טיהור המקדש וחנוכת המזבח על ידי יהודה המקבי

"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאֶחָיו: הִנֵּה הֻכּוּ אוֹיְבֵינוּ, נַעֲלֶה נָא לְטַהֵר אֶת הַמִּקְדָּשׁ וּלְחוֹנְכוֹ.
וַיֵּאָסֵף כָּל הַמַּחֲנֶה וַיַּעֲלוּ אֶל הַר צִיּוֹן. וַיִּרְאוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ שׁוֹמֵם וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל, וְאֶת הַשְּׁעָרִים שְׂרוּפִים… וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וַיִּסְפְּדוּ מִסְפֵּד גָּדוֹל, וַיָּשִׂימוּ אֵפֶר [עַל רָאשֵׁיהֶם], וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה, וַיִּתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה וַיִּצְעֲקוּ הַשָּׁמַיְמָה…
וְהֵם טִהֲרוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ… וַיִּקְּחוּ אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, כַּדָּת, וַיִּבְנוּ מִזְבֵּחַ חָדָשׁ, כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן… וַיַּעֲשׂוּ כְּלֵי קֹדֶשׁ חֲדָשִׁים, וַיָּבִיאוּ אֶת הַמְּנוֹרָה וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֶל הַמִּקְדָּשׁ. וַיַּקְטִירוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲלוּ אֶת הַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל הַמְּנוֹרָה וַיָּאִירוּ בַּמִּקְדָּשׁ.
…וַיַּעֲשׂוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ יָמִים שְׁמוֹנָה, וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת בְּשִׂמְחָה… וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד בָּעָם, וַתָּסוּר חֶרְפַּת הַגּוֹיִים. וַיִּקְבְּעוּ יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי יוּחֲגוּ יְמֵי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בִּזְמַנֵּיהֶם, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, יָמִים שְׁמוֹנָה, מִן הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו, בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן."

מתוך:מקבים א, ד 36 – 59. אוריאל רפפורט, ספר מקבים א – מבוא, תרגום ופירוש, הוצאת יד בן צבי, תשס"ד – 2004 , עמ' 160 – 165.