האיש שבקיר

< 1 דקות

 

בתוך הקיר עומד אדם
בדד בדד עומד הוא שם
מי מכיר את האיש שבקיר

 

האיש עומד בקיר מזמן
אינו יכול לצאת מכאן
מי מכיר את האיש שבקיר

 

האיש קטן הקיר ענק
האיש חלש הקיר חזק
מי מכיר את האיש שבקיר

 

האיש לוחש בקול שקט
אני רוצה לצאת לצאת
מי מכיר את האיש שבקיר

 

קולו גווע קולו נדם
האיש נשאר שם לעולם
מי מכיר את האיש שבקיר

 

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם


על השיר "האיש שבקיר" מאת יהודה פרדיס ומאיר הרניק.

רקע

המדינה רק קמה. המלחמה טרם נשכחה והמוסדות הלאומיים מתחילים להתעצב. ישראל נמצאת במצב כללי קשה מאוד שמחייב משטר צנע. רק מעטים יודעים שבזמן הזה צמחו השירותים החשאיים של המדינה. בראשית שנות החמישים הייתה המדינה הצעירה תחת מעטה שלטוני חזק שמנע מהרבה אנשים להביע את דעותיהם.

וכך אמר דוד בן גוריון (24.1.1952): 

לא לשכוח אף פעם את צורכי הביטחון שהם קודמים לכל, ואם הם מתנגשים באיזה דבר אחר – הם קודמים – ועל זה לעמוד בכל תוקף בכנסת, בעיתונות, בהסברה… ובמקום שהדבר מחייב".
(דוד בן-גוריון: ראש הממשלה הראשון – מבחר תעודות [1947-1963], עמ' 150).

אז איך הרגיש אדם מן השורה שלא חשב כמו בן גוריון ומפלגתו?

רעיונות מרכזיים

בשנת 1943 כתב בפריז הסופר הצרפתי מרסל אמה סיפור קצר על פקיד שפתאום גילה שהוא יכול לחצות קירות. בגלל שימוש שגוי בכדורים 'מונעי מעבר' נתקע האיש בתוך קיר ונשאר שם לעד. לאחר פרסום הסיפור בשנת 1945 נעשה סרט קולנוע סביב אותה עלילה.

בשנת 1955 כתב יהודה פרדיס בהשראת הסיפור את השיר 'האיש שבקיר'. בריאיון שהתקיים עמו אחרי שנים ציין פרדיס שכוונתו בכתיבת השיר הייתה "כמעין אקט חתרני או בדיחה פרטית מורכבת, והוא היווה סוג של אקט מחאה סמוי כנגד 'שלטון החושך' הבולשביקי הבן גוריוני של ראשית ואמצע שנות ה-50".

השיר בנוי כך שכל בית בנוי במבנה של שני משפטים וסיום בשאלה: "מי מכיר את האיש שבקיר"? החזרתיות על שאלה זו הופכת את מרכז השיר לרצון לזהות מי הוא אותו איש שבקיר. 

בתוך הקיר עומד אדם
בדד בדד עומד הוא שם
מי מכיר את האיש שבקיר

האיש עומד בקיר מזמן
אינו יכול לצאת מכאן
מי מכיר את האיש שבקיר

האיש קטן הקיר ענק
האיש חלש הקיר חזק
מי מכיר את האיש שבקיר

הבית הראשון מציג את האדם שעומד בתוך קיר ומדגיש שהוא עומד שם לבד. בבית השני אנו שומעים שעמידתו של האיש אינה משהו חדש אלא משהו עתיק. ומיד עולה השאלה: למה הוא לא יוצא משם? התשובה היא שהוא אינו יכול לצאת משם. הבית השלישי משיב בתשובה כפולה על השאלה למה אדם בעל יכולת תנועה אינו שובר את הקיר – האדם "קטן" ואילו הקיר "ענק", האדם "חלש" והקיר "חזק".

בית זה מגלה לנו שאיננו מדברים על איש בקיר, אלא על איש שנאבק במשהו שגדול ממנו וחזק ממנו. ואז השאלה שחוזרת בכל בית – "מי מכיר את האיש שבקיר" – פתאום מקבלת משמעות אחרת: אולי הוא מישהו שאנחנו מכירים? מישהו שאנחנו יכולים לעזור לו? 

האיש לוחש בקול שקט
אני רוצה לצאת לצאת
מי מכיר את האיש שבקיר

הבית הרביעי כבר פונה אל השומע ואומר שהאיש רוצה לצאת ומבקש זאת בקולו, אבל היות שהוא כבר הרבה זמן שם אז קולו שקט, ועדיין מדגיש עד כמה הוא רוצה לצאת בכפילות – "לצאת, לצאת". ושוב מהדהדת השאלה – האם אנחנו מכירים את האיש הזה ויודעים איך לסייע לו? 

קולו גווע קולו נדם
האיש נשאר שם לעולם
מי מכיר את האיש שבקיר

הבית החמישי מסיים את השיר בסיום שלילי. קולו של האיש גווע – הוא כבר אינו יכול ללחוש ולבקש עזרה, האיש יישאר בקיר לעולם. והשאלה שמופנית לשומעים מהדהדת – האם הכרתם את האיש שבקיר ולא עזרתם לא לצאת?

פרדיס אמנם מתאר בשיר את הרגשתו בראשית שנות החמישים, אך הפנייה החוזרת לשומע הופכת את השיר ממשהו דמיוני – איש בתוך קיר, למשהו שכל אחד מאתנו מכיר – האדם הבודד מול משהו שתוקע אותו. הוא קורא לעזרה ובסוף משתתק כי אנחנו השומעים לא סייענו לו.

השפעה והתקבלות

בשנת 1955 כתב יהודה פרדיס את השיר ונתן למאיר הרניק להלחין. הביצוע המקורי של השיר היה של אהרון (אהרל'ה) כהן שהתייחד בקול הבס הנמוך מאוד שלו. ההקלטה בוצעה ברדיו במסגרת התכנית 'ינשופים וחיוכים'. בשנת 1955 הקליט אותו שמשון בר נוי. התקליטון יצא בהוצאת 'מקולית' והיה מוכר בציבור הישראלי רבות, ואף נכתבו פארודיות על שיר זה.

בשנת 1991 יצאו שני ביצועים נוספים של שיר זה – ביצוע של אורלי זילברשץ בנאי (שהופיע באלבום 'הקברט של מירנדה') וביצוע של ברי סחרוף שהופיע באלבום הבכורה שלו – 'הכל או כלום' (אלבום שכלל להיטים רבים וכן ביצוע מחודש לשיר 'האיש שבקיר'). ניכר שאורלי זילברשץ בנאי שמרה על הקצב האטי המקורי של השיר, בעוד ברי סחרוף שינה את מקצבו והפך אותו לשיר חדשני יותר.

ביצועים מיוחדים

בשנת 1955 הוקלט ויצא לאור הביצוע המוכר של ידי שמשון בר נוי:

בשנת 1991 ביצע ברי סחרוף את השיר בקצב מהיר יותר ובטון פחות נמוך ו'מפחיד'.
סחרוף מפריד בין ארבעת הבתים הראשונים של השיר לבית החמישי, מה שמשאיר את השומע בתהייה – מה קורה לאותו אדם שבקיר? רק לאחר קטע הנגינה הוא מקבל את התשובה – האיש שבקיר נשאר שם לעולם:

באלבום 'הקברט של מירנדה' חידשה אורלי זילברשץ בנאי את השיר.

זילברשץ בנאי מבצעת את השיר בטון שונה מהשיר המקורי, מה שמקנה לשיר נופך מאיים:

לקריאה נוספת