ישראל והתפוצה

"הנדידה היהודית מארץ לארץ היא חיזיון מתמיד בתולדות התפוצה,
אבל מעולם לא הייתה נדידה רבתי כזו שהחלה בשנות השמונים של המאה ה-19…
מה הניע קילוח ראשון של נדידה רבתי זו, ואחר כך זרמים גדולים ורבים,
לבחור בארץ דלה, הרוסה, מאוכלסת ערבים עוינים,
נתונה לאנרכיה ושלטון רפה ידיים,
ניצבת במרכז אינטריגות בינלאומיות ובינדתיות,
כפי שהייתה ארץ ישראל במאה התשע עשרה?
בלי ספק פעלה המצוקה. מצוקה מסוגים רבים…
מצוקה כלכלית, מדינית ותרבותית.
אבל אין בכוח מצוקה להפנות עולים לארץ,
שבה הם נתקלים בקשיים עוד יותר גדולים – פגעי טבע ממאירים,
מחסור כלכלי חריף, איבת שכנים מסוכנת, וזדון שלטון –
מאשר אלה שידעו בארץ מגוריהם.
וכל מה שנתרחש בימינו – חידוש מדינת יהודים ועליית מאות אלפי יהודים
שמעולם לא קראו את הס, פינסקר והרצל, ואולי גם לא שמעו שם הציונות –
אי אפשר להבין בלי לראות [את] חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי…
הזיקה הנפשית העמוקה למולדת הקדומים של ישראל, לארץ היעודה,
ללשון העברית ולספר הספרים, שממנו ניזונה מאות בשנים כל הספרות המאוחרת…
כל אלה פרנסו [את] חזון הגאולה המשיחי אשר בישרו נביאי ישראל…"

* דוד בן-גוריון, נצח ישראל, הוצאת ספרים עיינות, תשכ"ד – 1964, עמ' 209 – 210. © כל הזכויות שמורות להוצאה.