רחל

הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם,
הֵן קוֹלָה בִּי רָן –
רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן,
רָחֵל – אֵם הָאֵם.

וְעַל כֵּן הַבַּיִת לִי צַר
וְהָעִיר – זָרָה,
כִּי הָיָה מִתְנוֹפֵף סוּדָרָהּ
לְרוּחוֹת הַמִּדְבָּר;

וְעַל כֵּן אֶת דַּרְכִּי אֹחַז
בְּבִטְחָה כָּזֹאת,
כִּי שְׁמוּרִים בְּרַגְלַי זִכְרוֹנוֹת
מִנִּי אָז, מִנִּי אָז!

*רחל (המשוררת), "רחל", בתוך: מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה – אנתולוגיה, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשס"ו – 2005, עמ' 420 .
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. http://www.acum.co.il