אנחנו לא צריכים

התבוסה במלחמת ששת הימים יצרה תחושת השפלה עמוקה אצל המצרים. לאחר סיום המלחמה החלו המצרים להתחמש מחדש ולשקם את כוחם הצבאי בסיוע ברית המועצות. לאורך תעלת סואץ עמדו חיילים ישראלים ומצרים אלו מול אלו, כשרק תעלת מים צרה מפרידה ביניהם.

ב-8 במרץ 1969, כתוצאה מהפגזה ארטילרית של המצרים על כוחות צה"ל לאורך תעלת סואץ, נהרגו עשרה חיילי צה"ל. האירוע הזה נחשב לאירוע שסימן את תחילתה של מלחמת ההתשה, ובעקבותיו הקים צה"ל את קו המעוזים ('קו בר לב') שבו היו חיילי צה"ל מוגנים מפני הארטילריה.

מלחמת ההתשה, כפי שכונתה תקופה זו, לא נועדה לכבוש שטחים או לשנות את המצב הקיים. מטרתה הייתה להתיש את כוחות צה"ל בהפגזות ופשיטת כוחות קומנדו מצריים, שנועדו לגרום להרג יומיומי של חיילי צה"ל, כדי להשיג אפקט פסיכולוגי מתמשך שיפגע במורל ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל. כמעט מדי יום הופיעו בכותרות העיתונים שמותיהם ותמונותיהם של חיילי צה"ל שנהרגו במסגרת שירותם ב"תעלה". תחושת האופוריה והניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים התחלפה לה אט אט בתחושת תסכול נוכח המלחמה המתמשכת וחסרת התכלית, שכל מטרתה להתיש.

מלחמת ההתשה הסתיימה בהסכם שביתת נשק ב-7 באוגוסט 1970. במהלך המלחמה נהרגו 367 חיילים ישראלים ולמעלה מ-10,000 חיילים מצרים.

באמצע שנות ה-60 הצטרפו שלושה חברים לגרעין נח"ל של השומר הצעיר. אחד מהם הלך לקצונה ומשם לשריון, אחד נשאר עם גרעין הנח"ל, ואחד התקבל ללהקה צבאית. ביום הראשון למלחמת ששת הימים נהרג קצין השריון אליעזר גרונדלנד (שכונה לשקה). במהלך מלחמת ההתשה נודע לאבי קורן, החבר שהלך ללהקת הנח"ל, כי חברו מהגרעין יוסף ריין (יוסק'ה) יורד לתעלה. קורן כתב את מילות השיר "יותר מזה אנחנו לא צריכים" כשיר זיכרון לחברו לשקה שנפל במלחמת ששת הימים וכשיר תפילה ליוסק'ה שיחזור.

ותן לנו לשוב ולראותו

יותר מזה אנחנו לא צריכים.

הפזמון (בגרסה המוקדמת של השיר) מבהיר במרומז את האירוע שעומד בבסיס השיר. הבקשה מגלה אל מי הדובר בשיר פונה – את הגשם תן רק בעתו, ובאביב פזר לנו פרחים. אלו בקשות שניתן לבקש מכוח עליון.

במבט ראשון הבקשות נראות תמוהות במקצת. הדובר מבקש כמה בקשות שמצטרפות יחדיו לבקשה צנועה המתמקדת בהשארת הסדר בטבע על כנו. הרי פרחים תמיד מתפזרים באביב, וגשמים לרוב מגיעים בחורף, אך השורה הבאה מבהירה כיצד ראוי הסדר הקיים להישמר על פי הדובר – ותן לנו לשוב ולראותו.

לראות את מי, עולה התמיהה, האם מדובר בגשם? בפרחי האביב? ומדוע לאחר שביקש "הכול" מסתפק הדובר רק בלשוב ולראות מישהו?

כבר כאבנו אלף צלקות,

עמוק בפנים הסתרנו אנחה.

כבר יבשו עינינו מלבכות –

אמור שכבר עמדנו במבחן.

הבית השני ממשיך ומגלה פרטים על האירוע שקרה ועל החותם שהשאיר. אלף צלקות כבר כאבו – הכאב בצלקת הוא כאב הזיכרון של האירוע הטראומטי שהותיר את חותמו בגוף. עמוק בפנים מסתתרת אנחה. כמו הצלקת, אין מדובר פה בזעקת שבר, אלא באנחה קטנה שחבויה עמוק בפנים. בסוף הבית הדובר מבקש לדעת שהוא עמד במבחן, מה המבחן? האם מדובר במבחן כמו הניסיון של אלוהים את אברהם בסיפור העקידה? אולי המבחן הוא ביכולת העמידה אל מול האירוע הנורא?

את הגשם תן רק בעתו,

ובאביב פזר לנו פרחים,

ותן שיחזור שוב לביתו –

יותר מזה אנחנו לא צריכים.

הפזמון החוזר זהה לחלוטין לראשון, פרט לשורה אחת חשובה – בשורה השלישית מתחלף הרצון לשוב ולראותו לרצון שישוב לביתו. הבית הבא מבהיר מדוע הבקשה הזו אינה יכולה להתממש ומדוע השיבה הביתה אינה אפשרית. וכך הופך השיר לטראגי במהותו.

כבר כיסינו תל ועוד אחד,

טמנו את ליבנו בין ברושים.

עוד מעט תפרוץ האנחה –

קבל זאת כתפילה מאוד אישית.

בבית הזה מתואר מה שנראה כטקס קבורת גיבורו או גיבוריו הנעלמים של השיר. כבר כיסינו תל ועוד אחד, כלומר ראינו וכיסינו קברים רבים. הברושים אופייניים לסביבה החקלאית של מדינת ישראל, והם גם עץ נפוץ בבתי הקברות. הברושים עומדים דוממים בשורה בין חלקות הקברים ומגדירים את גבולותיו של בית הקברות.

האנחה שהייתה חבויה עמוק בפנים בבית הקודם, עומדת לפרוץ החוצה. וכאן הדובר פונה אל הכוח העליון, כנראה אל, ומבקש ממנו שיקבל את האנחה הזו, אנחה ללא מילים או טקס, ללא נוסח מסודר וברור – את האנחה הזאת לקבל כתפילה מאוד אישית. בבחינת תפילה היוצאת מן הלב ופותחת שערי שמים.

ושוב הפזמון החוזר מדגיש את הרצון לעולם מתוקן שבו הגשם יורד בעתו, הפרחים פורחים באביב, ומחזור הטבע נשמר על כנו בלי אסונות ומוות שמשבשים את הסדר הנורמלי של העולם.

את הגשם תן רק בעיתו,

ובאביב פזר לנו פרחים,

ותן לנו לשוב ולראותו –

יותר מזה אנחנו לא צריכים.

אף שהלחן קדם למילים, העיבוד וההגשה הקולית יוצרים הדגשה אחרת לחלוטין בין הגרסאות השונות של שלמה ארצי. בגרסה הראשונה והמוקדמת מודגש הטון האלגי, המתאבל על מות גיבור השיר. בעוד שבגרסה של שנות האלפיים הדגש הוא על השיבה הביתה ועל השארת הסדר הקיים על תקנו. הקצב הסוחף והאווירה העוצמתית שיוצר העיבוד המחודש גרמו לכך שהשיר איבד את הטון העגום והתמלא בתחושת תקווה וציפייה לשיבה הביתה.

30 שנה מפרידים בין שני הביצועים של שלמה ארצי לשיר, אך שניהם היו נקודות שיא בקריירה רבת שנים. כשיצא השיר לראשונה ארצי עוד התלבט אם להישאר בתחום המוזיקה או ללכת וללמוד משפטים. אבי קורן, שהיה כבר פזמונאי ידוע, נתקל בארצי במקרה ונפעם מהאישיות הבימתית שלו, וכתב עבורו את מילות השיר שהזניק את הקריירה העצמאית של שלמה ארצי.

בשנת 2000 הוציא ארצי את הביצוע המחודש בפורמט די נדיר בישראל – תקליטור עם שיר בודד. למרות זאת נוצר ביקוש אדיר לשיר ונמכרו למעלה מ-30,000 עותקים מהסינגל, הישג חסר תקדים במוזיקה הישראלית. כשהופיע השיר באלבום "אהבתיהם", שהיה אלבום שכמעט כולו גרסאות מחודשות לשירים ישנים של שלמה ארצי, זה היה השיר המוביל באלבום, שמכר למעלה מ-100,000 עותקים.

בסיבוב ההופעות בשנת 2006 הקדיש ארצי את השיר לחיילי צה"ל החטופים – אלדד רגב, ואהוד גולדווסר, וגלעד שליט. כמרבית אזרחי ישראל, לא ידע באותה עת ארצי שהחיילים רגב וגולדווסר אינם בין החיים. לאחר עסקת החלפת השבויים ב- 2008, השיר הפך למזוהה במיוחד עם המסע הציבורי להשבת גלעד שליט.

שלמה ארצי מבצע את השיר בהופעה חיה עם להקת "גברת תפוח" (אמצע שנות ה-70):

בשנת 2012 הוציא הראפר סאבלימינל, אוסף להיטים שנקרא 'היצירה שלי'. באוסף ביצע מחדש את "יותר מזה אנחנו לא צריכים" יחד עם הזמר איציק שמלי.

לפזמונים של השיר, שנשארו נאמנים לרוח המקורית של השיר, נוספו טון מסלסל בקולו המרשים של שמלי, ובבתים הוסיף סאבלימינל קטע ראפ שעסק בתאונות הדרכים הרבות. למעשה הביצוע הזה התנתק מהטקסט המקורי של השיר, אף ששמר על ההקשר כשיר שדן במותם של בני אדם שלא כדרך הטבע.  

כל המלחמות דומות?

• בעקבות איזו מלחמה נכתב שיר זה לדעתכם? נמקו.
• אילו מרכיבים שהם מעבר לזמן ולמקום יש בשיר הזה שהופכים אותו לאקטואלי לאורך זמן כה רב?
• השיר נכתב בעקבות אירוע מסוים. מדוע לדעתכם בחר הכותב לכתוב שיר שמתאים לאירועים רבים, ולא התמקד באדם, במקום ובתקופה מסוימים?

שיר תפילה

• למי לדעתכם פונה הדובר בשיר? נמקו דעתכם.
• מה מבקש הדובר בשיר? מה טיבן של בקשות אלו?
• איזו תחושה נוצרת אצל המאזין? אופטימיות? תקווה? פסימיות? ייאוש? הסבירו.
• כיצד משפיע הלחן על התחושה הנוצרת אצל המאזין לבקשת הדובר ולתגובה שהוא עתיד לקבל?

מחשבות על הקיום האנושי

• כיצד נתפס הקיום האנושי על פי השיר?
• מהו המצב האופטימלי המצטייר בשיר? מהו המצב הפסימי של האדם על פי השיר?
• מה משמעות הקשר בין האינדיבידואל לחברה על פי השיר?