הליכה לקיסריה

בת 23 הייתה חנה סנש במותה, אך למרות שנות חייה המעטות היא הותירה חותם בתרבות הישראלית. סנש נולדה ב-1921 בבודפשט שבהונגריה. כבר כילדה היא חוותה גילויי אנטישמיות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, עלתה סנש בת ה-18 לארץ ישראל. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות בנהלל, ואחר כך הצטרפה לקבוצת הצעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים. במקביל היא שימשה כמדריכה בקן של תנועת "הנוער העובד" בקריית חיים (כיום "הנוער העובד והלומד"). ב-1943 התגייסה סנש לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה של צנחנים יהודים (סך הכול 37 במספר) שהתנדבו לצנוח באירופה הכבושה ולסייע למאמץ המלחמה הבריטי נגד הנאצים. ב-1944 הוצנחה סנש בקרואטיה, בסמוך לגבול ההונגרי, וכשנכנסה להונגריה היא נתפסה על ידי חיילים הונגרים. סנש הועמדה לדין בבית דין צבאי באשמת בגידה במולדת, אך עונתה והוצאה להורג עוד בטרם הסתיים משפטה – בנובמבר 1944.

לאחר מותה התגלה כי סנש כתבה שירים בחשאי. שיריה הוצאו לאור, ושניים מהם התפרסמו במיוחד לאחר שהולחנו – השיר "אשרי הגפרור" שנכתב ב-1944, בטרם חצתה סנש את הגבול מקרואטיה להונגריה, והשיר "הליכה לקיסריה" (המוכר כ"אלי אלי") שכתבה סנש בקיבוץ שדות ים ב-1942, זמן קצר לפני שהצטרפה לצבא הבריטי.

השיר איננו עוסק בצורה ישירה בשואה, במאורעות היישוב העברי, במוות או בזיכרון – וזהו גם מקור חוזקו. יתרה מכך, השיר חף מאווירה של הווייה קבוצתית או קולקטיבית, והוא מתאר הרהור שבין אישה לעולם ובינה לאלוהים. ואולם הביוגרפיה של סנש, המשימה שממנה לא היא שבה, ודמותה ההרואית כפי שהתעצבה בזיכרון הקולקטיבי הציוני והישראלי (כגיבורת ישראל שנפלה במשימה להצלת יהודי הונגריה) – כל אלה יצרו זיקה עמוקה בין השיר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה וליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

עיון במילות השיר הקצרצר מעלה תחינה או תפילה לאלוהים, שבאה לאחר תיאור תמונת טבע אידילית לכאורה: 

הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם"
תְּפִלַּת הָאָדָם.

הכותבת יוצרת הקבלה בין אלמנטים מנוגדים בטבע: "החול" מול "הים", "רשרוש של המים" מול "ברק השמים". וּבַתָוֶוךְ, מה שנותר זה "תפילת האדם". 

אותו רעיון מובע גם בגרסה מוקדמת של השיר, שבה – מול איתני הטבע המנוגדים זה לזה – ניצבת לא תפילת האדם כי אם האמונה בו וביכולתו להיות אדם.

החול והמים משחקים ביניהם במשחק של גאות ושפל ונעים במחזוריות אין סופית. השמים, החול והים הם איתני טבע המדגישים את קטנות האדם, והזעקה "אלי אלי" היא קריאה נואשת הנובעת מן התקווה שהעולם כפי שהוא "לא ייגמר לעולם"; שהעולם ימשיך במחזוריות אין סופית כמו הגלים, הגאות והשפל.

הלחן של השיר, המורכב משני חלקים, מדגיש את ההבדלים בין האדם, הטבע והאל, ואת שאיפת האדם אל האל. בחלק הראשון, מנגינת השיר מתחילה בעלייה של אוקטבה ("אוקטבה" הוא מושג המתאר מרווח בין שני צלילים), כמו לסמן את הפרשי הגובה בין האדם לאלוהים. אחר כך – ירידה, ובעקבותיה טיפוס הדרגתי של המנגינה מעלה מעלה (בשורות "החול והים, רשרוש של המים…") כ'משפט שאלה מוזיקלי'. 'משפט השאלה' נפתר בחלק השני של השיר, כשהשורות הללו חוזרות בפעם השנייה; הלחן השונה של אותן השורות בדיוק 'פותר' את ה'שאלה' של החלק הראשון כתשובה מוזיקלית מנחמת.

השיר "הליכה לקיסריה" הולחן על ידי דוד זהבי ב-1945, לאחר שקרא אותו בספר השירים של סנש. זהבי הפיץ את השיר בעצמו – בקיבוצים השונים שבהם הוא ביקר ובמפגשיו עם חניכי "הנוער העובד". כך עבר השיר עבר מפה לאוזן וזכה לפרסום רב, וב-1954 אף שולב השיר המולחן במחזה "הסנה הבוער" שכתב אהרן מגד.

כאמור, השיר הפך להיות מזוהה מאוד עם יום הזיכרון לשואה ולגבורה וליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, והוא אחד השירים המושמעים ביותר בתאריכים אלה.

ביצוע של להקת "הברירה הטבעית":

ביצוע של עמיר בניון:

תפילה

• בשיר פונה הדוברת לאלוהים. מה היא מבקשת ממנו?
• מדוע לדעתכם מבקשת הדוברת בקשות אלו דווקא? מה ניתן ללמוד מן הבקשות הללו על הדוברת? 
• איזו תפיסה יכולה לעמוד מאחורי הפנייה לאל בבקשה? מה ניתן לדעתכם ללמוד מן הפנייה לאל על האופן שבו תופסת הדוברת את האדם?

אדם – טבע – אל

• כיצד באים לידי ביטוי כל אחד מקודקודי המשולש אדם-טבע-אל בשיר?
• מה לדעתכם מרקם היחסים ביניהם? מי תלוי במי? מי חזק ממי? נמקו תשובתכם.
• מה עמדתכם ביחס למשולש הבא לידי ביטוי בשיר?
• תנו ביטוי גראפי של 2 משולשים, האחד מבטא את עמדת הדוברת והשי מבטא את עמדתכם.

אופטימי או פסימי

• איזו עמדה מבטא השיר ביחס לעולם – אופטימית או פסימית? נמקו דעתכם.
• כיצד הלחן של השיר משפיע על קביעתכם? הסבירו.
• כיצד הביוגרפיה של הכותבת משפיעה על עמדתכם? הסבירו.