דברי היהודים לאחר מות הורדוס

(קטע מתוך: דברי משלחת היהודים שבאו אל קיסר רומי אחרי מות הורדוס).

"וכשניתנה [רשות] הדיבור לשליחי היהודים…
נפנו ל[דברי] קטגוריה על מעשי העוול של הורדוס,
וחיוו דעתם עליו כעל מלך לפי כינויו [בלבד],
שקנה לו את המידות הגרועות בתכלית אשר בכל אחד משלטונות העריצות,
וצירף אותן יחד להוותם של היהודים ונהג [על פיהן]
ולא נמנע מלהוסיף [עליהן] הרבה חידושים על פי טבעו שלו.
אם אמנם רבים הם שמתו במיתות שמעולם לא סופר עליהן קודם לכן,
הרי אסונם של החיים גדול הרבה מאסונם של הללו:
לא זו בלבד שהם מתענים במראם וברוחם, אלא גם ב רכושם.
הוא לא פחד מלקשט את הערים, הנמצאות מסביב והמיושבות נוכרים…
את העם… מילא עוני ללא מוצא, וכשהרג בני טובים מטעמים חסרי שחר
שדד את רכושם…
מלבד הטלת מסים שהיה מטיל על כל אדם מדי שנה,
מלבד מתנות עשירות לו ולבני ביתו ולרעיון…
ואף על פי שמהומות ותמורות רבות עברו על העם,
לא סופר מעולם על פורענות כזו שבאה עליו
דוגמת הרעה שהמיט הורדוס על העם…"

*יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, תירגם מיוונית: אברהם שליט, הוצאת מוסד ביאליק, תשכ"ג – 1963, ספר יז פרק יא.