יָפָה אַחַת קֹדֶם

אֹשֶׁר

הַשְׁמִיעִי אֶת יִלְלוֹת הַכַּלְבָּה שֶׁלָּךְ
כָּכָה אֶצְלֵךְ נִשְׁמָע הָאֹשֶׁר
כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵס אוֹתָךְ עַל חַם
עִם הַלָּשׁוֹן בַּחוּץ
אַחַר כָּךְ תְּשַׁלְּמִי,
זֶה לֹא עֹנֶשׁ, זֶה פָּשׁוּט
כָּכָה.

מִי אֲנִי שֶׁאַרְעִישׁ

מִי אֲנִי שֶׁאַרְעִישׁ
מְלֵאָה בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים
(לֹא שְׁמֵנָה)
וּנְקֻדַּת הָעַצְבוּת שֶׁלִּי
נָחָה כְּמוֹ לְחִישָׁה
עַל הַפָּנִים הָרַכּוֹת שֶׁל הַלֵּב

דּוּ קוֹמָתִית, לֹא מוֹשֶׁכֶת לָשִׁיר
(זֶה רַק נִרְאֶה בָּאֹפֶן שֶׁאֲנִי
רוֹכֶנֶת).
מִי אֲנִי שֶׁאַרְעִישׁ
לָרוּץ אֲנִי יוֹדַעַת יֹפִי
בְּרִיצָה קַלָּה
מְגַלְגֶּלֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה נְבִיחָה
וְרַק לִי מִתְגַּלְגֵּל כָּכָה
מֵהָאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ מִתְעַיֶּפֶת
לָשֵׂאת אוֹתִי.
מִי אֲנִי שֶׁאַרְעִישׁ
זֶה לֹא הַזְּמַן לְהַכּוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת
אַתְּ יוֹדַעַת עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת
גַּם אִם הַזִּכָּרוֹן רָחַק מְאוֹד
אַתְּ עֲדַיִן רָצָה לְיָדִי
קוֹרֵאת בִּמְלֹא גְּרוֹנֵךְ

הַיְשֵׁר לְאָזְנַי: "אֶל הַמַּעֲיָן

בָּא גְּדִי בָּא גְּדִי לָבָן",

מְחַכָּה שֶׁאֲנִי אֶעֱנֶה

לָךְ, לֹא מַסְפִּיק שֶׁאֲנִי

נֶאֱנַחַת.

אֲבָל מִדֵּי פַּעַם הַגּוּף מַהְבִּיל

כְּאִלּוּ נִנְשָׁף מִפֶּה

מַגִּיר אֲגָלִים שְׁקוּפִים

מוֹלִיד גֶּשֶׁם שֶׁמְּבַכֶּה

אֶת מִי שֶׁהָיִיתִי פַּעַם לִפְנֵי.

עוֹד קְצָת לַחְלוּחִית וְהָיִיתִי

מַכָּה שָׁרָשִׁים.

מתוך: יפה אחת קודם, הליקון, 2008.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם