מנחה מרוקאית

שיר קניה בדיזנגוב

קָנִיתִי חֲנוּת בְּדִיזְנְגּוֹב

כְּדֵי לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ

כְּדֵי לִקְנוֹת שֹׁרֶשׁ

כְּדֵי לִמְצֹא מָקוֹם בְּרוֹוָל

אֲבָל

הָאֲנָשִׁים בְּרוֹוָל

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי

מִי הֵם הָאֲנָשִׁים בְּרוֹוָל,

מַה יֵּשׁ בָּאֲנָשִׁים בְּרוֹוָל,

מַה הוֹלֵךְ בָּאֲנָשִׁים בְּרוֹוָל,

אֲנִי לֹא פּוֹנֶה לָאֲנָשִׁים בְּרוֹוָל

כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים בְּרוֹוָל פּוֹנִים אֵלַי

אֲנִי שׁוֹלֵף אֶת הַשָּׂפָה

מִלִּים נְקִיּוֹת,

כֵּן אֲדוֹנִי,

בְּבַקָּשָׁה אֲדוֹנִי,

עִבְרִית מְעֻדְכֶּנֶת מְאוֹד,

וְהַבָּתִּים הָעוֹמְדִים כָּאן עָלַי

גְּבוֹהִים כָּאן עָלַי,

וְהַפְּתָחִים הַפְּתוּחִים כָּאן

בִּלְתִּי חֲדִירִים לִי כָּאן.

בְּשָׁעָה אַפְלוּלִית

בַּחֲנוּת בְּדִיזְנְגּוֹב

אֲנִי אֹורֵז חֲפָצִים

לַחְזֹר לַפַּרְבָּרִים

לָעִבְרִית הָאַחֶרֶת

חתנה מרוקאית

א.

מִי שֶׁלֹּא רָאָה חֲתֻנָּה מָרוֹקָאִית מִיָּמָיו –

שָׁמַעְנוּ שָׁמַעְנוּ,

בְּרוּכוֹת קְמוּרוֹת יָדַיִךְ בְּתֻפֵּי הַטַּמְטַם,

שָׂרָה בַּת דּוֹדוֹ,

מִקְּצֵה הַכְּפָר וְעַד קְצֵה הַכְּפָר

עֲרָבִים וִיהוּדִים נָבוֹא.

רָאִינוּ רָאִינוּ

אֶת חֶבְיוֹנַיּוֹת הָעַרַק, אֶת שַׁרְשְׁרוֹת הַיּוֹנִים הַצְּלוּיוֹת

אֶת מַרְבְּצֵי הַתְּמָרִים בְּשִׁבְעָה מִינִים

בְּפֶתַח הַבַּיִת

אֶת כַּדֵּי הַזֵּיתִים הַגֵּאִים,

בְּרוּכוֹת קְמוּרוֹת יָדַיִךְ בְּתֻפֵּי הַטַּמְטַם,

שָׁרָה בַּת דּוֹדוֹ,

עֲרָבִים וִיהוּדִים נָבוֹא.

לִבֵּנוּ מִתְרַחֵב לְאַט וְנַפְשֵׁנוּ שְׂמֵחָה.

 

ב.

אַיִּמָּה

עֶשֶׂר צִפּוֹרִים רוֹצוֹת לְהִנָּתֵק מִקִּבֹּרֶת חָזִי,

יַקִּיר יַקִּיר נַפְשִׁי, כְּמוֹ תָּמָר מִסּוּג בֻּסְקְרִי

שֶׁהוּא הַסּוּג הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר

שִׂפְתוֹתַיִךְ שְׁנֵי תְּמָרִים

מִסּוּג בֻּסְקְרִי שֶׁהוּא הַסּוּג הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר.

אַיִּמָּה

אֶת אוֹר הָעֶרֶב הַזֶּה אֲנִי נוֹשֵׂא כְּמַשָּׂא הָאֹשֶׁר שֶׁלֹּא יוּשַׁר.

אַיִּמָּה

אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ הָאָרֶץ נְמוּכָה מִמֶּנִּי שְׁתֵּי אַמּוֹת

יַקִּירָתִי יַקִּירַת נַפְשִׁי

צַוָּארֵךְ כְּמוֹ אַמַּת-יָד דַּקָּה, כְּמוֹ אֶצְבַּע הָאֶצְבָּעוֹת

עֲדוּיָה בִּרְצוּעוֹת לִבִּי.

עוֹד יֹאמְרוּ: מֵאָז חֲתֻנָּתֵךְ לֹא הָיְתָה חֲתֻנָּה כַּחֲתֻנָּתֵךְ.

 

ג.

גַּם אֲנִי רוֹצֶה סָלַט פִּלְפֵּל מְבֻשָּׁל שֶׁמּוֹרִידִים קֹדֶם אֶת קְלִפָּתוֹ

וּמְטַבְּלִים אוֹתוֹ בַּעֲשָׂרָה תַּבְלִינִים,

אִמָּא.

גַּם אֲנִי רוֹצֶה לַחְמָנִית עִם בֵּיצָה קָשָׁה מְרֻדֶּדֶת בְּלֶבְּזָר וְקָמוּן.

תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה

תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה תֵּה

בְּטַנְבּוּל.

נַק תֶּעִישׁ (שֶׁתִּחְיֶה)  אַשֵּׁיח חֲסֶן.

תִּשְׁתֶּה אִתִּי סֵפֶל עַרַק שֵׁיח חֲסֶן.

לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת כָּל הַתִּקְרֹבֶת הַזֹּאת

אַבּוּ מְחַמֶד הַיָּקָר שֶׁלָּנוּ.

וְאַתָּה הַמְּנַגֵּן בְּטַנְבּוּל,

מַה זֶּה הָיָה לְךָ בּוֹדֵד בַּפִּנָּה וַאֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים בְּמַנְגִינַתְךָ.

 

ד.

מִי שֶׁלֹּא הָיָה בַּחֲתֻנָּה מָרוֹקָאִית,

מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת סָבְתָא פְרֶחָה

מְסַלְסֶלֶת אֶת מַקָּמַת הָעֵרָגוֹן בְּאָזְנֵי הַכַּלָּה וְהֶחָתָן,

מִי שֶׁלֹּא יָשַׁב עַל הָאָרֶץ עַל כִּסְתוֹת פּוּךְ וְכָרֵי אַטְלָס,

מִי שֶׁלֹּא בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם בִּשְׁתֵּי יָדָיו

מִי שֶׁלֹּא חָפַן בְּיָדָיו סָלָט נוֹזֵל

וְקִנֵּחַ וְשָׁטַף אֶת פִּיו בְּיַיִן מִמַּרַקֶשׁ,

מִי שֶׁלֹּא נָשַׁם אֶת הֶמְיַת הַנְּעוּרִים שֶׁל נַעֲרוֹתֵינוּ,

מִי שֶׁלֹּא הָיָה בַּחֲתֻנָּה מָרוֹקָאִית,

הִנֵּה לְךָ כַּרְטִיס

בּוֹא הִכָּנֵס

אֶל מְהוּמוֹת הֶחָזֶה

שֶׁלֹּא הָמִיתָ אַף פַּעַם.

 

*מתוך: תמביסרת ציפור מרוקאית, הקיבוץ המאוחד, 2009.

 

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקוʺם