מתיבה סתומה

< 1 דקות

מתיבה סתומה

א

 

קְרַע שֶׁמֶשׁ וְהִיא אֲדֻמָּה

 

בְּתוֹךְ דְּמָעוֹת רַבּוֹת בְּזִיזָתָהּ

עֲשָׂאוּהָ כִּכְבָרָה

 

הַשָּׁמַיִם לוּחַ שָׁחֹר

וּמִישֶׁהוּ רוֹשֵׁם

צְפוּיָה לָךְ הַתְחָלָה נִפְלָאָה

 

מְחַק שָׁמַיִם טְהוֹרִים פָּנֶיךָ דָּבָר

בָּם לֹא רָשׁוּם עַד

כְּדֵי כָּךְ נְקִיִּים לֹא קִינָה

לֹא אַהֲבָה

 

יוֹם יוֹם מִתְאַוָּה קְבוּרָתָהּ

 

בְּרִגְשָׁתְךָ פָּקְעָה

 

דָּגֶיהָ בְּמַעֲמַקֶּיךָ נוֹשֵׁר זְהָבָם

קְרַע קְרַע לִבְּךָ בּוֹלְעָם

 

זוֹ בִּזַּת הַיָּם

 

 

 

יד

 

כְּנָפַיִם נְהָרוֹת מִתְנַשְּׂאִים

קוֹרְאוֹת זוֹ אֶל זוֹ בְּפַחַד אוֹמְרוֹת

מַדּוּעַ שֶׁאַתָּה לֹא תֹּאהֲבֵנִי בְּחֶסֶד

מַדּוּעַ שֶׁאַתָּה רַק בְּדִין תֹּאהֲבֵנִי

וְאֶהְיֶה נִשְׁפֶּטֶת כָּל הַזְּמַן

קָרוֹב אֵלַי רַק הַקָּרוֹב לְכָל

קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת

מַדּוּעַ שֶׁאַתָּה תָּבוֹא בְּבֵיתִי כְּשֶׁאֲנִי

בּוֹ אֵינֶנִּי

וְשָׁם תְּפַשְׁפֵּשׁ חֻרְבָּנִי וְתִשָּׁפֵט

אִתִּי מִמֶּרְחָק

כְּשֶׁאֲנִי בְּתוֹךְ גּוֹלָה פְּעָמַי

צוֹלְלִים עַד מַחֲנָק מַדּוּעַ שֶׁאֲנִי

לְתוֹךְ בּוֹרוֹת נָכְרִיִּים

אֲנַסֶּה לְהָקִיא וְלֹא אַצְלִיחַ וְגַם בַּשֵּׁרוּתִים הַצִּבּוּרִיִּים

אֶרְאֶה אֶת הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר וְאֶצְחַק

וְאַחַי וְאַחְיוֹתַי מִסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם

עִתִּים כָּבִים עִתִּים זוֹרְחִים חוֹבְקִים יְלָדִים

שְׁאִלְתִּיךָ עֲנֵה

אֲנִי גִּדַּלְתִּים

מַה יֵּשׁ לִי מִלְּבַד

הַבְּעָתָה בְּרֶגַע הַהִתְפַּעֲמוּת

מִן הַחִיּוּךְ הַמֻּשְׁלָם

שֶׁל עֲנָקִים עַתִּיקִים דּוֹמְמִים

שַׁלְוָתָם נִצְחִית

וְרַעַשׁ עָצוּם שֶׁל כְּנָפַיִם תּוֹכָהּ מְפַכֶּה

אֱמֹר לִי מַדּוּעַ אַתָּה כָּל הַזְּמַן לְפָרְקֵנִי חָפֵץ

וַאֲנִי זֶה מִכְּבָר מַתִּירָה

הַאִם רַק אַשְׁרֶיךָ כְּשֶׁתְּנַפְּצֵנִי שְׁדוּדָה

מַדּוּעַ שֶׁאֲנִי אֶטְעֶה בָּרְחוֹבוֹת נָכְרִיָּה

רֹאשִׁי כּוֹאֵב

הַקָּהָל הַבָּמָה הַצּוֹפִים

מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם

הַמִּקְדָּשִׁים הַחֲרֵבִים הַמְּצוֹפָפִים בְּחֶדֶר אֶחָד

לְיַד קֻפָּה רוֹשֶׁמֶת וְרַעַשׁ יְלָדִים קוֹנֵי עֵטִים

בַּקֶּבֶר שָׁם הָיוּ חַיַּי נִצְחִיִּים

וְעַתָּה בַּמּוּזֵאוֹן מוֹתִי חַד צְדָדִי וּפֻמְבִּי

הוּא אֲשֶׁר דִּמְעַת עֲשׁוּקִים לֹא זָרָה לוֹ

אֵינוֹ שׁוֹמֵע בְּכִיָּתִי

כִּי רַבּוֹת הָיִיתִי חֵרֶשֶׁת

בְּיָדְךָ הִפְקַדְתִּי מַפְתְּחוֹת קִבְרִי

 

קִרְבִּי בְּבוֹאֲךָ

לוּ אֶהְיֶה יְקָרָה בְּעֵינֶיךָ כְּמוֹ רְמָשִׂים

וְתִכְאַב פֶּן אֲנִי הַמַּלְכָּה הָאֵם וּבְאָבְדָנִי

לֹא יִהְיֶה עוֹד כְּלָל קֵן

בְּהַכּוֹתְךָ

מִזְדַּעְזֵעַ הֶעָפָר הֶעָצוּב

מִמֶּנּוּ גָּחִים הַחַיִּים וּבוֹרְִחִים

וּבַמְּעָרוֹת הָרוֹחֲשׁוֹת מַיִם טִפִּין טִפִּין מִתְגַּלּוֹת

אֲבָל מִתְכַּנְּסוֹת נִבְהֲלוֹת

הַיּוֹרֵד תּוֹכָן

גַּם עוֹלֶה הַאִם רַק כְּדֵי שֶׁיְּקַלֵּל

שָׁבוֹת וְשׁוֹתוֹת אָז עַצְמָן נוֹפְלִים

פְּנֵי הַמַּיִם לֹא נִתָּן עוֹד לִטְבֹּל בְּתוֹךְ הַבְּרֵכָה רָחֲקוּ

קְרָבֶיהָ בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַּנְפֵיהֶן וְקוֹרְאוֹת

זוֹ אֶל זוֹ מִמֶּרְחָק וּבְעֶצֶב

 

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ

שָׁבְתִּי נִבְזַזְתִּי שׁוֹב וְרָצוֹא

 

*מתוך: חביבה פדיה, מתיבה סתומה, הוצאת עם עובד, 1996.

© הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם