רחובות הנהר, ספר האיליות והכח
אֲחוֹתִי דוּכִיפַז
צִפּוֹר מְנַתֶּרֶת.. הִיא כֹּה סַסְגּוֹנִית בִּזְהָבֶיהָ!
וְהִנֵּה נִצָּבָה לְהַבִּיט בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ – –
מַה שֵּׁם אֲכַנֶּנָּה? הֲרֵינִי קוֹרְאָהּ: דּוּכִיפַז!
נִשְׁמַת אֲחוֹתִי בָּךְ, רֹאשָׁהּ הַנִּפְלָא: מִנִּיפַז!
אֲהָהּ לְיוֹם לַעַן, יוֹם בּוֹא חֲדָרֶיהָ קַלְגָּס!
כָּל קַו הַחֶמְלָה הַנּוֹצְרִית לְסַף בַּיִת זֶה פַּס.
אֱלֹהִי הַבָּתִּים בָּעוֹלָם, בַּיִת-קֵץ-הָעוֹלָם,
בּוֹ גָּרָה מִשְׁפָּחָה מִן הָעָם הַנִּבְחָר מִכָּל עַם – –
בֵּיתֵנוּ עָמַד שָׁם הֶפְקֵר וּמְגֻלֶּה לְעֵין גּוֹי,
כְּדִיר צֹאן בְּלִי גְּדֶרֶת לְעֵין חַיַּת בַּר וּנְחִירָהּ.
מְעַט מְאוֹד אֲדָמָה וְהַרְבֵּה רְקִיעִים לְשֵׁם נוֹי
עַל קָדְקוֹד יְהוּדִים שׁוֹנֵי-נוֹף בִּתְפִלָּה כַּבִּירָה:
וְהִנֵּה.. אֲכָלוּם הַגּוֹיִים. זוֹ תְּפִלָּה וּמְחִירָהּ – –
בֵּיתֵנוּ עָמַד שָׁם הֶפְקֵר, בּוֹ הַרְבֶּה-מְאוֹד-אֵל
וּתְפִלָּה וְנִגּוּן וְרַחֲמִים-בְּלִי-מָגֵן.. גּוּף עִם צֵל,
כְּבֵיתָם שֶׁל גּוֹלִים יְהוּדִים הַמְּצַפִּים לְגוֹאֵל
וּבֵינְתַיִם פּוֹרֵץ בּוֹ הַגּוֹי בְּבַרְזֶל וְלַפִּיד – –
(הַצִּפּוֹר מַבִּיטָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ בְּלִי נִיד..)
לֹא נִשְׁאַרְתִּי לַעֲמֹד עַל הַסַּף לְקַדְּמֶנּוּ בַּחֲנִית,
לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתֵנוּ לַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד,
לִפְרֹם זֵד-צְלָעָיו וּלְגַלְגֵּל זֵד-פִּגְרוֹ בְּעַבְטִיט.
אֲנִי הִקְדַּמְתִּי לִבְרֹחַ לִפְנֵי בּוֹא הַיּוֹם הַמַּחְרִיד,
כְּטֶבַע אָדָם שֶׁנּוֹלַד בִּמְכוֹרָה גָּלוּתִית:
שֶׁטַּעַם מַלְכוּת-עַל-רִגְבּוֹ לֹא טָעַם בְּתַכְלִית
וְלֹא רֶגֶשׁ אַדְנוּת..
הוּא מַצִּיל אֶת גּוּפוֹ וּמְדַלֵּג עַל מֵתָיו וְהוּא חַי:
יְתוֹם-קְדוֹשִׁים-וּמְעֻנִּים, שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם בַּגַּי,
אַף בְּלִי מְסַתֵּת מַצֵּבָה יְהוּדִית וּכְתַב דְּוַי:
וּבְלִי אֵם עַל הָרֵי חֲלָלִים כְּרִצְפָּה בַּת אַיָּה..
כִּי לָעַיִט גַּם הִיא מְחַכָּה שָׁם וּלְצֵל הַדַיָּה – –
וְלָכֵן כְּפִכְפּוּךְ תְּהוֹמוֹת בְּכִי בָּכל מַעֲמַקַּי.
כְּיֶרַח-אָב יַרְחֵי-זִיו לִי: קַדְרוּת – שַׁבְּתוֹתַי וְחַגַּי,
טַעֲמֵי נִגּוּנַי, זְמִירוֹתַי, פְּסוּקַי וְתָגַי:
אִלְיַת צִפֳּרַי, קִנֵּיהֶן עָלוּ-אֵשׁ-עִם גַּגַּי.
מִנִּי אָז אֲנִי חַי-כָּךְ בְּסֵדֶר שַׁחֲרִית וְעַרְבִית:
בְּשִבְתִי לַסְּעוּדָה, הִנֵּנִי כְּיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית.
דָּם מְטַפְטֵף עַל כְּתֵפִי וְטַעֲמוֹ בְּנָזִיד.
וַאֲנִי בָּא לְמִשְׁכַּב, כִּלְמִרְבַּץ טְבוּחַי-בְּחִירַי – –
מִזֶּה וּמִזֶּה בּוֹעֲרִים אַלּוֹנִים שֶׁל שִׁירַי.
הַלַּיְלָה כְּלֵיל יִרְמִיָּה בְּמוֹרְדוֹת הַר הַבַּיִת..
כָּל הַלַּיְלָה מַשִּׁיק עַל פָּנַי עוֹף הַמָּוֶת: הָעַיִט.
וְרֹן רוֹמִיִּים עַל יַמִּי, לַפִּידִים וּכְלֵי שַׁיִט.
הָאוֹיֵב מִשְׁתַּכֵּר מִגַּפְנִי וּמַשְׁמִין מִן הַזַּיִת
וַאֲנִי בְּצִלּוֹ כִּצְבִי צַיִד – –
עָצוּב לִי מְאוֹד בְּאַרְצִי גַּם מִמֵּיטַב שִׁירַי.
נִכְאַבְתִּי מִשֵּׂאת בְּשַׁרְבִיט הַשִּׁירָה הָעִבְרִית:
לוּ גַּם לֹא גֻּדַּע לִי עָנָף-מֵעֵץ-אֵׁש-וּבָכוּת.
בְּלִי הֶרֶף יוֹמָם-בִּי-וָלֵיל פַּעֲמוֹנֵי הִתְלַקְּחוּת..
וְרֵיחַ צִפּוֹר מְבֻתֶּרֶת.. כָּל הַקֹּדֶשׁ שָׁחוּט.
וְאִם יֵשׁ גּוּף עִבְרִי, שֶׁכְּאֵבִי בַּל עִמּוֹ בַּלֵּבָב,
שֵׁן שִׁירִי אֲשַׁלַּח בְּלִבּוֹ וְיִכְאַב כְּאֵבָיו.
אֶת שֶׁכָּל הַקָּהָל פֹּה פוֹעֵל – הַתָּכְנִית בְּשִׁירִי:
הוּא מַעֲלֶה נִדְבָּכִים לִשְׁלוֹשָׁה הַקִּירוֹת אֶל קִירִי
שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַדְּבִיר.. וְחוֹרֵשׁ וְנוֹטֵעַ נִירִי,
עֲדֵי גַּם יַגִּיעַ אֶל גִּבְעַת מַלְכִּי וּנְזִירִי
וְלָאֵשׁ הַכְּלוּאָה בִּמְעָרַת בַּר יוֹחַאי כְּפִירִי – –
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִנְנִי כֹּה עַרְעָר בְּעִירִי!
בְּדֶלֶת-מִי פֹּה אֶדְפֹּק בְּאֵם לַיְלָה, כְּאִישׁ אֲשֶׁר נָס
מֵאֵשׁ-וּמִיָּם-בּוֹ.. מִי יַאַסְפֵנִי אֶל חֵיק אָז?
אֲנִי כֹּה בְּגוֹרַל-אִיּוֹב-חָי-בְּלִי-אֶחָד-אֱלִיפַז
בֵּין הֲמוֹן מֵנִיפֵי-כּוֹבָעִים-וּשְׁלוֹם-חֹנֶף-מוּפָז!
כֹּה אֲנִי לֹא-שֶׁל-פֹּה-בְּדוֹרִי, כֹּה אֲנִי-שֶׁל-מָחָר –:
לְעֵת שׁוּב יַעַל עַם לִרְגָלָיו אֶל הַדְּבִיר עַל הָהָר
וְעָרָיו וּכְפָרָיו וּכְבִישָׁיו לִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר!
כֵּן עָרוּךְ בִּי כִּנּוֹר-הַכִּסּוּף בְּמֵיתָר-אֶל-מֵיתָר.
בִּלְוַי-נִשְׁרֵי-הַדַּעַת מְגַמֵּא מֶרְחַקִּים הַדִּמְיוֹן הַמְּדֹהָר.
הַשֶּׂכֶל הַטּוֹב וְהַדִּמְיוֹן הַמְּפֹאָר – –
וְעַל כֵּן כֹּה נִפְעַמְתִּי בַלֵּב לְמַרְאֵה דּוּכִיפַז,
כְּמוֹצֵא אֶת הַבְּאֵר שֶׁבַּכֹּסֶף וְעַל פִּיהָ דְּלִי פַּז:
– נִשְׁמַת אֲחוֹתִי בָּךְ, רֹאשָׁהּ הַנִּפְלָא מִנִּי פַּז!
אִמֵּנוּ וְאָבִינוּ צְעִירִים עוֹד.. הֵם רֵיחַ וָרוּחַ.
הֵם עָפָר? – וְהִנֵּה הֵם נוֹגְהִים בַּחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
אִצְטַבָּא שֶׁל שַׁבָּת מְסֻיֶּדֶת כָּחֹל.. נָא נָנוּחַ!
לִי וָלָךְ בְּצָהֳרֵי שַׁבָּת אֱגוֹזִים וְתַפּוּחַ – –
חֲתַכְתִּיו בְּאוֹלָר כְּבַלֵּב.. וְכָל פֶּלַח מָשׁוּחַ
דָּם-דְּבַשׁ-דְּבַשׁ-דָּם.. הֲרָגוּךְ, אֲחוֹתִי, הֲרָגוּךְ!
וַאֲרִיסְטוֹן בְּזִיו-חֶסֶד-לֹא-פֹּה עַל בִּרְכֵּינוּ עָרוּךְ
וְכֶתֶר-בַּת-שֶׁבַע עָלַיִךְ זָרוּחַ – –
הַצִּפּוֹר מְנַתֶּרֶת: גּוֹן-גּוֹן.. וְהִנֵּה נִצָּבָה
כְּעוֹמֶדֶת לָגוּז וּלְהַשְׁאִיר עִיר בְּלִי אַהֲבָה – –
אֲחוֹתִי, הֵן רָצִיתִי לֵלֵךְ עוֹד אִתָּךְ לַנָּהָר –
כִּי אֵין עֶרֶב – עֶרֶב, אֶלָּא בַּמַּיִם.. בָּם הַר
שָׁמַיִם עֵצִים מִשְׁתַּקְּפִים וּפְנֵי שְׁנֵינוּ.. וּכְבָר
אַתְּ עוֹמֶדֶת לָגוּז מִכָּל הוֹד-נוֹף-שַׁבָּת-בַּנָּהָר.
וּכְאִלּוּ טָבַעְתְּ וְהֶחְשִׁיךְ.. לֹא אוּכַל עוֹד לִרְאוֹת,
כִּי אֵין לַיִל – לַיְלָה, אֶלָּא בַּמַּיִם – – לִבְכּוֹת.
שִׁמְעִי לְקוֹלִי, אֲחוֹתִי, אַל תֵּלְכִי מֵעִמִּי!
הֲרָגוּךְ, אֲחוֹתִי, וַאֲנִי חַי.. אַל נָא רֶוַח תָּשִׂימִי!
אֵיךְ אֶשָּׂא לְבַדִּי כֹּה-הַרְבֵּה-רְקִיעִים-שֶׁל-שַׁבָּת
וְעֵינַי מוּל עֵינַיִם שֶׁנִּטַּל מֵהֶן כְּבָר הַמַּבָּט? – –
הַצִּפּוֹר הִנֵּה עָפָה לְתוֹךְ הַדִּמְדּוּם הָרָחוֹק..
בַּגַּיְא הֶעֱמַדְתִּינִי: תַּחְתַי שַׁחַק-אֶרֶץ עָמֹק.
קוֹל קוֹרֵא: אֲחוֹתִי דּוּכִיפַז! וְהוֹלֵךְ וְנָמוֹג..
וַאֲנִי וִדּוּיִי לֹא גָּמַרְתִּי: עוֹדוֹ דָּם-עָמֹק – –:
בְּקִבְרוֹת הֲרוּגַי הָרְחוֹקִים בֵּית אָבִי וְאִמִּי:
דְּרָכָם הָאוֹיֵב, בְּלִי הֱיוֹת לְגוּפָם מְחִירִים.
לֹא יָכֹלְתִּי עַל כַּנְפֵי הַשִּׁיר הַעֲלוֹתָם מֵאָבְדָן,
עָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁכָּמוֹנִי עֲשִׁיר הַשִּׁירִים!
עָצְבָּם-שֶׁל-אֵינָם-עֲצוּבִים-עוֹד הֶעֱמִיסַנִי הַזְּמַן:
אֶת כֻּלָּם בְּיַחַד כִּלּוּ – וְעָלַי לְסָפְדָם
בְּמֵיטַב הַשִּׁיר. וְאֵין דְּמָעוֹת בְּעֵינַי – אֶלָּא דָּם.
אֶת קֶשֶׁר-כָּל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֲהַדֵּק בְּשִׁנַּיִם,
לְבַל יִתְרוֹפֵף וּלְבַל יְשֻׁקַּע בִּתְהוֹם מַיִם,
אַחֲרֵי שֶׁגָּלַשׁ בֵּית אָבִי וְאִמִּי מִכְּתֵפַיִם – –
עַכְשָׁו אֵין יָקָר עוֹד בַּיְּקוּם מִלְּבַד יְרוּשָׁלַיִם!
הִיא עוֹמֶדֶת הֵיטֵב בְּהָרֶיהָ, כֵּן תַּעֲמֹד עֲדֵי עַד.
הִיא לֹא כְּמוֹ פֶה שֶׁשָּׁפַךְ אֶת שִׁנָּיו – סְלָעֶיהָ.
אֲנַחְנוּ כַּנֵּצַח שֶׁלָּהּ בְּנוֹתֶיהָ בָּנֶיהָ.
בַּחֲדֹל כָּל בְּאֵר לְהָקֵר לָנוּ רְוַי, הִיא הָאֵם תַּחֲלֹץ שָׁד.
זֶה הָיָה וְהוֹוֶה וְיִהְיֶה לַעֲדֵי-עַד-עֲדֵי-עַד.
וְאוֹיֵב שֶׁיִּנְהַג בָּהּ שְׂרָרָה, כְּקוֹדְמָיו בָּהּ יֹאבַד.
וְאוֹיֵב שֶׁיְּחַבֵּר אֶת שִׁלְטוֹ לְשִׁקְלָהּ – יְפֹרַד.
וְאִם כָּל הַקִּצִּין גַּם יִכְלוּ – יֶאֱרַע בָּהּ נֵס יָהּ.
רַגְלֵנוּ תְּהוֹם מַיִם תָּבוֹא, אַךְ יָדֵנוּ – כֵּס יָהּ!
עַכְשָׁו לַיְלָה-מְאוֹד בְּאַרְצִי: כְּכָל-עֲבִי-הַיַּמִּים.
אַף-עַל-פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, הִיא שֶׁמֶשׁ מִלַּיִל.
וְכָל דּוֹרוֹתֵינוּ עוֹמְדִים עֲדֵי עַיִן בַּמַּיִם:
מִזֶּה וּמִזֶּה יַבָּשָׁה חֲסוּמָה גִּדְרוֹת תַּיִל – –
הַיָּרֵחַ מָלֵא.. וּפַרְצוּף לְעֵדוּת שֶׁל נָבִיא הוּא:
דָּם קָרוּשׁ שֶׁל נְבוּאָה חֲנוּקָה יֵשׁ בְּמִפְלְשֵׂי פִּיהוּ.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.