החולמים אחר השמש

< 1 דקות

השיר
על השיר

מילים:

יורם טהרלב

לחן:

סשה ארגוב

בֵּין הַבְּרוֹשִׁים וְהַכֶּרֶם שֵׁנִית נַעֲבֹר.
בֵּין הָעַרְבַּיִם שׁוֹטְפוֹת סְנוּנִיּוֹת אֶת הָעֵמֶק.
עֶרֶב יָפֶה וְחָמִים
שָׁט עַל גַּגּוֹת וּתְלָמִים,
אָנוּ כְּמוֹ כָּל הַחוֹלְמִים
אַחַר הַשֶּׁמֶשׁ.

לוּ עַל כְּתֵפֵינוּ נָשָׂאנוּ שֵׁנִית תִּינוֹקוֹת
לוּ רַק יָצָאנוּ שֵׁנִית לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לִקְצֹר
לוּ רַק לָצֵאת וְלִבְצֹר
לוּ רַק יָדַעְנוּ לִנְצֹר
חֶדְוַת הַנֹּעַר.

שֶׁקֶט וְרַק צְעָדֵינוּ נוֹתְרוּ עַל הַשְּׁבִיל.
לַיְלָה יָרַד עַל צַמְרוֹת הַבְּרוֹשִׁים וְעָלֵינוּ.
טַל עַל שִׂיחֵי הַהַרְדּוּף
עַל הַבְּרֵכוֹת וְהַסּוּף,
טַל עַל רֹאשְׁךָ הַכָּסוּף
וְעַל עֵינֵינוּ.
בֵּין הַבְּרוֹשִׁים וְהַכֶּרֶם שֵׁנִית נַעֲבֹר.
בֵּין הָעַרְבַּיִם שׁוֹטְפוֹת סְנוּנִיּוֹת אֶת הָעֵמֶק…

על השיר "החולמים אחר השמש" שכתב יורם טהרלב והלחין סשה ארגוב.

מאת:

דויד פרץ

רקע

בשנת 1967 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "הוא הלך בשדות". הסרט, בבימויו של יוסף מילוא, מבוסס על רומן בשם זהה פרי עטו של הסופר משה שמיר שיצא לאור ב-1947 ונחשב לאחת היצירות המרכזיות שנכתבו בספרות העברית החדשה. עלילת הסרט מתרחשת ערב הקמת המדינה ומתארת את סיפור אהבתם של שני צעירים: אורי כהנא (בגילומו של אסי דיין), הבן הבכור של קיבוץ דמיוני בשם "גת העמקים", ומיקה (בגילומה של איריס יוטבת), עולה חדשה מפולין שמגיעה לארץ כפליטה חסרת כל ונקלטת בקיבוץ; בעוד שאורי, שמשרת בפלמ"ח, מגלם בדמותו את הצבר הישראלי הטיפוסי, מיקה מגלמת בדמותה את "שארית הפליטה" (אם כי יש לציין שהשואה איננה מוזכרת בסרט באופן מפורש). הסרט מציג את החיים בקיבוץ כרקע לסיפור אהבתם של אורי ומיקה, והעלילה מסתיימת בצורה טראגית עם נפילתו של אורי בשדה הקרב.

כמו הרומן, שזכה להצלחה מסחררת והפך לאחד הטקסטים המכוננים של החברה הישראלית לאחר קום המדינה, גם הסרט זכה להצלחה גדולה ומכר בארץ למעלה מ-300 אלף כרטיסים. על פסקול הסרט הופקד המלחין סשה ארגוב, ושניים מבין השירים בפסקול – "החולמים אחר השמש" שכתב יורם טהרלב ו"שיר הכרם" שכתב יעקב שבתאי – זכו אף הם להצלחה והתפרסמו.

"החולמים אחר השמש" הולחן בתחילה כאחת המנגינות המרכיבות את פסקול הסרט. מאוחר יותר השמיע ארגוב את הלחן לפזמונאי יורם טהרלב תוך שהוא מספר לו כי בסרט מושמעת המנגינה על רקע של נופים חקלאיים. בעקבות השיחה כתב טהרלב (בעצמו בן קיבוץ) את מילות השיר – תיאור של זוג אנשים מבוגרים העובר בין הכרמים והברושים שבהם צעדו בעבר עם ילדיהם.

רעיונות מרכזיים

בֵּין הַבְּרוֹשִׁים וְהַכֶּרֶם שֵׁנִית נַעֲבֹר.
בֵּין הָעַרְבַּיִם שׁוֹטְפוֹת סְנוּנִיּוֹת אֶת הָעֵמֶק.

השיר נפתח בתיאור תמונה פסטורלית: הדובר מתאר את המעבר שלו ושל אדם נוסף או אנשים נוספים "בֵּין הַבְּרוֹשִׁים וְהַכֶּרֶם". כאן חשוב לציין כי בגלל צורת צמיחתם של עצי הברוש – לגובה, לא לרוחב – הם משמשים לא אחת למסמנים את הגבול בין הנחלות החקלאיות. הדוברים עוברים שם בשנית, כלומר, הם כבר עשו את הדרך הזאת יחד פעם אחת לפחות. השורה הבאה מתארת את הזמן שבו מתקיים האירוע המתואר: השעה היא שעת בין הערביים, והסנוניות שוטפות את העמק. התיאור הזה ממקם את השיר בעונת האביב או בסוף הקיץ – התקופות שבהן הסנוניות נודדות בין אירופה לאפריקה.

עֶרֶב יָפֶה וְחָמִים
שָׁט עַל גַּגּוֹת וּתְלָמִים,
אָנוּ כְּמוֹ כָּל הַחוֹלְמִים
אַחַר הַשֶּׁמֶשׁ.

המשכו של הבית מחזק את ההנחה שמדובר בתחילת הקיץ או בסופו – "עֶרֶב יָפֶה וְחָמִים" ש'שָׁט' על נוף כפרי-חקלאי – נוף של"גַּגּוֹת וּתְלָמִים". האם תמונת הנוף שהדובר מסרטט בשיר מציגה את צורת היישוב הכפרית הישראלית? זו המתאפיינת בגגות רעפים אדומים ותלמים חרושים בשדה?

השורה הבאה מתארת את מושאי השיר כמי שחשים "כְּמוֹ כָּל הַחוֹלְמִים אַחַר הַשֶּׁמֶשׁ" – דימוי רב משמעויות, יפהפה ומסתורי. מי הם החולמים אחַר השמש? האם אלה הם מי שממשיכים לנדוד בעקבות השמש, כמו הציפורים הנודדות? או שמא אלה הם מי שנותרו חולמים גם לאחר שהשמש כבר נסתלקה? (כלומר, אלה החולמים על האור 'שהציף הכול' גם כאשר האור כבר חלף ואינו קיים)

לוּ עַל כְּתֵפֵינוּ נָשָׂאנוּ שֵׁנִית תִּינוֹקוֹת
לוּ רַק יָצָאנוּ שֵׁנִית לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לִקְצֹר
לוּ רַק לָצֵאת וְלִבְצֹר
לוּ רַק יָדַעְנוּ לִנְצֹר
חֶדְוַת הַנֹּעַר.

הבית שני מבהיר כי השיר עוסק בנוסטלגיה, שכן הדובר רוצה לעשות עם שותפו, שותפתו או שותפיו את הכול בשנית – לשאת תינוקות, לצאת, לחרוש, לזרוע, לקצור ולבצור. שלל המלאכות החקלאיות שמונה הדובר מזוהות עם עבודת האדמה שהתנועה הציונית קידשה כדרך לגאולת הארץ, ובנוסף על כך הדובר מדבר על עצמו בלשון רבים ("נָשָׂאנוּ", "יָצָאנוּ" וכו'). ברם, אין אנו יודעים מה מתרחש בהווה ומה חושב הדובר על ההווה: האם עדיין יש אנשים המבצעים את שלל המלאכות החקלאיות שמתאר הדובר? (מה שכן ברור הוא שתינוקות עדיין נישאים בידי הוריהם).

היעדר ביקורת על ההווה מעלה את הסברה שהשיר מתאר נוסטגליה אישית ולא לאומית, קרי את געגועיו הנוסטלגיים של הדובר ובני דורו לימי נעוריהם שלהם ולא לאיזו תקופה אידאלית בחיי החברה שהדובר וחבריו משתייכים אליה. "לוּ רַק יָדַעְנוּ לִנְצֹר חֶדְוַת הַנֹּעַר", אומר הדובר בשורות החותמות את הבית ומתכוון ככל הנראה לחדוות הנוער שחווה בנעוריו ולא בנצירת חדוות הנעורים באשר היא.

שֶׁקֶט וְרַק צְעָדֵינוּ נוֹתְרוּ עַל הַשְּׁבִיל.
לַיְלָה יָרַד עַל צַמְרוֹת הַבְּרוֹשִׁים וְעָלֵינוּ.
טַל עַל שִׂיחֵי הַהַרְדּוּף
עַל הַבְּרֵכוֹת וְהַסּוּף,
טַל עַל רֹאשְׁךָ הַכָּסוּף
וְעַל עֵינֵינוּ.

בניגוד לבית הראשון, המצייר תמונה אידאלית וחמימה, הבית השני והבית השלישי יוצרים תמונה פסטורלית אך קודרת. השביל שקט, התינוקות בגרו, ההמולה שמלווה ילדים הפכה לשקט, וההולכים בשביל אינם מדברים זה עם זה; רק קול צעדיהם 'נותר על השביל'. הלילה יורד על צמרות הברושים, ובמקום הכרם נותרים רק הדובר ובני שיחו שאף עליהם יורד הלילה. על רדת הלילה מעיד גם על הטל הנוצר על שיחי ההרדוף ועל הסּוּף (טל הוא תופעה המתרחשת בדרך כלל בלילות בהירים עקב התקררותם של פני הקרקע לאחר שהתחממו במשך היום, והתעבות אדי המים על עלי הצמחים). הטל המצטבר על השיחים מכסה גם את ראשה הכסוף של מי שהדובר פונה אליה. תיאור ראשה ככסוף מעיד על גילה המתקדם, והעובדה שהטל מכסה את ראשה ואת עיניה מרמז על הטל כדימוי לדמעות ועצב.

בֵּין הַבְּרוֹשִׁים וְהַכֶּרֶם שֵׁנִית נַעֲבֹר.
בֵּין הָעַרְבַּיִם שׁוֹטְפוֹת סְנוּנִיּוֹת אֶת הָעֵמֶק…

השיר מולחן בקצב הוואלס (Waltz). החזרה על הפזמון (בקצב הוואלס) בסוף השיר מציג מעגל שלם של חיים ומוות, המקל קצת על התחושה המלנכולית השורה על השיר.

השפעה והתקבלות

השיר "החולמים אחר השמש" הוקלט לראשונה על ידי הזמרת אביבה בנו ב-1967. הביצוע של בנו נכלל בתחילה בתקליט "מצעד הפזמונים 6" שיצא בשנה בה הוקלט השיר, ושנה מאוחר יותר, ב-1968, הוא נכלל גם באלבום "פזמונים שנכתבו לפי פס קול הסרט 'הוא הלך בשדות' ".

השיר בוצע על ידי אמנים נוספים והתפרסם במיוחד בביצוע של צמד "הפרברים" שהוקלט ב-1978 והיווה את שיר הנושא לאלבום שיצא באותה השנה ואף קרוי על שם השיר (היה זה אלבומם הראשון של הצמד בגלגולו השני שכלל את יוסי חורי ואורי הרפז, לאחר פרישתו של יוסי מנחם כשנה לפני כן עקב חזרה בתשובה). כאשר ניגשו "הפרברים" להקלטת השיר הם התקשו לבצע את המנגינה (אשר בדומה למנגינות רבות אחרות שהלחין ארגוב, היא מורכבת ולא פשוטה לביצוע). הם ביקשו מארגוב לשנות את השיר והוא סירב, וכשחורי טען בפניו כי המנגינה קשה לביצוע השיב לו ארגוב – "אז תתאמצו קצת".

"החולמים אחר השמש" בביצוע "הפרברים" לא זכה להצלחה עם צאתו ולא צעד במצעדי הפזמונים (וכך גם השירים האחרים שנכללו באלבום); מבחינה מוזיקלית, סוף שנות השבעים היו השנים שבהן פרצו שני סגנונות מוזיקליים דומיננטיים במיוחד – ה'פאנק'(Funk) וה'דיסקו', ואלבום של צמד זמרים השרים משירי ארץ ישראל בליווי גיטרות עממיות בלבד נתפס באותה עת כארכאי. ברם, עם השנים הפך השיר בביצוע "הפרברים" לאחד השירים הידועים ביותר של הצמד – שיר המושר בקביעות בערבי שירה בציבור.

המוזיקאי מתי כספי, שמושפע מסגנונו של ארגוב, סיפר באחת מהופעותיו על הפעם הראשונה ששמע את השיר בביצוע של "הפרברים". הייתה זאת שעת לילה מאוחרת וכספי התקשה להירדם. הוא שכב במיטתו והאזין לרדיו כאשר לפתע החל השיר להתנגן. כספי הנפעם התמלא קנאה הן במלחין והן במבצעים. "הם זכו במתנה כל כך גדולה. הרגשתי שגם אני רוצה לחלוק בה", סיפר כספי. "העיבוד של השיר היה יפהפה ופשוט. רק זוג גיטרות ועיטורים של אקורדיון. זה הכול. ואולי גם השעה, שתיים בלילה, עשתה את שלה. שקט מוחלט בחוץ. כל הדברים האלה גרמו לי להתאהב בשיר ולרצות לשיר אותו" (מתי כספי נזכר בפגישתו הראשונה והמגומגמת עם סשה ארגוב, "הארץ", 16.2.2011).

כיום רואה טהרלב ב"חולמים אחר השמש" כשיר עצוב, שכן שנים מאוחר יותר הוא עצמו חווה את אשר תיאר בשיר – הליכה בנופים בהם גידל את ילדיו כאשר ילדיו כבר אינם לצידו.

ביצועים מיוחדים

הביצוע המקורי של אביבה בנו מ-1967:

להקת "סקסטה" הקליטה ביצוע מרובה קולות לשיר, ביצוע מתקתק המתאים לשירה בציבור. השיר נכלל באלבום "הכל זהב" שיצא ב-1981 וכלל שירים ישנים בביצועים מחודשים:

איתמר רוטשילד הקליט את השיר כשיר הנושא של "הקיבוץ", סדרה תעודית של ענת זלצר ומודי בראון על ההיסטוריה של הקיבוצים שיצרו השניים ב-2011. הבחירה בשיר הזה מחזקת את הקשר שבין השיר להתיישבות העובדת, והביצוע של רוטשילד (בעצמו יליד קיבוץ) מעמיק את הגוון המלנכולי הטמון במילות השיר:

נֹעם נבו הקליטה ביצוע נוגה לשיר במסגרת האלבום "מסע אספלט", אלבום מחווה ליצירתו של סשה ארגוב שהפיקה תחנת הרדיו "קול הקמפוס" בשנת 2011:

הגיטריסט עמוס עֵבר הדני מבצע את השיר בגרסת ג'אז המושפעת ממוזיקה קובנית וממוזיקה אפריקנית. הביצוע הוקלט ב-2015, במסגרת האלבום "החולמים אחר השמש" שהוקדש כולו ליצירתו של סשה ארגוב: