בתשלומים

לחם אחיד ללא הגבלה, 60 גרם תירס, 58 גרם סוכר, 60 גרם קמח, 17 גרם אורז, 20 גרם קטניות, 20 גרם מרגרינה, 8 גרם אטריות, 200 גרם גבינה רזה, 600 גרם בצל ו-5 גרם ביסקוויט – זו הייתה ההקצבה היומית לנפש במדינת ישראל בשנים 1959-1949. בנוסף לה הוקצבה גם מנת בשר של 75 גרם לנפש לחודש.
בעשור הראשון להקמת המדינה הנהיגה ממשלת ישראל את מדיניות הקיצוב, שעניינה הקצבה מוגבלת של כמות מזון יומית לנפש. מדיניות זו הוכתבה כפועל יוצא ממצבה הכלכלי של מדינת ישראל דאז – מדינה צעירה ודלת משאבים המתמודדת עם קליטה של גלי עלייה גדולים. שמה של תקופה זו נודע ברבים כ"תקופת הצנע" מכיוון שאזרחי המדינה נדרשו לחיות בצניעות על מנת להטות שכם ולסייע בהקמת ובבניית המדינה.
השחרור מהצנע היה הדרגתי; הסכם השילומים עם גרמניה הזרים לקופת המדינה הצעירה כספים רבים, וגם התחזקות המגזר היצרני וגדילת התל"ג (תוצר לאומי גולמי – ראו ערך ב'ויקיפידיה') הובילו להיחלשות מדיניות הקיצוב עד לביטולה הסופי ב-1959.
בשנת 1957 עלה לארץ אלבר מוגרבי – זמר ושחקן שהתפרסם כבר במצרים, הארץ ממנה עלה. בארץ אימץ מוגרבי את שם הבמה "פלפל אל-מצרי", וב-1959 הוא הוציא לאור את השיר "בתשלומים". השיר עוסק במעבר מתקופת הצנע לכלכלת שוק חופשי ומתאר בצורה הומוריסטית את הצורה בה ניהלו (ועדיין מנהלים) מאות אלפי ישראלים את משק הבית שלהם, על ידי התמכרות ל'קנייה בתשלומים' (או כפי שצורת תשלום זו מכונה בימינו – רכישה באשראי).

הבחירה הייחודית לעסוק בחיי היום-יום והמשפחה (ולא בנושאים שברומו של עולם כגון בעיות קיום וביטחון) הפך את "בתשלומים" לשיר פורץ דרך, שכן השיר נכתב (תוך שימוש במילים עממיות) על נושא ציבורי-עממי שנגע לרוב הציבור בארץ לאחר שנים שבהן הונהגה מדיניות הקיצוב.
הסגנון המוזיקלי שהציג אל מצרי היה רחוק מאוד מהמוזיקה שהייתה נפוצה בישראל באותה עת (מה שלימים ייקרא "שירי סוכנות", כלומר שירי הוֹרָה ועוד שירים ממסורת מזרח אירופאיות). הן הלחן והן התזמור היו בעלי סממנים של מוזיקה מצרית מובהקת. השימוש בכלים דומיננטיים כגון הקנון וכינורות בסגנון שאלה ותשובה בין הזמר לתזמורת, היו הפעם הראשונה שהציבור הרחב במדינת ישראל נחשף למוזיקה ערבית בכלל ולמוזיקה מצרית בפרט, מוזיקה שזוהתה עם האויבת הגדולה של מדינת ישראל באותה עת – מצרים.
בעת הקלטת השיר היה פילפל אל מצרי עולה חדש (כאמור הוא עלה כשנתיים מוקדם יותר) והשיר הושר בעברית רהוטה אך במבטא וניגון בולט של עולה חדש. מעבר לכך השיר הכיל שיבושי שפה עם שגיאות תחביר ודקדוק ("כל המשכורת הולכת למכולת", "לוויתי לה אלף לירות") שהיו נפוצות באותה תקופה ואפיינו את שפתם של העולים החדשים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה, המקצב והתזמור סימנו את השיר "בתשלומים" לשיר פורץ דרך שבהחלט יכול לטעון לתואר השיר המזרחי הראשון בזמר העברי שהצליח והתפרסם ברבים (אם כי היו שירים רבים לפניו שנכתבו בגוון מזרחי-ערבי על ידי מלחינים ישראלים, לרוב יוצאי אירופה).
לימים דעכה הצלחתו של פילפל אל מצרי, ושני להיטיו הגדולים – "בתשלומים" ו"לשכת עבודה" – נשכחו. אולם בד בבד עם פריצתה של המוזיקה הים תיכונית וכניסתה אל מרכז הבמה של המוזיקה הישראלית (החל משנות התשעים ואילך) החל פילפל אל מצרי לקבל הוקרה על תרומתו להתגבשות הזמר הישראלי הייחודי, וזוהר ארגוב ואייל גולן אף ביצעו את שירו "לשכת עבודה".
בשנת 2002 הועלה המופע "פלפל אל חפלה" שהוקדש לדמותו ולחייו הייחודיים של אל מצרי. במופע בוצעו מיטב שיריו של אל מצרי על ידי השחקנים אורי הוכמן, תומר שרון ועמי סמולרצ'יק.

בשנת 1992 ביצע השחקן זאב רווח את השיר בסרטו "טיפת מזל". למרות עשרות השנים שחלפו נותר השיר רלוונטי להפליא והתאים היטב לסגנון ההומוריסטי של זאב רווח.

דברים שבינו לבינה

• כיצד מתואר האיש בשיר וכיצד מתוארת האישה?
• מה דעתכם על תיאור זה? האם הוא נכון ואמין בעיניכם? נמקו.
• השיר נכתב בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים, האם החלוקה המגדרית (בין האיש לאישה) שהוא יוצר מתאימה גם לשנות האלפיים? נמקו?

כלכלת שוק חופשי

• מהן שתי השיטות או תפיסות העולם הכלכליות העולות מהשיר? היעזרו בדוגמאות מתוכו.
• ציינו יתרונות וחסרונות של שימוש בתשלומים כשיטה. הביאו דוגמאות מהיום לשימושים בשיטה זו.
• נדמה שהאיש והאישה בשיר מייצגים שתי השקפות עולם כלכליות. עם מי משניהם אתם נוטים להזדהות ומדוע?

תרבות הצריכה

• איזה מסר עולה מהשיר ביחס לתרבות הצריכה?
• מה הקשר בין תרבות הצריכה לתרבות התשלומים?
• מה השתנה בתרבות הצריכה מאז סוף שנות החמישים (זמן כתיבת השיר) להיום?