הן אפשר
בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר…
בית מאוחר שהוסיף חפר (2005):
הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר
אֲבָל יָם הַשִּׂנְאָה הָאַכְזָר
סְבִיב חַיֵּינוּ רוֹגֵשׁ וְגוֹעֵשׁ
בְּאֵימָה, בְּחֵמָה וּבְאֵשׁ
אֲבָל עֶרֶב וַדַּאי עוֹד יָבוֹא
וְכוֹכָב בְּעֵינַיִךְ יִזְרַח
וְאֶת חַג הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת
הוּא אֵלַי וְאֵלַיִךְ יִשְׁלַח
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
על השיר "הן אפשר" מאת חיים חפר ודוד זהבי.
רקע
מלחמת העצמאות התנהלה במשך קרוב לשנתיים, מהשלושים לנובמבר 1947 ועד ה20 ביולי 1949, המלחמה התנהלה בכמה מערכות וביניהן היו שתי הפוגות בקרבות. לאחר פלישת צבאות ערב הסדירים, התנהלו כוחות צה"ל בקרבות בלימה והדיפה, ובין ה-10 למאי 1948 ועד ה-11 ליוני של אותה שנה, עסק היישוב היהודי בארץ ישראל, בהתארגנות מחדש לקראת חידוש הלחימה ולהתעצמות צבאית.
רעיונות מרכזיים
הן אפשר עוסק בציפיה לסופה הקרב של המלחמה, שנדמה כי תסתיים בכל רגע. הדובר בשיר מתאר את כיסופיו אל נערה ואל חדרה ומייחל לאפשרות לשוב אל העיסוק ברומנטיקה או באהבה שבין בני האדם. זאת במקביל לתחושה שכל רגע המלחמה נמצאת קרובה ומוחשית, וגם רגעי ההפוגה הם בצל הידיעה כי האש והשריפה תכף ישובו.
בבית הראשון מתוארת הכמיהה אל החזרה הביתה, חפר משתמש בדימויים ובביטויים הלקוחים מעולם הקרב: היום אליך נשרף – הביטוי דו משמעי שניתן להבין אותו גם כתשוקה יצרית אל אהובה וגם כחלק מתלאות ומראות המלחמה המאופיינים באש שריפות ועשן.
הפזמון החוזר של השיר עוסק בתקווה שהחלום של חיים ללא מלחמה או של מלחמה שנגמרה יקרה ואם אפשר כבר מחר.
בבית השלישי אנו רואים שהדובר חוזר אל המלחמה, הוא במשלט, בדרכים, בקרב, ועדיין הוא מייחל לסוף המלחמה ולפגישה עם אהובתו, גם אם המלחמה עדיין לא הסתיימה.
מוטיב הסתיו מופיע בכמה מקומות (עלי שלכת, סתיו) וצובע את השיר בגוונים נוגים. דבר שכנראה השפיע במיוחד על המלחין דוד זהבי שהלחין את השיר בצורה נוגה, מינורית, ולמרות שניתן להבין את השיר גם תפילה חילונית לשינוי, הלחן משאיר את התקווה הזאת מהורהרת, קטנה ואינטימית כך שנדמה שהכותב מבין שסוף המלחמה לא נראה באופק כפי שהוא מייחל.
נקודה מעניינת שמופיעה בשיר הזה, מתבטאת בבית לפני האחרון, החדר מחכה לשיבת שני בני הזוג מהדרכים ובמידה מסויימת ניתן לקרוא כאן איזו שותפות הגורל בין הלוחמים והנשים של מלחמת השחרור, שאף הן היו שותפות כלוחמות בקרבות.
בשנת 2005, הרגיש חיים חפר צורך לעדכן את השיר והוסיף לו שני בתים. מעניין לגלות שלמרות שעברו כמעט 60, התקווה לשלום ושקט היא עדיין אותה תקוה, ואף כי יש מדינה, נדמה כי המצב לא השתנה ועדיין המלחמה קיימת ברקע ואורבת בכל רגע נתון.
השפעה והתקבלות
מייד עם השמעתו בפעם הראשונה, הפך השיר הן אפשר לאחד משירי התקווה המזוהים ביותר עם החיים בישראל. למרות שלהקהת הצ'יזבטרון ביצעה אותו לראשונה, התפרסם הן אפשר בקולה ובביצועה של יפה ירקוני והפך ברבות הימים לאחד מנכסי צאן וברזל של הזמר העברי.
ביצועים מיוחדים
אריק איינשטיין
רוני דלומי וקובי אפללו