הן אפשר

מלחמת העצמאות התנהלה במשך קרוב לשנתיים, מהשלושים לנובמבר 1947 ועד ה20 ביולי 1949, המלחמה התנהלה בכמה מערכות וביניהן היו שתי הפוגות בקרבות. לאחר פלישת צבאות ערב הסדירים, התנהלו כוחות צה"ל בקרבות בלימה והדיפה, ובין ה-10 למאי 1948 ועד ה-11 ליוני של אותה שנה, עסק היישוב היהודי בארץ ישראל, בהתארגנות מחדש לקראת חידוש הלחימה ולהתעצמות צבאית.

הפזמון החוזר של השיר עוסק בתקווה שהחלום של חיים ללא מלחמה או של מלחמה שנגמרה יקרה ואם אפשר כבר מחר.

בבית השלישי אנו רואים שהדובר חוזר אל המלחמה, הוא במשלט, בדרכים, בקרב, ועדיין הוא מייחל לסוף המלחמה ולפגישה עם אהובתו, גם אם המלחמה עדיין לא הסתיימה.

מוטיב הסתיו מופיע בכמה מקומות (עלי שלכת, סתיו) וצובע את השיר בגוונים נוגים. דבר שכנראה השפיע במיוחד על המלחין דוד זהבי שהלחין את השיר בצורה נוגה, מינורית, ולמרות שניתן להבין את השיר גם תפילה חילונית לשינוי, הלחן משאיר את התקווה הזאת מהורהרת, קטנה ואינטימית כך שנדמה שהכותב מבין שסוף המלחמה לא נראה באופק כפי שהוא מייחל.

נקודה מעניינת שמופיעה בשיר הזה, מתבטאת בבית לפני האחרון, החדר מחכה לשיבת שני בני הזוג מהדרכים ובמידה מסויימת ניתן לקרוא כאן איזו שותפות הגורל בין הלוחמים והנשים של מלחמת השחרור, שאף הן היו שותפות כלוחמות בקרבות.

בשנת 2005, הרגיש חיים חפר צורך לעדכן את השיר והוסיף לו שני בתים. מעניין לגלות שלמרות שעברו כמעט 60, התקווה לשלום ושקט היא עדיין אותה תקוה, ואף כי יש מדינה, נדמה כי המצב לא השתנה ועדיין המלחמה קיימת ברקע ואורבת בכל רגע נתון.

מייד עם השמעתו בפעם הראשונה, הפך השיר הן אפשר לאחד משירי התקווה המזוהים ביותר עם החיים בישראל. למרות שלהקהת הצ'יזבטרון ביצעה אותו לראשונה, התפרסם הן אפשר בקולה ובביצועה של יפה ירקוני והפך ברבות הימים לאחד מנכסי צאן וברזל של הזמר העברי.

אריק איינשטיין 

רוני דלומי וקובי אפללו