הכל זהב

< 1 דקות

מילים:

 

אתה יוצא לעולם הרחב
אתה מביט והכל בו זהב
אתה יושב מול הים ונשזף
ומתחמם בקרני הזהב
ומלטף תלתלים של זהב
כן, הכל זהב

 

אל הפרדס אסתנן כגנב
ואתנפל על תפוח זהב
ואם ארצה ביום חום ושרב
אשכב לי בין שיבולי הזהב
וזה שווה מרגרינה חלב
כן, הכל זהב

 

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

 

איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
הסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב

 

מחוץ לעיר מריחים את הסתיו
ומחכים לגשמי הזהב
וכבר הים מתרומם בגליו
ומסתער על חולות הזהב
אפשר לחטוף רבמטיזם עכשיו
כן, הכל זהב

 

פתחו נא את שערי הזהב
הצדיקים בוא יבואו עכשיו
הנה הגיע כבר תור הזהב
הנה פוסעים הם בשביל הזהב
ומחייכים בשיני הזהב
כן, הכל זהב

 

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

 

איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
תשתולל, מטומטם
תתבטל עם כולם
תצלצל ככה סתם
תסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב

 

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם


על השיר "הכל זהב" מאת חיים חפר וסשה ארגוב.

רקע

בתכנית השנייה של להקת "התרנגולים" ("התרנגולים – התכנית השנייה" שהועלתה ב-1963), בלטו שני שירים שחיבר חיים חפר על פי הזמנתה של נעמי פולנסקי (מנהלת הלהקה) – הראשון היה "שיר השכונה" והשני היה "הכל זהב".
אחד הסמלים הידועים ביותר של מדינת ישראל הצעירה בשנות ה-50 וה-60 היה "תפוח הזהב" (התפוז) – הפרי העסיסי והמוזהב שהופץ עם מדבקה ירוקה שעליה נכתב בצהוב Jaffa ('יפו' באנגלית); בעוד שהצבר סימל את ילידי הארץ (עוקצניים מבחוץ ומתוקים מבפנים) הרי שאת המדינה הצעירה סימל התפוז. תפוזי Jaffa היו המותג הישראלי המוכר ביותר בחו"ל באותן שנים ואחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה הצעירה; טונות רבות של תפוזים עשו את דרכם מהפרדסים דרך בתי האריזה אל נמל חיפה ומשם לשווקי אירופה והעולם.
מסוף מלחמת סיני ("מבצע קדש") ב-1956 ועד לפריצת מלחמת ששת הימים ב-1967 חוותה מדינת ישראל הצעירה תקופה של שקט בטחוני יחסי במקביל לצמיחה כלכלית כמו גם הקמתן של ערים רבות. הדבר איפשר ליוצרים ישראלים להתבונן על מציאות ישראלית חדשה – מדינה צעירה אך עם חווית חיים יומיומית ושגרתית. על רקע תקופה זו – תקופת בנייה והסתגלות – נכתב השיר "הכל זהב".

רעיונות מרכזיים

בשיר מוצג העולם דרך שני מבטים. המבט הראשון הוא של אדם צעיר (לפחות ברוחו) היוצא לעולם הרחב ומגלה את יופיו בצבע הזהב: קרני השמש, שיזוף, חוף הים, תלתלים (של בחורה?), התגנבות אל פרדס וגניבת תפוז, שיבולים בשדה. העולם המתואר הוא עולם של טבע, עולם אידילי של חיים צעירים ושובבים. לעומתו עולה המבט השני, המבט של האדם הרציני והבוגר, שבמקום לראות את פלאי העולם המוזהב הוא עסוק בדאגות וטרדות:

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

גישתו של הדובר אל האדם הרציני היא גישה ״צברית״ טיפוסית – גישה "קוצנית" ולועגת; גם כשהוא רוצה לעודד את האדם הטרוד בענייניו הוא עושה זאת בצורה חוצפנית אשר נתפסת בעיניו כ״חבר'מנית״ – הוא רוצה לצחוק בפניו של אותו אדם והוא אף קורא לו "מטומטם". 

בשיר מוצגת הזקנה והשגרה כאורבת לצעירים מעבר לפינה ומשנה את חייהם – מתחושת אושר והתפעמות מהעולם להליכה בתלם חרוש קמטים ודאגות; הקיץ הזהוב (המסמל את הנעורים) מסתיים עם בוא הסתיו, הגלים השוצפים כבר מסתערים על חולות הזהב, סכנת הזקנה ממשית עד כדי כך שאפשר לחטוף רבמטיזם (דלקת פרקים, מחלה שמאפיינת זקנה) והזהב כבר מאוים על ידי הסתיו, שמגיע מחוץ לעיר.

אמצעי נוסף שיוצר הפרדה בין הנעורים לבין הבגרות הוא השימוש בשתי המשמעויות השונות של מילת הנושא "זהב"; מצד אחד, לנעורים יש קיץ מוזהב ושיער מוזהב, והכל מלא בכיף וחופש. לעומת זאת, הבגרות מוצגת דרך המשמעות הכלכלית של המתכת בעלת הערך היקר – זהב (קרי כסף וממון): 

פתחו נא את שערי הזהב
הצדיקים בוא יבואו עכשיו
הנה הגיע כבר תור הזהב
הנה פוסעים הם בשביל הזהב
ומחייכים בשיני הזהב

בבית האחרון מפתיע חפר בשילוב בין השפה העברית ה"סלנגית" והיומיומית, המאפיינת את רוב השיר, לבין הבלחה של שורה המרמזת לפסוק מספר תהילים, המאפיינת את הבית האחרון; השורה "פתחו נא את שערי הזהב, הצדיקים בואו יבואו עכשיו" מרמזת על הפסוק "פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק; אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ. זֶה-הַשַּׁעַר לַיהוָה; צַדִּיקִים, יָבֹאוּ בוֹ" (תהילים קיח, י"ט-כ').
מעניין לגלות שמבחינת מוזיקלית, מולחן השיר בצורה מנוגדת בין הבתים לבין הפזמונים. בעוד שהבתים עולצים עם מקצב קופצני בעל נימה של גוון מזרחי קל המסתלסל בקצות השורות, בפזמונים לעומת זאת יורד הקצב לחצי והמנגינה הופכת למנגינה מתריסה של חבורה שחבריה פונים כל אחד בנפרד כלפי החברה כולה, עד שהחבורה כולה חותמת יחדיו בבשורה החוזרת של השיר – "כן, הכל זהב, הכל זהב"

השפעה והתקבלות

ביחד עם "שיר השכונה", הפך השיר "הכל זהב" ללהיט עממי מיד עם הופעתו בתוכנית של להקת "התרנגולים". גם כיום, שנים רבות לאחר מכן, השיר מושמע בתכניות הרדיו השונות ככזה המאפיין תקופת קיץ. באפריל 2014 השתמשה תחנת הרדיו "גלי צה"ל" בשיר ובמושג "הכל זהב" ככותרת לחודש שבו הפנתה התחנה זרקור על "גיל הזהב" (הכינוי לגיל הזקנה).

ביצועים מיוחדים

לאורך השנים הוקלטו כמה ביצועים שחידשו את השיר, רובם באווירת נוסטלגיה עמוקה ("הגבעטרון", "סקסטה") לעולם ותקופה אשר היו ואינם עוד (זאת למרות שהשיר עצמו יוצא כנגד התרפקות על נוסטלגיה ומציע לצעירים ליהנות מהנעורים בעודם הם שם).

בשנת 1980 חידש אריק איינשטיין את השיר בביצוע רוקיסטי במסגרת האלבום הרביעי בסדרה "ארץ ישראל הישנה והטובה", אלבום אשר יצא לאור במסגרת חברת התקליטים "CBS ישראל" והוקדש כולו לשירי סשה ארגוב:

בשנת 2011, במסגרת פרויקט מחווה לסשה ארגוב של תחנת הרדיו "קול הקמפוס" (פרויקט שנקרא "מסע אספלט"), הקליט הזמר אבי עדאקי ביצוע סולו עם פסנתר של השיר: