אייכה

שולי רנד גדל במשפחה דתית מסורתית אך כשהתבגר החל לחיות כאדם חילוני. בתחילת דרכו האמנותית הוציא לרדיו שני שירים שלא הצליחו לעורר תשומת לב, ופרסומו הגיע דווקא כשחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. רנד הפך להיות אחד מגיבורי התרבות התל אביבית והחילונית של שלהי שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. הוא נודע כשחקן תיאטרון וקולנוע וזכה לפרסום בסרטו של אסי דיין – 'החיים על פי אגפא'. מאז דרך כוכבו כשחקן והוא שיחק בסרטים 'אדי קינג', 'מילים', 'ארץ חדשה' ו'מרקו פולו'.

בשנת 1998 חזר רנד בתשובה. גם לאחר החזרה בתשובה הוא המשיך לשחק בתיאטרון ובקולנוע (בסרט 'אושפיזין'), אך במקביל החל לעסוק באהבה החדשה-ישנה שלו – מוזיקה. כעשר שנים אחר כך, בשנת 2008, הוציא רנד יצר את אלבומו הראשון – 'נקודה טובה'. האלבום עוסק בחייו האישיים של רנד ומתאר את תהליך חזרתו בתשובה, את אמונתו החדשה-ישנה ואת הספקות והמורכבויות של חייו החדשים. ביטוי לכל אלה ניתן למצוא באחד השירים המוכרים מהאלבום – 'אייכה'.

הדובר ממשיך ותוהה היכן יסתתר, ונשאלת השאלה: מדוע דווקא מי שמחפש את האל בכל מקום ושואל 'אייכה' רוצה להסתתר? השורה הבאה מבהירה שהדובר רואה את עצמו כמי שאינו יכול להסתתר בפני בפני האל – הוא לא יכול להצטדק, לטעון או לדבר בפני האל – כי האל יודע הכול.

חנון ורחום הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת

הבית השני מתחיל בטון הדורש רחמים – "חנון ורחום", הוא מפציר באל, "לפניך גלוי שכאן נמצא יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי". כלומר כל קיומו תלוי על חוט דקיק שעלול להיפרם ולהיקרע בכל רגע. לכן מובן מדוע הוא "נלחם בעצבות" ו"בייאוש המכרסם (בו) כתולעת". מכל הסיבות האלו, "נסתלקה" מהדובר הן השמחה והן הדעת – כלומר ההיגיון שמאפשר לו להתמודד עם העניין.

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

הבית השלישי הוא מעין הקדמה לפזמון. "קולות מהעבר" לוחשים לדובר "לעצור", האם בכך מרמז שולי רנד על עברו כאדם חילוני? והאם "הקולות מהעבר" מנסים להניא אותו מלחפש ולהעמיק את מסעו אל האל והאמונה?

רנד מדמה את מסעו כמסע שגם בעודו בחושך הוא מוסיף לחתור אל האל. הוא "שואל ומבקש, אייכה?!", כלומר מדובר בבקשה מהותית לפתרון כל הספקות והייאוש מהבית הקודם – תחושת הימצאות האל. הפזמון המבקש את האל בשאלת "אייכה?!" כמו הופך את הפסוק "וַיִּקְרָא ה' אֱלהִים אֶל-הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה"(בראשית ג, ט), ומעמיד את האדם כמי ששואל את האל: "היכן אתה?".

אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים
אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים
נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף
הן תעידי עלי כמה הייתי נכסף

הבית הרביעי עוסק בפיתויי היצר. היצר מדומה ל"זקן וכסיל" השולח בדובר חיצים. לפי המיתולוגיה היוונית, ארוס (אל האהבה) שולח את חציו אל לבבות האוהבים כדי לגרום להם להתאהב. כאן הוא עובר טרנספורמציה ורנד מעמיד את היצר בדמות "זקן וכסיל", ביטוי שמקורו במדרש רבה‏‏: "מלך זקן וכסיל – זה יצר הרע. ולמה קורא אותו מלך? שהכול שומעין לו. ולמה קורא אותו זקן? שמזדווג לו מילדותו ועד זקנתו. ולמה קורא אותו כסיל? שהוא מלמד לאדם דרך רעה" (קהלת רבה ד, יג).

רנד מעמיד את מוראות היצר כהיפוך התפקידים. פיתויי היצר אינם "חמודים" ו"שובבים" כילדים קטנים, אלא דברי כסיל של זקן שנסתתרה דעתו, כלומר הם פיתויים ותיקים בני אלפי שנים. הדובר מודע לפיתוי ואינו מתכחש לו. הוא "הולך וכושל" בעוד היצר "הולך ומתעצם".

שתי השורות הבאות מעניקות רובד נוסף של משמעות – הדובר פונה ל'נשמה הקדושה' כמי שנפגעת מההתמסרות ליצרים – היא "שבורת כנף" כציפור שאינה יכולה להמריא, והוא מבקש שהיא תעיד למענו במשפט שהוא מנהל בראשו – עד כמה הוא "נכסף" אל האל.

כשסודות מהעבר פקדו עליי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

הפזמון החוזר משנה את הקולות מהעבר ל"סודות מהעבר", בבחינת הנוסע האפל שהאדם המשתנה/חוזר בתשובה סוחב עמו, כאילו שהסודות האפלים שלו מהעבר 'פוקדים עליו לעצור' מפני שהוא אינו טהור, אינו נקי דיו, לעשות את המהלך. אבל הדובר מתעקש להמשיך ולחתור בחושך אל הימצאות האל, ושואל ומבקש אחריו – "אייכה?!"

בסופו של יום הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר
ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!

הבית החותם את השיר מבהיר שהסיטואציה שבה הדובר רואה את עצמו היא של אדם החותר בחושך אל החוף, הוא מחכה ש"האדמה הרחומה" תאסוף אותו, ורק אז הוא 'יצעק ויצטדק ויספר' על מסעו ההרואי בעקבות האל – "איך בחושך הזה" הוא היה חותר. כמובן שניתן להבין את המסע הזה כמסלול החיים: הים הוא החיים וההיפלטות אל החוף מקבילה לקבר שבו ינוח האדם שלוות עולמים. לכן האדמה "רחומה", שכן היא חוננת אותו משלל הרצונות והתשוקות שלו, והוא כבר לא צריך לחתור אלא רק לספר כיצד כל חייו חיכה אך ורק לרגע הזה – איך כל חייו ביקש ונכסף הדובר למצוא את האל.

מבחינה מוזיקלית, ההפקה שומרת על צליל אוורירי ופתוח, מה שבא לידי ביטוי בליווי המוזיקלי המינימלי הכולל גיטרה אקוסטית, פסנתר וצ'לו בלבד; צלילו הרך של הצ'לו אף מקנה לשיר אווירה נוגה. ההימנעות משימוש באפקטים אולפניים מופרזים או מהפקה גדושה מעניקה לשיר משנה תוקף ועוצמה גדולה. בנוסף, קולו של רנד, שנשבר בפזמון ובקריאה "אייכה?!" (אותה הוא מפרק להברות), מעצים את תחושת השבר והאובדן של הדובר ביחס למושא רצונו – ההתאחדות עם האל.

כאמור, האלבום 'נקודה טובה' ראה אור בשנת 2008. המפיק המוזיקלי של האלבום היה שמוליק דניאל, והתארחו בו רבים מחבריו של רנד מסצנת התרבות התל אביבית – כגון אסף אמדורסקי וקרני פוסטל, וכן דמויות ידועות מעולם המוזיקה היהודי – כגון דניאל זמיר וניצן חן רזאל. אורח נוסף באלבום היה אהוד בנאי, אשר ביצע את שיר הנושא ('נקודה טובה') ביחד עם רנד בדואט.
למרות הרשימה המפוארת של האורחים והעושים במלאכה, הצלחת האלבום הייתה מעל ומעבר למצופה; ארבעה חודשים לאחר צאתו זכה האלבום בתואר 'אלבום זהב' (אלבום שמוכר למעלה מ-15,000 עותקים), ובסופו של דבר – לאחר שנמכר ב-62,000 עותקים – הפך 'נקודה טובה' ל'אלבום פלטינה' (אלבום המוכר למעלה מ-30,000 עותקים).

במובנים רבים, 'נקודה טובה' הפך את רנד לאמן הראשון שפרץ בגדול מעולם המוזיקה היהודית אל תוך המיינסטרים הישראלי בהצלחה גדולה.

ביצוע של יובל דיין מ-2012, במסגרת תכנית המוזיקה The Voice:

הזמר עידן עמדי מארח את שולי רנד לביצוע משותף של השיר, ביצוע מ-2010:

ביצוע של האחים גת ואביתר קורקוס מ-2013, במסגרת תכנית המוזיקה 'הכוכב הבא':