כָּל שֶׁבָּא אֵצֶל

מאת:

< 1 דקות

מאת:

כָּל שֶׁבָּא אֵצֶל קִבְרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, הַגָּאוֹן
מִוִּילְנָה, מִשְׁתַּטֵּחַ שָׁם וְזוֹכֶה
בְּחֶסֶד הַגָּאוֹן,

דָּווּי – בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה. עֲקָרָה
בְּהִפָּקְדוּת, וּמְרוּדִים גְּמוּרִים
בְּאִמְרַת פַּרְנָסָה.

חֲרָסִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים לְגֹדֶל
עוֹטְפִים אֶת קִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן
שֶׁמְּרֻבִּים וּמְשֻׁנִּים הַבָּאִים

וְכָל שֶׁבָּא
נִצְרָךְ. מַנִּיחַ פֶּתֶק וּבַקָּשָׁה.

עָלַי, מִשּׁוּם-מָה, נֶאֶסְרָה הַגִּישָׁה לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ
שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֵיךְ צוֹעֵק הַצַּעַר
אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי נַעַר.

רֵעַי מִשְׁתָּאִים עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי
מַתְקִין עַצְמִי לַעֲלִיָּה לְרֶגֶל לְאָהֳלוֹ,
שֶׁהֲרֵי פַּרְנָסָתִי מְצוּיָה. אִשְׁתִּי יָלְדָה,

פְּצָעַי, אוֹמְרִים, הֶעֱלוּ אֲרוּכָה. וְאֵינִי
חָסֵר כְּלוּם, בִּפְרוּשׁ כְּלוּם,
מִלְּבַד אֶת הַתִּקְוָה.