רות

קוֹל נְהִי תַּמְרוּרִים מִנְּבִיאִים אַחֲרוֹנִים עוֹד נִשְׁמָע בָּרָמָה,
עֲגוּמִים עוּגְבֵי תְּהִלִּים וְתֻפֵּי תְּרֵי עָשָׂר – עֲמוּמִים.
אַף קוֹל חֶרֶשׂ אִיּוֹב בְּגָרְדוֹ מְנַסֵּר וְהוֹלֵךְ –
וּלְפֶתַע: דְּמָמָה. נֹעַם.

אֵין מַטִּיף וּמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר,
אֵין זוֹעֵק מְעָצְמַת מַכְאוֹבָיו,
רַק הָאִישׁ מְבָרֵךְ – "ה' עִמָּכֶם!"
וְעוֹנִים – "יְבָרֶכְךָ ה'!"
וּמְלַקְּטִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים
וְטוֹבְלִים אֶת הַפַּת
וְצוֹבְטִים הַקָּלִי –
אִם יָפָה הַמְלַקֶּטֶת דַּיָּה,
וְעָשְׂתָה כְּאֵיפָה שְׂעוֹרִים…
– – – – –
אֵין כֹּהֵן לְהַכּוֹת בַּכִּיּוֹר**
וְנָבִיא – לְהַכּוֹת בַּלָּשׁוֹן,
כִּי יָשָׁר כָּל הָעָם הָעוֹבֵד,
לֹא תִּדַּד שְׁנַת אִכָּר בַּלֵּילוֹת
בִּלְתִּי אִם תְּעִירֵהוּ אִשָּׁה
וְרֵיחָהּ – רֵיחַ קַיִץ מָתוֹק…
וְרֵיחַ קָצִיר וּבָשְׂמַת הַשְּׁדֵמָה…
יוֹשְׁבִים הַזְּקֵנִים וְגוֹאֵל הַגּוֹאֵל,
אֱלֹוהַּ – נוֹתֵן הֵרָיוֹן,
הַשְּׁכֵנוֹת – קוֹרְאוֹת שֵׁם לַיִּלּוֹד.

וּכְמוֹ אִישׁ לֹא עֻנָּה עוֹד בָּאָרֶץ, וְאִישׁ לֹא שָׁפַךְ דְּמֵי אָחִיו,
וְקַיִן, אַחְאָב וְאִיּוֹב – לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם.
וּכְמוֹ נָח הַתָּנָךְ הַגָּדוֹל מֵעֲמַל נְבִיאָיו וּמְלָכָיו
וְאֶל שְׂדֵה הַלַּחְמִי כְּמוֹ יָרַד לִרְאוֹת אֵיךְ יִקְצְרוּן, וְאֵיךְ

בֹּעַז מוֹלִיד אֶת עוֹבֵד, וְעוֹבֵד – אֶת יִשַׁי, וְיִשַׁי אֶת דָּוִד…

שירו של יצחק שלו על מגילת רות

* יצחק שלו, אוחזת ענף שקד – שירים, הוצאת אגודת הסופרים
העבריים ליד דביר, תשי"ב – 1952, עמ' 143.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. http//:www.acum.co.il
**"וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ,
כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה" (שמואל א, ב 14).