אמצע ספטמבר

ב-3 ביוני 1982 ירו שלושה מחבלים פלסטינים מארגון הטרור של אבו נידאל בשגריר ישראל באנגליה – שלמה ארגוב, ופצעו אותו קשה. בתגובה הפציצו מטוסי ישראל תשעה יעדים של אש"ף בדרום לבנון, וארגון אש"ף השיב משטח לבנון במטח של כ-500 רקטות שכוונו אל עבר יישובי צפון ישראל. בתגובה יצאה מדינת ישראל למבצע למיגור הטרור מדרום לבנון, שהחל ב-6 ביוני ונקרא 'מבצע שלום הגליל'.

ב-23 באוגוסט, כחודשים לאחר תחילת המבצע, נערכו בלבנון בחירות לראשות הממשלה הלבנונית. בבחירות נבחר באשיר ג'ומייל, מנהיג הפלאנגות הנוצריות בלבנון ותומך בישראל. שלושה שבועות לאחר שנבחר נרצח ג'ומייל בידי מתנקש. הדבר עורר זעם רב בקרב אנשי הפלאנגות הנוצריות והם ביקשו נקמה. ב-16 בספטמבר, ראש השנה היהודי, בעוד צה"ל מכתר את ביירות, נכנסו אנשי הפלאנגות אל מחנות הפליטים הפלסטינאים – סברה ושתילה, וביצעו טבח בגברים, נשים, זקנים וילדים כנקמה על רצח ג'ומייל.

האירועים שזכו לכינוי "טבח סברה ושתילה" עוררו סערה ציבורית גדולה בעולם ובישראל. אף שהטבח לא נעשה בידי כוחות צה"ל, הואשמה ישראל בכך שלא מנעה את קיום הטבח. האירוע גרר לחץ מצד ארה"ב וישראל נסוגה מביירות לאחר שראשי אש"ף עזבו את ביירות ועברו ממנה לטוניס.

ב-25 בספטמבר, בעקבות דרישה גוברת והולכת בציבור הישראלי להקמת ועדת חקירה ישראלית, התארגנה הפגנה בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין) בתל אביב. ההפגנה כונתה הפגנת ה-400 אלף, על שום הערכת אחד המארגנים, איש 'שלום עכשיו' צלי רשף, לגבי כמות הנוכחים בכיכר. בעקבות הלחץ הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט יצחק כהן. לאחר כמה חודשים קבעה הוועדה שישראל לא הייתה מעורבות בטבח, אבל המליצה להעביר מתפקידו את שר הביטחון דאז אריאל שרון.

על רקע אירועים אלו נכתב השיר 'אמצע ספטמבר' בידי אסתר שמיר. בראיונות אמרה שמיר שאף שאירועי הטבח הם אלו שהובילו לכתיבת השיר, הוא מסמל את מחאתה נגד המלחמה כולה. השיר הופיע לראשונה באלבומה של גלי עטרי – 'אמצע ספטמבר', שראה אור בשנת 1986.

'אמצע ספטמבר' הוא שיר מחאה מתוחכם המדבר בו-בזמן בשפות שונות. בצורה מפתיעה, האירועים שהובילו ללידת השיר לא מופיעים כלל בשיר, אך הצירוף של המילים, הלחן והעיבוד יוצרים במאזין תחושה וחוויה החזקה מכל היגד ישיר נגד מאורע מסוים כזה או אחר. בנוסף, העיסוק של השיר באירועים בצורה מרומזת וסימבולית, אפשר לו במשך השנים לצבור שלל משמעויות והקשרים אחרים שאינם קשורים במישרין או בעקיפין לטבח בסברה ושתילה.

השנה מתחילה באמצע ספטמבר
בזעם עצום וגובר
רוחות סוערות לוחמות על כל עבר
החורף ממית וקוצר

השורה הפותחת את השיר היא מופת של חיבור הישראלי והמקומי אל העולמי והבינלאומי, וזאת תוך כדי יצירת מתח מהשילוב ביניהם. ספטמבר הוא החודש התשיעי בלוח הגרגוריאני, כך שאין שום הגיון לומר שהשנה מתחילה באמצעו אלמלא השימוש שמדינת ישראל עושה בשני לוחות שנה במקביל, היהודי והגרגוריאני. וכך יוצא שתחילת השנה היהודית – ראש השנה, מתרחש באמצע ספטמבר, ולכן מתאפשר החיבור המוזר הזה בין תחילת השנה לאמצעה.

שמיר קובעת ש"השנה מתחילה באמצע ספטמבר, בזעם עצום וגובר". איננו יודעים על שום מה הזעם ומדוע הוא מתגבר, האם זה הזעם של אנשי הפלאנגות שהוביל אותם לביצוע הטבח? האם זהו הזעם של שמיר נגד אירועי הטבח? השיר אינו מעמיד תשובה ברורה, אך השימוש בתיאור הזעם כגובר ביחס לתחילת השנה, מעמיד תמונת סערה הולכת וגדלה הגוברת מרגע לרגע. בנוסף, הדמיון המילולי בין המילה גובר למילה גבר, מעמיד את הזעם כתכונה גברית, זועמת ולוחמנית.

השורה "רוחות סוערות לוחמות על כל עבר, החורף ממית וקוצר" מרמזת על הזירה הגאוגרפית שבה עוסק השיר. מדינת לבנון השוכנת צפונית לארץ ישראל ידועה בחורף הקר השורר ברום הרי השוף המושלגים ובמשטר הרוחות החזק השורר לאורך שפלת החוף. מלבד תיאור תופעות אקלימיות במרחב לבנון, 'הרוחות הסוערות' משמשות דימוי לרוחות המלחמה הלוחמות מכל העברים. הביטוי "לוחמות על כל עבר" יכול להיקרא גם כלוחמות על כל עבר הירדן, השם המקראי לארץ ישראל. האם שמיר מבינה שהמלחמה היא על הארץ כולה? בשורה זו ניתן לקרוא את המורכבות הפוליטית של השיר, שאינו נוקט עמדה ועסוק בעיקר בתיאור המצב. אך השורה החותמת את הבית – "החורף ממית וקוצר", מבטאת את תוצאות הלחימה הזו. השימוש בתיאור 'קוצר' ביחס לחורף הוא מוזר, שכן זמן הקציר הוא לרוב באביב, אך הצימוד של המילה 'קוצר' עם המילה 'ממית' מעלה תמונה של הקוצר הגדול – כינוי ידוע למוות.

אומרים שסוף העולם מתקרב
בלילות החשכה גוברת
כל הקיץ הרקיע היה אדום מכאב
מתחתיו האדמה בוערת

הפזמון מתחיל באמירות על 'סוף העולם המתקרב', השנה העברית שהחלה באותו 'אמצע ספטמבר' הייתה תשמ"ג, ולשנה שבאה אחריה, תשמ"ד, יוחסו תכונות של סוף העולם מפני ששמה הזכיר השמדה. בנוסף, שנת 1984 הפכה למושג בעקבות ספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול – '1984', רומן שפורסם ב-1949 ועלילתו, המתרחשת ב-1984, מתארת חיים עתידיים במדינה בעלת משטר טוטליטרי קיצוני. הצטרפות התאריכים והזמנים הובילה לאווירת סוף העולם הקרב ובא, כך שגם שורה המתארת את השתנות עונות השנה – "בלילות החשכה גוברת", נתפסת כקודרת ומאיימת במיוחד.

התיאור של צבע הרקיע הקיצי ה"אדום מכאב" ו'האדמה הבוערת מתחתיו' ממשיך את רעיון סוף העולם. שמיר יוצרת תמונה של עולם הקרב אל קצו – עולם מסוחרר מהחשיכה הגוברת, עולם בוער וכאוב מכל הדם שנשפך וצובע את הרקיע באדום.

ובינינו נכנס שיגעון ויוצא
החיים משטים גם בנו
מחפש בי את השקט אבל לא מוצא
לאן זה מוביל אותנו

הבית השני עובר לכאורה לפרטי: הציון "בינינו" מביא את הדברים אל האישי, וכמו מסמל שכשרוחות מלחמה סוערות אי שם בצפון הרחוק. ואולם, למרות המרחק הגאוגרפי מהמלחמה, גם המרחב האישי מושפע ממנה – השיגעון "נכנס ויוצא" וחיי השגרה "משטים גם בנו", כלומר מוצאים את הדרך לגרום לנו לחשוב שהכול כשורה. אבל החיפוש אחר השקט – החיפוש הפנימי, לא החיצוני – הוא חסר תועלת. השקט אינו בנמצא והשאלה "לאן זה מוביל אותנו" מסמנת פעם נוספת את הקבוצה הפרטית, הקטנה, השרויה באי ידיעה ובחוסר מנוח.

השנה מתחילה באמצע ספטמבר
החורף קשה מכל
כל שירי נמלטים הרחק מקו האש
אולי הם לא רוצים לסבול

הבית האחרון בשיר חוזר לתחילת השיר ומחזיר אותנו לתחילת המעגל – "השנה שמתחילה באמצע ספטמבר". התקופה מוצגת כחורף, והוא "קשה מכל". מעניין לבחון את האמירה הזו ביחס לפזמון שבו דובר על הקיץ בעל האדמה הבוערת והרקיע האדום; הקושי המתואר בקיץ הוא קושי חיצוני, ואילו בחורף הקושי מוצג ככולל ועוטף ולא ממוקד רק בשמיים או באדמה. הארץ כולה נמלאת קושי, הן קושי אישי והן קושי ציבורי.

השורה הבאה עוסקת בתחכום רב בשירי מחאה. שירי הכותבת "נמלטים הרחק מקו האש" ו"לא רוצים לסבול", מה שמעיד על האקלים הפוליטי ששרר באותה תקופה ועל היעדר הנכונות להקשיב לשירים המצויים 'בקו האש' – שירים המתעמתים עם המציאות, מצדדים בצד זה או אחר ונוקטים עמד בדבר מה נכון ומה טעות. שמיר, שמביעה בשיר מחאה מרומזת נגד המלחמה, מדברת על ה'התקרנפות' של המוזות ושאר היוצרים שהיצירה שלהם נמלטת "הרחק מקו האש", שכן אין ברצונם לסבול.

מבחינה מוזיקלית, המעבד אילן וירצברג יצר עולם צלילים מסונתז וקודר המתכתב ישירות עם הצלילים של להקות ה'פוסט-פאנק' האנגליות – להקות שהושפעו בעיקר מדיוויד בואי וביטאו ביצירתם, על ידי שימוש בכלי נגינה מסונתזים ו'קרים', חזיונות אורבניים קודרים המתארים ניכור ובדידות. הלחן של השיר הוא לירי ומלודי, והשימוש בסינתיסייזרים לא רק מחזק את ה'תמימות' המלודית של הלחן אלא יוצר גם תחושה של סוף הזמנים ההולך ומתקרב, כמו כדי להעצים את הפער בין הרקע האפל ללחן 'התמים'. ההגשה הקולית של עטרי, הגשה נרעשת ומפוחדת, מבטאת היטב את תחושת החרדה שהשיר משרה.

כאמור, האלבום 'אמצע ספטמבר' ראה אור ב-1986. האלבום זכה להצלחה גדולה במכירות ובשידורי הרדיו, ורבים משיריו הפכו ללהיטים של ממש – 'אין לי ארץ אחרת', 'הכול עומד במקום', 'תני לו פרח', 'סתיו ישראלי', 'איסמרלדה' וכמובן שיר הנושא 'אמצע ספטמבר'. אף שהעניק את שמו לאלבום, השיר 'אמצע ספטמבר' פחות בלט מבין ה'סינגלים' (תקליטי השדרים) האחרים שיצאו מהאלבום. ואולם, לאורך השנים נטען השיר במשמעויות שונות, והשיר אף זכה לעדנה מחודשת כששדרני הרדיו קישרו אותו להתקפת הטרור כנגד 'מגדלי התאומים' בניו יורק – התקפה שהתרחשה באמצע ספטמבר ואף זכתה לכינוי 'פיגועי 11 בספטמבר'.

ביצוע של אסתר שמיר:  

ביצוע של עמית ארז:    

שירי מחאה

• מה תפקידם של שירי מחאה לדעתכם? האם הם מצליחים בתפקידם? הסבירו.
• אילו דרכי מחאה אתם מכירים? מה מקומה של השירה בין הדרכים השונות?
• "אמצע ספטמבר" הוא שיר מחאה. כיצד זה בא לידי ביטוי בשיר?
• האם שיר שנכתב כשיר מחאה נשאר כזה עם חלוף השנים? הסבירו את עמדתכם תוך התייחסות ל'אמצע ספטמבר'.

לוח השנה

• כיצד אתם סופרים את הזמנים, על פי הלוח העברי או הכללי? מדוע?
• אילו אסוציאציות עולות לכם למשמע המילים 'אמצע ספטמבר'? איזו אווירה יוצרות צמד המילים הללו?
• קראו את הרקע לכתיבת השיר. האם האסוציאציות שהעליתם משתלבות עמו? הסבירו.
• איזה מטען רעיוני, תרבותי, ביקשה הדוברת להביא אל השיר כשקראה לו 'אמצע ספטמבר'?

בין הפרטי לציבורי

• השיר יכול להיקרא כשיר מחאה או כשיר לירי, אישי. הוכיחו טענה זו.
• איזו קריאה אתם מעדיפים, את הקריאה המחאתית או את הקריאה האישית? הסבירו העדפתכם.
• איזה חיבור או קשר יוצר השיר בין הציבורי לפרטי?