העץ הוא גבוה
העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק,
הים הוא מלוח, הים הוא עמוק,
אם הים הוא עמוק, מה אכפת לו לעץ,
מה אכפת לו לים שהעץ הוא ירוק.
העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק,
יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק,
אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לעץ,
מה אכפת לציפור שהעץ הוא ירוק.
הים הוא מלוח, הים הוא עמוק,
יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק,
אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לים,
מה אכפת לציפור שהים הוא עמוק.
אדם שר שירים כי העץ הוא ירוק,
אדם שר שירים כי הים הוא עמוק,
אם תעוף הציפור, לא ישיר עוד שירים,
מה אכפת לציפור אם ישיר או ישתוק.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
על השיר "העץ הוא גבוה" מאת חנוך לוין וזוהר לוי.
רקע
"מלחמת ההתשה" הוא השם הכולל שניתן לכל תקריות הירי והחדירות שהתרחשו בין מרץ 1969 לאוגוסט 1970 בין חיילי מצרים וישראל לאורך תעלת סואץ; במשך שנה וחצי כתשו והתישו כוחות צבא מצרים את חיילי צה"ל בקו המעוזים שנבנו לאורך תעלת סואץ כדי לגונן על חצי האי סיני. במלחמה נהרגו 367 חיילים ישראלים, ומהצד המצרי נהרגו למעלה מ-10,000 חיילים.
מדי כמה ימים הופיעו בעיתונים ידיעות שדיווחו על ההרוגים בתעלה, אך בעורף הישראלי החיים התנהלו בשגרה שלווה. אל השלווה הזו פרצה הצגת סאטירה בשם "מלכת האמבטיה" מאת המחזאי חנוך לוין ובליווי המוזיקה של זוהר לוי. ההצגה שמה ללעג את תחושת האופוריה הישראלית בעקבות הצלחת מלחמת ששת הימים ועוררה במדינת ישראל סערת ענק. הביקורת קטלה את ההצגה (המבקר חיים גמזו כתב: "מכלול דיאלוגים דפקטיביים ופזמונים המכוונים לזרות מלח על הפצעים הפתוחים"), ואף שהצנזורה הצבאית אישרה בתחילה את ההצגה, לאחר 19 הצגות הוחלט בהנהלת תיאטרון הקאמרי להוריד את ההצגה מן הבמות.
רעיונות מרכזיים
העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק,
הים הוא מלוח, הים הוא עמוק,
אם הים הוא עמוק, מה אכפת לו לעץ,
מה אכפת לו לים שהעץ הוא ירוק.
השיר נפתח בתיאור טבע שהוא לכאורה שגרתי ומובן מאליו: "העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק, הים הוא מלוח, הים הוא עמוק"(תכונות טבע הידועות לכל ילד). ואולם, בשורה השלישית לוקח השיר תפנית מפתיעה, והדובר בשיר מעלה את תמיהותיו: "אם הים עמוק, מה אכפת לו לעץ? ומה אכפת לים שהעץ הוא ירוק"?
העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק,
יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק,
אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לעץ,
מה אכפת לציפור שהעץ הוא ירוק.הים הוא מלוח, הים הוא עמוק,
יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק,
אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לים,
מה אכפת לציפור שהים הוא עמוק.
הבית השני והשלישי חוזרים גם הם על התבנית שבה סימון הדברים כפי שהם (עץ גבוה וירוק, ים עמוק ומלוח), אך כאן נוספת ציפור המתוארת כ"יפה". כלומר, מישהו חיצוני מביט בציפור וחושב שהיא יפה, שכן היופי אינו קיים אלא כשיש מי המתבונן בו וקובע מה יפה ומה לא.
יתרה מכך, בניגוד לים ולעץ שהם גופים העומדים במקומם, הציפור נעה ועפה, היא יכולה לעוף רחוק כמו שמציע השיר. ועדיין בין העץ והים לציפור לא מתקיימים יחסים כלשהם – לציפור לא אכפת שהעץ ירוק או "שהים הוא עמוק", ולעץ ולים לא אכפת שהציפור עפה; הם ישויות שונות שחולקות את אותו עולם ואין בינן דבר.
אדם שר שירים כי העץ הוא ירוק,
אדם שר שירים כי הים הוא עמוק,
אם תעוף הציפור, לא ישיר עוד שירים,
מה אכפת לציפור אם ישיר או ישתוק.
הבית האחרון בשיר מפענח את העולם הסתום שהציג השיר עד כה דרך הגורם המרכזי שבו – האדם. האדם לא מתואר בזכות מה שהוא (ירוק, מלוח, הולך, אוכל), אלא בזכות יצירתו, שהיא תולדה מהמפגש בינו לבין הטבע האדיש. "אדם שר שירים כי העץ הוא ירוק, אדם שר שירים כי הים עמוק".
השורה השלישית מביאה את הכול לידי משל: "אם תעוף הציפור, לא ישיר עוד שירים". מיהי אותה ציפור ביחס לאדם? ומדוע ברגע שתיעלם לא ישיר האדם שירים? לוין מסמן כאן את הטבע דרך הייצוגים שלו: ים, עץ, וציפור (כלומר, גורמי טבע – צמחייה ובעלי חיים – המכילים את כל שוכני העולם פרט לאדם); הוא מעמיד ייצוגים אלה כפי שהם – גופים שאין להם רצונות או תהיות ביחס לקיום. עם זאת, בלעדיהם האדם "לא ישיר עוד שירים" – אמירה של לוין שניתן לקרוא אותה כנבואת זעם על ניצול כדור הארץ, ניצול שיביא לכך שהציפורים ייעלמו, ועמן גם ייעלמו שירי האדם.
אולם השורה החותמת את השיר מבהירה שהיחסים אינם שוויוניים; בעוד האדם נזקק לטבע כדי לקבל ממנו את ההשראה לחיים, הטבע אינו זקוק לבני האדם. הציפור שרה לעצמה, לא אכפת לה אם האדם "ישיר או ישתוק".
הלחן של לוי והשירה הנאיבית של אלי מגן מעניקים לבתי השיר אווירה של חסד פסטורלי. לעומתם, הפזמון מייצר תחושת מקהלה אנושית גדולה, על גבול המחאה נגד השפעת האדם על העולם.
סולו הגיטרה של יצחק קלפטר הוא מלאכת מחשבת של מנגינות פשוטות ומורכבות שנשזרות זו בזו כמרחיבות ומפרשות את משמעות מילות השיר בתווים; במשאל שנערך נבחר הסולו הזה כסולו הגיטרה הטוב ביותר של קלפטר.
השפעה והתקבלות
"אחרית הימים" הייתה "סופר גרופ", כלומר הרכב של מוזיקאים שכבר התפרסמו במקומות אחרים. כשהשירים הראשונים שלהם יצאו לרדיו בשנת 1972 הם זכו להצלחה והושמעו רבות. הלהקה זכתה בתארים רבים, כגון להקת השנה האזרחית במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, להקת השנה בגלי צה"ל, להקת השנה של שבועון "להיטון" וב"פרס כינור דוד".
למרות ההצלחה וההערכה, כשיצאה הלהקה למסע הופעות מיעט הקהל להגיע להופעות. כדי לעזור להם ולחשוף אותם לקהלים חדשים, הזמין אריק איינשטיין את "אחרית הימים" למופע משותף. ואולם, גם רעיון זה לא הצליח, ובסופו של דבר התפרקה הלהקה כשבאמתחתה רק אלבום אחד.
עם השנים המשיכו כל חברי הלהקה בקריירות מוזיקליות (כאשר מידת ההצלחה – כמו גם התקופות בהן הם הצליחו – משתנה לחבר לחבר). ואולם, שירי האלבום הבודד הפכו לקלאסיקות רדיו שמנוגנות עד היום דרך קבע – ובהם השירים "יש לי יום הולדת", "פתחי לי את הדלת" ו"העץ הוא גבוה".
ביצועים מיוחדים
אף שלשיר יש ביצועים רבים, שום ביצוע חדש לא הצליח להותיר רושם מיוחד; שלל הביצועים לשיר לא הצליחו ליצור את המתח המובנה בין התמימות והנאיביות של השירה וההגשה הקולית לבין הרעיון האפוקליפטי המתואר במילות השיר.
בשנת 1994, במסגרת תכניתו "לילה גוב", ביצע גידי גוב את השיר יחד עם הזמרת דנה ברגר:
ביצוע מעניין אחר הוא הביצוע של חמי רודנר ושמחה פרידמן – תרגום של השיר ל"יידיש" מתוך כוונה להעניק לשיר את הניחוח האידישאי הנסתר המצוי בכתיבתו של חנוך לוין:
ערבות ומעורבות
- עץ, ים, ציפור, אדם – אילו זיקות מתקיימות בין האובייקטים שבשיר? כיצד האובייקטים האלה קשורים זה לזה, אם בכלל?
- כל אובייקט מאופיין בשתי תכונות. מדוע נבחרו לדעתכן תכונות אלו כדי לתאר את האובייקטים השונים?
- בשיר חוזר הביטוי "מה אכפת לו ל-X ש-Y הוא…". מה משמעות הביטוי הזה בהקשריו השונים בשיר? מדוע הוא חוזר על עצמו? מה מנסה הדובר לבטא באמצעות חזרה זו?
מותר האדם
- מה יש באדם המתואר בשיר שאין באובייקטים הטבעיים?
- הגדירו את הזיקה שבין האדם לאובייקטים האחרים המצוינים בשיר.
- איזו משמעות יש להבחנה בין האדם לבין השאר?
- מה תפקידו של האדם בעולם על פי השיר?
הכל פוליטי
לפניכם קטע קצרצר מתוך "ילדי התקופה", שירה של המשוררת הפולניה ויסלבה שימבורסקה:
אַף בְּלֶכְתְּךָ בִּסְבַךְ הַיַּעַר
אַתָּה צוֹעֵד צְעָדִים פּוֹלִיטִיִּים
עַל קַרְקַע פּוֹלִיטִית.גַּם שִׁירִים לֹא פּוֹלִיטִיִּים הֵם פּוֹלִיטִיִּים…
- התייחסו למשפט האחרון המצוטט מאת ויסלבה שימבורסקה, כיצד הייתם מגדירים את השיר שלפנינו?
- קראו את השיר קריאה פוליטית. איזו תפיסת עולם עולה ממנו?
- האם קריאה פוליטית מיטיבה עם השיר או גורעת ממנו? הסבירו עמדתכם.