רחובות הנהר, ספר האיליות והכח

אֲחוֹתִי דוּכִיפַז

צִפּוֹר מְנַתֶּרֶת.. הִיא כֹּה סַסְגּוֹנִית בִּזְהָבֶיהָ!

וְהִנֵּה נִצָּבָה לְהַבִּיט בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ – –

מַה שֵּׁם אֲכַנֶּנָּה? הֲרֵינִי קוֹרְאָהּ: דּוּכִיפַז!

נִשְׁמַת אֲחוֹתִי בָּךְ, רֹאשָׁהּ הַנִּפְלָא: מִנִּיפַז!

אֲהָהּ לְיוֹם לַעַן, יוֹם בּוֹא חֲדָרֶיהָ קַלְגָּס!

כָּל קַו הַחֶמְלָה הַנּוֹצְרִית לְסַף בַּיִת זֶה פַּס.

אֱלֹהִי הַבָּתִּים בָּעוֹלָם, בַּיִת-קֵץ-הָעוֹלָם,

בּוֹ גָּרָה מִשְׁפָּחָה מִן הָעָם הַנִּבְחָר מִכָּל עַם – –

 

בֵּיתֵנוּ עָמַד שָׁם הֶפְקֵר וּמְגֻלֶּה לְעֵין גּוֹי,

כְּדִיר צֹאן בְּלִי גְּדֶרֶת לְעֵין חַיַּת בַּר וּנְחִירָהּ.

מְעַט מְאוֹד אֲדָמָה וְהַרְבֵּה רְקִיעִים לְשֵׁם נוֹי

עַל קָדְקוֹד יְהוּדִים שׁוֹנֵי-נוֹף בִּתְפִלָּה כַּבִּירָה:

וְהִנֵּה.. אֲכָלוּם הַגּוֹיִים. זוֹ תְּפִלָּה וּמְחִירָהּ – –

 

בֵּיתֵנוּ עָמַד שָׁם הֶפְקֵר, בּוֹ הַרְבֶּה-מְאוֹד-אֵל

וּתְפִלָּה וְנִגּוּן וְרַחֲמִים-בְּלִי-מָגֵן.. גּוּף עִם צֵל,

כְּבֵיתָם שֶׁל גּוֹלִים יְהוּדִים הַמְּצַפִּים לְגוֹאֵל

וּבֵינְתַיִם פּוֹרֵץ בּוֹ הַגּוֹי בְּבַרְזֶל וְלַפִּיד – –

 

(הַצִּפּוֹר מַבִּיטָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ בְּלִי נִיד..)

 

לֹא נִשְׁאַרְתִּי לַעֲמֹד עַל הַסַּף לְקַדְּמֶנּוּ בַּחֲנִית,

לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתֵנוּ לַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד,

לִפְרֹם זֵד-צְלָעָיו וּלְגַלְגֵּל זֵד-פִּגְרוֹ בְּעַבְטִיט.

אֲנִי הִקְדַּמְתִּי לִבְרֹחַ לִפְנֵי בּוֹא הַיּוֹם הַמַּחְרִיד,

כְּטֶבַע אָדָם שֶׁנּוֹלַד בִּמְכוֹרָה גָּלוּתִית:

שֶׁטַּעַם מַלְכוּת-עַל-רִגְבּוֹ לֹא טָעַם בְּתַכְלִית

וְלֹא רֶגֶשׁ אַדְנוּת..

הוּא מַצִּיל אֶת גּוּפוֹ וּמְדַלֵּג עַל מֵתָיו וְהוּא חַי:

יְתוֹם-קְדוֹשִׁים-וּמְעֻנִּים, שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם בַּגַּי,

אַף בְּלִי מְסַתֵּת מַצֵּבָה יְהוּדִית וּכְתַב דְּוַי:

 

וּבְלִי אֵם עַל הָרֵי חֲלָלִים כְּרִצְפָּה בַּת אַיָּה..

כִּי לָעַיִט גַּם הִיא מְחַכָּה שָׁם וּלְצֵל הַדַיָּה – –

 

וְלָכֵן כְּפִכְפּוּךְ תְּהוֹמוֹת בְּכִי בָּכל מַעֲמַקַּי.

כְּיֶרַח-אָב יַרְחֵי-זִיו לִי: קַדְרוּת – שַׁבְּתוֹתַי וְחַגַּי,

טַעֲמֵי נִגּוּנַי, זְמִירוֹתַי, פְּסוּקַי וְתָגַי:

אִלְיַת צִפֳּרַי, קִנֵּיהֶן עָלוּ-אֵשׁ-עִם גַּגַּי.

מִנִּי אָז אֲנִי חַי-כָּךְ בְּסֵדֶר שַׁחֲרִית וְעַרְבִית:

בְּשִבְתִי לַסְּעוּדָה, הִנֵּנִי כְּיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית.

דָּם מְטַפְטֵף עַל כְּתֵפִי וְטַעֲמוֹ בְּנָזִיד.

וַאֲנִי בָּא לְמִשְׁכַּב, כִּלְמִרְבַּץ טְבוּחַי-בְּחִירַי – –

מִזֶּה וּמִזֶּה בּוֹעֲרִים אַלּוֹנִים שֶׁל שִׁירַי.

 

הַלַּיְלָה כְּלֵיל יִרְמִיָּה בְּמוֹרְדוֹת הַר הַבַּיִת..

כָּל הַלַּיְלָה מַשִּׁיק עַל פָּנַי עוֹף הַמָּוֶת: הָעַיִט.

וְרֹן רוֹמִיִּים עַל יַמִּי, לַפִּידִים וּכְלֵי שַׁיִט.

הָאוֹיֵב מִשְׁתַּכֵּר מִגַּפְנִי וּמַשְׁמִין מִן הַזַּיִת

וַאֲנִי בְּצִלּוֹ כִּצְבִי צַיִד – –

 

עָצוּב לִי מְאוֹד בְּאַרְצִי גַּם מִמֵּיטַב שִׁירַי.

נִכְאַבְתִּי מִשֵּׂאת בְּשַׁרְבִיט הַשִּׁירָה הָעִבְרִית:

לוּ גַּם לֹא גֻּדַּע לִי עָנָף-מֵעֵץ-אֵׁש-וּבָכוּת.

בְּלִי הֶרֶף יוֹמָם-בִּי-וָלֵיל פַּעֲמוֹנֵי הִתְלַקְּחוּת..

וְרֵיחַ צִפּוֹר מְבֻתֶּרֶת.. כָּל הַקֹּדֶשׁ שָׁחוּט.

וְאִם יֵשׁ גּוּף עִבְרִי, שֶׁכְּאֵבִי בַּל עִמּוֹ בַּלֵּבָב,

שֵׁן שִׁירִי אֲשַׁלַּח בְּלִבּוֹ וְיִכְאַב כְּאֵבָיו.

 

אֶת שֶׁכָּל הַקָּהָל פֹּה פוֹעֵל – הַתָּכְנִית בְּשִׁירִי:

הוּא מַעֲלֶה נִדְבָּכִים לִשְׁלוֹשָׁה הַקִּירוֹת אֶל קִירִי

שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַדְּבִיר.. וְחוֹרֵשׁ וְנוֹטֵעַ נִירִי,

עֲדֵי גַּם יַגִּיעַ אֶל גִּבְעַת מַלְכִּי וּנְזִירִי

וְלָאֵשׁ הַכְּלוּאָה בִּמְעָרַת בַּר יוֹחַאי כְּפִירִי – –

וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִנְנִי כֹּה עַרְעָר בְּעִירִי!

בְּדֶלֶת-מִי פֹּה אֶדְפֹּק בְּאֵם לַיְלָה, כְּאִישׁ אֲשֶׁר נָס

מֵאֵשׁ-וּמִיָּם-בּוֹ.. מִי יַאַסְפֵנִי אֶל חֵיק אָז?

אֲנִי כֹּה בְּגוֹרַל-אִיּוֹב-חָי-בְּלִי-אֶחָד-אֱלִיפַז

בֵּין הֲמוֹן מֵנִיפֵי-כּוֹבָעִים-וּשְׁלוֹם-חֹנֶף-מוּפָז!

 

כֹּה אֲנִי לֹא-שֶׁל-פֹּה-בְּדוֹרִי, כֹּה אֲנִי-שֶׁל-מָחָר –:

לְעֵת שׁוּב יַעַל עַם לִרְגָלָיו אֶל הַדְּבִיר עַל הָהָר

וְעָרָיו וּכְפָרָיו וּכְבִישָׁיו לִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר!

כֵּן עָרוּךְ בִּי כִּנּוֹר-הַכִּסּוּף בְּמֵיתָר-אֶל-מֵיתָר.

בִּלְוַי-נִשְׁרֵי-הַדַּעַת מְגַמֵּא מֶרְחַקִּים הַדִּמְיוֹן הַמְּדֹהָר.

הַשֶּׂכֶל הַטּוֹב וְהַדִּמְיוֹן הַמְּפֹאָר – –

 

וְעַל כֵּן כֹּה נִפְעַמְתִּי בַלֵּב לְמַרְאֵה דּוּכִיפַז,

כְּמוֹצֵא אֶת הַבְּאֵר שֶׁבַּכֹּסֶף וְעַל פִּיהָ דְּלִי פַּז:

– נִשְׁמַת אֲחוֹתִי בָּךְ, רֹאשָׁהּ הַנִּפְלָא מִנִּי פַּז!

אִמֵּנוּ וְאָבִינוּ צְעִירִים עוֹד.. הֵם רֵיחַ וָרוּחַ.

הֵם עָפָר? – וְהִנֵּה הֵם נוֹגְהִים בַּחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.

אִצְטַבָּא שֶׁל שַׁבָּת מְסֻיֶּדֶת כָּחֹל.. נָא נָנוּחַ!

לִי וָלָךְ בְּצָהֳרֵי שַׁבָּת אֱגוֹזִים וְתַפּוּחַ – –

חֲתַכְתִּיו בְּאוֹלָר כְּבַלֵּב.. וְכָל פֶּלַח מָשׁוּחַ

דָּם-דְּבַשׁ-דְּבַשׁ-דָּם.. הֲרָגוּךְ, אֲחוֹתִי, הֲרָגוּךְ!

וַאֲרִיסְטוֹן בְּזִיו-חֶסֶד-לֹא-פֹּה עַל בִּרְכֵּינוּ עָרוּךְ

וְכֶתֶר-בַּת-שֶׁבַע עָלַיִךְ זָרוּחַ – –

 

הַצִּפּוֹר מְנַתֶּרֶת: גּוֹן-גּוֹן.. וְהִנֵּה נִצָּבָה

כְּעוֹמֶדֶת לָגוּז וּלְהַשְׁאִיר עִיר בְּלִי אַהֲבָה – –

אֲחוֹתִי, הֵן רָצִיתִי לֵלֵךְ עוֹד אִתָּךְ לַנָּהָר –

כִּי אֵין עֶרֶב – עֶרֶב, אֶלָּא בַּמַּיִם.. בָּם הַר

שָׁמַיִם עֵצִים מִשְׁתַּקְּפִים וּפְנֵי שְׁנֵינוּ.. וּכְבָר

אַתְּ עוֹמֶדֶת לָגוּז מִכָּל הוֹד-נוֹף-שַׁבָּת-בַּנָּהָר.

וּכְאִלּוּ טָבַעְתְּ וְהֶחְשִׁיךְ.. לֹא אוּכַל עוֹד לִרְאוֹת,

כִּי אֵין לַיִל – לַיְלָה, אֶלָּא בַּמַּיִם – – לִבְכּוֹת.

 

שִׁמְעִי לְקוֹלִי, אֲחוֹתִי, אַל תֵּלְכִי מֵעִמִּי!

הֲרָגוּךְ, אֲחוֹתִי, וַאֲנִי חַי.. אַל נָא רֶוַח תָּשִׂימִי!

אֵיךְ אֶשָּׂא לְבַדִּי כֹּה-הַרְבֵּה-רְקִיעִים-שֶׁל-שַׁבָּת

וְעֵינַי מוּל עֵינַיִם שֶׁנִּטַּל מֵהֶן כְּבָר הַמַּבָּט? – –

 

הַצִּפּוֹר הִנֵּה עָפָה לְתוֹךְ הַדִּמְדּוּם הָרָחוֹק..

בַּגַּיְא הֶעֱמַדְתִּינִי: תַּחְתַי שַׁחַק-אֶרֶץ עָמֹק.

קוֹל קוֹרֵא: אֲחוֹתִי דּוּכִיפַז! וְהוֹלֵךְ וְנָמוֹג..

וַאֲנִי וִדּוּיִי לֹא גָּמַרְתִּי: עוֹדוֹ דָּם-עָמֹק – –:

 

בְּקִבְרוֹת הֲרוּגַי הָרְחוֹקִים בֵּית אָבִי וְאִמִּי:

דְּרָכָם הָאוֹיֵב, בְּלִי הֱיוֹת לְגוּפָם מְחִירִים.

לֹא יָכֹלְתִּי עַל כַּנְפֵי הַשִּׁיר הַעֲלוֹתָם מֵאָבְדָן,

עָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁכָּמוֹנִי עֲשִׁיר הַשִּׁירִים!

עָצְבָּם-שֶׁל-אֵינָם-עֲצוּבִים-עוֹד הֶעֱמִיסַנִי הַזְּמַן:

אֶת כֻּלָּם בְּיַחַד כִּלּוּ – וְעָלַי לְסָפְדָם

בְּמֵיטַב הַשִּׁיר. וְאֵין דְּמָעוֹת בְּעֵינַי – אֶלָּא דָּם.

אֶת קֶשֶׁר-כָּל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֲהַדֵּק בְּשִׁנַּיִם,

לְבַל יִתְרוֹפֵף וּלְבַל יְשֻׁקַּע בִּתְהוֹם מַיִם,

אַחֲרֵי שֶׁגָּלַשׁ בֵּית אָבִי וְאִמִּי מִכְּתֵפַיִם – –

 

עַכְשָׁו אֵין יָקָר עוֹד בַּיְּקוּם מִלְּבַד יְרוּשָׁלַיִם!

 

הִיא עוֹמֶדֶת הֵיטֵב בְּהָרֶיהָ, כֵּן תַּעֲמֹד עֲדֵי עַד.

הִיא לֹא כְּמוֹ פֶה שֶׁשָּׁפַךְ אֶת שִׁנָּיו – סְלָעֶיהָ.

אֲנַחְנוּ כַּנֵּצַח שֶׁלָּהּ בְּנוֹתֶיהָ בָּנֶיהָ.

בַּחֲדֹל כָּל בְּאֵר לְהָקֵר לָנוּ רְוַי, הִיא הָאֵם תַּחֲלֹץ שָׁד.

זֶה הָיָה וְהוֹוֶה וְיִהְיֶה לַעֲדֵי-עַד-עֲדֵי-עַד.

וְאוֹיֵב שֶׁיִּנְהַג בָּהּ שְׂרָרָה, כְּקוֹדְמָיו בָּהּ יֹאבַד.

וְאוֹיֵב שֶׁיְּחַבֵּר אֶת שִׁלְטוֹ לְשִׁקְלָהּ – יְפֹרַד.

וְאִם כָּל הַקִּצִּין גַּם יִכְלוּ – יֶאֱרַע בָּהּ נֵס יָהּ.

רַגְלֵנוּ תְּהוֹם מַיִם תָּבוֹא, אַךְ יָדֵנוּ – כֵּס יָהּ!

 

עַכְשָׁו לַיְלָה-מְאוֹד בְּאַרְצִי: כְּכָל-עֲבִי-הַיַּמִּים.

אַף-עַל-פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, הִיא שֶׁמֶשׁ מִלַּיִל.

וְכָל דּוֹרוֹתֵינוּ עוֹמְדִים עֲדֵי עַיִן בַּמַּיִם:

מִזֶּה וּמִזֶּה יַבָּשָׁה חֲסוּמָה גִּדְרוֹת תַּיִל – –

 

הַיָּרֵחַ מָלֵא.. וּפַרְצוּף לְעֵדוּת שֶׁל נָבִיא הוּא:

דָּם קָרוּשׁ שֶׁל נְבוּאָה חֲנוּקָה יֵשׁ בְּמִפְלְשֵׂי פִּיהוּ.

 

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.