מתוך נאומו של בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני ה-1

"רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי.
המשימה כבדה כל כך, שעלינו לדבר עליה אך ורק במילים הפשוטות ביותר…
כיום הזה… שכה רבה בו קידמה מרוב הבחינות,
רואים אנו וחשים אנו עצמנו מוקפים בשנאה הנוֹשָׁנָה…
הרושם הראשון שעשתה האנטישמיות על היהודים של היום היה הפתעה;
לאחר ההפתעה באו כאב ומורת רוח.
אולי אין יריבנו יודעים עד מה העמיקו לפגוע ברגשותינו…
מימים קדומים סילפו את דמותנו בעולם.
תחושת ההשתייכות העדתית, שעליה גינו אותנו תכופות ובחריפות כזאת,
הייתה בתהליך של התפוררות בשעה שהתנפלה עלינו האנטישמיות.
האנטישמים חזרו וחיזקו את תחושת ההשתייכות.
חזרנו הביתה, כביכול.
הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים…"

* עמוס אילון, הרצל, ספרית אופקים – הוצאת עם עובד, תשל"ז – 1977, עמ' 267