זמר שלוש התשובות
הוא אמר: "אם תלכי אחריי
לא קטיפה תלבשי ולא משי
יהיה מר עד בלי כוח אולי"
אז אמרה היא: "לאט, כוח יש לי
אם צריך אתהלך בסחבות
כלובשת קטיפה מבריקה
אם צריך אקרצף רצפות
ואהיה בעיניי כמלכה.
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב, אהובי, יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כוח"
אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים לחכות
עד שובי מזרועות האחרת?"
"אם צריך לחכות אחכה"
כך אמרה ופניה באור.
"אם צריך לא לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב אהובי יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כוח"
אז אמר: "מה יהיה אם אגיד
כי עלייך לקום וללכת
ולשכוח אותי ושנית
לא לשוב כי לרחוב את מושלכת?"
היא רק רגע שתקה ותחייך
אז דברה ופניה ככפור
"אם תאמר לי ללכת, אלך,
אם תאמר לא לחזור, לא אחזור.
אך דבר רק אחד אל תשאל
אל תאמר לי אותך לשכוח
כי את זאת אהובי לא אוכל
בשביל זה לא יהיה לי כוח.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
על השיר "זמר שלוש התשובות" שכתב נתן אלתרמן והלחין אריה לבנון.
רקע
במאה ה-19 החלה להיווצר (תחילה באירופה ומאוחר יותר בארה"ב) תפיסת עולם שהעזה לקרוא תיגר על תפיסות ומוסכמות חברתיות בנות אלפי שנים. על פי תפיסה חדשה זו, נשים היו זכאיות לשוויון זכויות מלא כמו גברים. לשם השגת זכויות החליטו ארגונים שונים להילחם בדיכוי נשים ובאפליה המתקיימת נגדן בחברה עד שיתקיים שוויון זכויות והזדמנויות לנשים באשר הן. לתפיסה זו ניתן השם "פמיניזם", שנגזר מהמילה פמינה (בלטינית אישה).
השיר "זמר שלוש התשובות" שכתב המשורר נתן אלתרמן, עמד במחלוקת בשל הדמות הנשית המצטיירת בו. דמות של אישה כנועה, שלמרות היחס המחפיר שהגבר מפגין כלפיה, היא מקבלת ואוהבת אותו. חלק מהמאזינים מצאו בשיר סיפור אהבה מרגש, עוצמתי ומתמסר במיוחד, ואילו אחרים ראו בו ביטוי לדיכוי נשי ויצירת מודל נשי מעוות לתפקיד האישה ביחסים הזוגיים.
רעיונות מרכזיים
השיר מתנהל כדיאלוג של שאלות ותשובות בין שני דוברים – גבר ואישה. כל בית מציג שאלה שהגבר שואל, ואילו הפזמון מציג את התשובה שעונה האישה. לאורך השיר מופיעות שלוש שאלות ושלוש תשובות, ומכאן גם נגזר שמו של השיר – "זמר שלוש התשובות".
הוא אמר: 'אם תלכי אחריי
לא קטיפה תלבשי ולא משי
יהיה מר עד בלי כוח אולי'
האבחנה הראשונה שמעלה הדובר בשיר היא שאם האישה 'תלך אחריו', היא לא תלבש קטיפה או משי, וגורלה "יהיה מר עד בלי כוח, אולי". הבחירה להדגיש את המלבושים שלא יהיו לאישה במידה והיא 'תלך אחריו' מעידה על הלך מחשבתו של הגבר.
מבחינת הגבר, האישה מתעניינת רק בבגדי קטיפה ומשי, ומראש הוא מנפץ לה את התקווה שיהיו לה בגדים כאלה. יותר מכך, העתיד לא יהיה מתוק אלא "מר", עד שלא יישארו בה כוחות כלשהם להתמודד עמו. סיום המשפט עם המילה "אולי" מעמידה את התיאור של הגבר בנוגע לגורלה של האישה בתור תרחיש אפשרי – אולי הגרוע מכל שעשוי להתרחש. אך למרות זאת, הגבר בוחר לצייר את העתיד בצבעים קודרים, אולי כדי להעמיד את האישה במבחן.
אז אמרה היא: 'לאט, כוח יש לי
אם צריך אתהלך בסחבות
כלובשת קטיפה מבריקה
אם צריך אקרצף רצפות
ואהיה בעיניי כמלכה.'
תשובת האישה פורסת את תפיסת עולמה בנוגע לשמירת מערכת היחסים עם הגבר; אם צריך, היא 'תתהלך בסחבות' (כאילו היא לובשת מארג נדיר ויקר – "קטיפה מבריקה") ו'תקרצף רצפות' (אך למרות זאת תיתפס בעיני עצמה כ"מלכה").
'כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב, אהובי, יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כוח'
הפזמון מציג את התמסרותה הטוטלית של האישה – "כל אשר תבקש ותשאל, אעשה ואוסיף לשמוח". בניגוד לגבר שמתאר את עתיד היחסים ביניהם בצורה קודרת, האישה מציירת את העתיד בצבעים ורודים. היא מכריזה על כך ש'תוסיף לשמוח' במצוי, וגם מנסה לעודד את אהוב ליבה ואומרת "יהיה טוב, אהובי, יהיה קל".
אז אמר: 'מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים לחכות
עד שובי מזרועות האחרת?'
בבית השני, הגבר מעלה את הרף ושואל את האישה מה היא תעשה אם הוא הוא יבגוד בה, ו'יעזוב אותה מיותרת' לבד בבית במשך "לילות ארוכים" – בהמתנה לשובו בעוד הוא מתהולל עם אישה אחרת. כלומר, הוא בוחן את נאמנותה של האישה, בו בזמן שהוא מעלה את האפשרות שהוא עצמו כלל לא יהיה נאמן לה.
'אם צריך לחכות אחכה'
כך אמרה ופניה באור."
" 'אם צריך לא לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור'
האישה משיבה לגבר ש"אם צריך לחכות", היא תחכה לו עד שישוב. אלתרמן מתאר את פניה באור, ככל הנראה בהנגדה לחושך שהגבר מציע בשאלותיו. האישה ממשיכה ואומרת ש"אם צריך לא לבכות", היא לא תבכה. ההדגשה היא "שאם צריך" – כלומר שהגבר הוא שיקבע אם היא צריכה לבכות או לא. אפילו הבעת הרגשות האישיים שלה תלויה בנוחות הגבר, כל זאת כי האישה רוצה להבטיח את שובו של הגבר.
'כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב אהובי יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כוח'
בפזמון החוזר שבה ומדגישה האישה את תמיכתה הבלתי מסויגת בגבר. לאור הדברים הקשים שנאמרו בבית, הטקסט הולך ומעצים את עוצמת הקבלה וההכלה של האישה שחוזרת בפזמון, רק שבסיבוב הזה הדברים מקבלים משמעות מצמררת.
אז אמר: 'מה יהיה אם אגיד
כי עלייך לקום וללכת
ולשכוח אותי ושנית
לא לשוב כי לרחוב את מושלכת?'
בבית השלישי, הגבר הולך עוד צעד קדימה בבחינת הגבולות של האישה. הוא שואל אותה מה יהיה אם הוא יאמר לה שעליה "לקום וללכת", לשכוח אותו ו"לא לשוב" יותר כי היא "מושלכת" לרחוב (כלומר, מה יקרה אם הוא יגרש אותה וינשל אותה מכל רכוש או מעמד כמו חפץ שנפטרים ממנו).
היא רק רגע שתקה ותחייך
אז דיברה ופניה ככפור
'אם תאמר לי ללכת, אלך,
אם תאמר לא לחזור, לא אחזור.'
תשובת האישה לכאורה נאמרת בחיוך, אך כשהיא מתחילה לדבר "ופניה ככפור" אנו מבינים שגם עבורה, עם כל יכולות ההכלה, נשבר רף מסוים. אך היא מוכנה ללכת ולא לחזור רק כי הגבר אמר.
אך דבר רק אחד אל תשאל
אל תאמר לי אותך לשכוח
כי את זאת אהובי לא אוכל
בשביל זה לא יהיה לי כוח.
השורות החותמות את הבית הן הצהרות התמסרות טוטלית, האישה מבקשת מאהובה רק דבר אחד – שלא יתערב לה בזיכרון ויאמר לה לשכוח אותו, שכן זה הדבר היחידי שהיא אינה מסוגלת לעשות, גם אם כל ההתנהלות שלו היא חסרת רגישות, חסד או אהבה כלפיה.
מבחינה מוזיקלית, הפער בין הבית לפזמון מדגיש את תפיסות המציאות השונות בין הגבר והאישה. הבית מלווה בלחן קודר, נמוך, ועיבוד מקוטע של כלי נשיפה – כמתארים היסוס וחוסר ביטחון, ואילו הפזמון מתרונן בקול גבוה, ועיבוד המיתרים ממלא את חלל ההרמוניה בתחושה של תקווה ואמונה.
השפעה והתקבלות
ב-1968 שמע אלתרמן את רבקה זוהר (אז סולנית להקת חיל הים) שרה את השיר "מה אברך", ונפעם מקולה. לאחר שחרורה מצה"ל הזמין אלתרמן את הזמרת הצעירה להצטרף למופע משיריו בשם "צץ וצצה", והוא אף כתב במיוחד עבורה שני פזמונים – הראשון נקרא "אוריאנה" והשני נקרא "אם תלכי אחריי", שמאוחר יותר זכה לשם "זמר שלוש התשובות".
השיר הוקלט ב-1969. הוא אמנם לא נכנס למצעד הפזמונים העברי השנתי של "קול ישראל" אולם מיד עם צאתו הפך לשיר ידוע מאוד. לאורך השנים צבר השיר מעריצים רבים ומבקרים רבים לא פחות. כיוון שדמות האישה בשיר מצטיירת עבור רבים כמתרפסת וכנועה במיוחד, לשיר נפוץ גם שם עממי – "שיר הסמרטוטה".
ביצועים מיוחדים
ביצוע של זהבה בן מ-1998, במסגרת פרויקט "עבודה עברית – חמישים שנות זמר עברי":
ביצוע של עומר אדם שהוקלט ב-2015 לרגל יום האישה הבינלאומי, שבו הסיטואציה המתוארת בשיר היא הפוכה והגבר הוא זה מסכים לגחמות האישה: