יום שישי הגיע

יחד עם התפילה, בקרב קהילות ישראל השונות התפתחה מסורת של מוזיקה יהודית מקורית – הפיוט. בתפילות, בשולחן השבת, בשמחות או באירועים קהילתיים, על ידי פייטן ייעודי, שליח הציבור, או הקהל הרחב שזימר ושר – הפיוט היה פסקול החיים היהודיים באשר הם בכל העולם. אך לא על המילים לבדן התבסס הפיוט, הייחוד שלו היה בהצמדת המנגינה אל הטקסטים שנלקחו מספר הספרים, מתפילות ומכותבי פיוטים ייעודים שחיברו קובצי פיוטים. בין השאר אפשר לציין את משוררי תור הזהב בספרד, את רבי שלום שבזי בתימן, את רבי ישראל נג'ארה מצפת ואת רבי שמעון בן יצחק ממגנצא.

בשיר 'יום שישי הגיע', שכתב והלחין אביהו מדינה, משוטט הדובר בערב שישי בעיר שבה הוא מתגורר, ותוך כדי השיטוט הוא מגלה שמכל חלון וחלון מתנגנים להם פיוטים מעדות שונות, וכל הפיוטים מתארים את השבת ואת החיים היהודיים.

השיר מציג את מסעו של הדובר המסתובב בעיר כלשהי, ובמהלך שיטוטיו נחשף לכמה וכמה מפיוטי יום השישי של העדות השונות.

יום שישי הגיע ומה טוב חלקי
אסבב בעיר לשוח כדרכי
מחלון ביתו של החכם נבון
פיוטי שבת נשמעים באון
פיוטי שבת נשמעים באון

השיר מתאר סיטואציה ישראלית. היציאה מהבית ביום שישי מתוארת בשפה פיוטיות – "ומה טוב חלקי", אומר הדובר, "אסובב בעיר לשוח כדרכי". זוהי דרכו להסתובב בעיר מדי שישי, אך השפה הפיוטית אינה לצורך מליצה, היא מחוברת ישירות לתוכן השיר ולעיסוק בפיוטי שולחן השבת.

כשהדובר עושה זאת, הוא שומע "מחלון ביתו של החכם נבון" פיוטי שבת ש"נשמעים באון" – כלומר בכוח. נבון הוא שם משפחה נפוץ בקרב משפחות ס"ט ויוצאי מדינות 'המגרב' ("מערב" בערבית, הכוונה למדינות צפון מערב אפריקה – מרוקו, אלג'יריה, לוב, תוניסיה). הפיוט 'יודוך רעיוני' הוא פיוט שכתב הפייטן רבי ישראל נג'ארה שחי במאה ה-16 בצפת. הפיוט נפוץ בקהילות ישראל רבות, אך הלחן שבו מצוטט הפיוט בתוך השיר הוא הלחן של קהילת יוצאי מרוקו.

יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי ה' רוֹעִי בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי
יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ
וּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ אֵין לְבַלּוֹתֶךָ לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִי
שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים
חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִי
רְצֵה בִמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה
וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ שַׁעֲשׁוּעִי
אֵל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ
וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ מְהֵרָה עֲנֵנִּי אוֹרִי וְיִשְׁעִי

 

פניתי והלכתי במורד הרחוב
עד הכרם באתי אוהל יעקב
מחלון ביתו של מורי בן טובים
בקול מסלסל הוא ובניו עונים
בקול מסלסל הוא ובניו עונים

הדובר ממשיך את מסעו ברחבי העיר. הוא מגיע עד הכרם (רמיזה לשכונת כרם התימנים בתל אביב), ומחלון ביתו של ה"מורי" – "המורה" בהגייה תימנית – הוא מזהה שיר שבת של עדה אחרת – עדת יוצאי תימן. ולא מדובר בסתם שיר, אלא בשירו של רבי שלום שבזי, מגדולי המשוררים היהודים, שחי בתימן במאה ה-17. הפיוט מושר בלחן ובהגייה תימנית ברורה ומובהקת.

אֲדוֹן הַכֹּל מְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה

יְצַו חַסְדּוֹ לְבַת נָדִיב חֲכָמָה

לְבוּשָׁה מֵעֲנַן תֹּאַר יְקָרוֹ

וּמַשְׁפַּעַת עֲלֵי כָל הָאֲדָמָה

שְׁאוֹן גַּלֵּי גְּבוּל יַמִּים תְּעוֹרֵר

וְעִם דּוֹדָהּ בְּצִלּוֹ נֶעֱלָמָה

בְּחֵן בַּעְלָהּ שְׁבָטֵינוּ תְּנַהֵל

וּמַעֲלָתָהּ מְהֻדֶּרֶת וְרָמָה

זְמִירוֹת מִכְּנַף אֶרֶץ שְׁמַעְנוּם

צְבִי צַדִּיק בְּמִזְרָחָה וְיָמָּה

יְשָׁרִים הוֹלְכִים תָּמִיד בְּיֹשֶׁר

נְקִיִּים הֵם בְּלִי עָוֹן וְאַשְׁמָה

שְׁמוּעָתָם לְטוֹב כֻּלָּם בְּרוּרִים

וְלָהֶם נִכְסְפָה נַפְשִׁי בְּתֵימָה

צֳרִי גִלְעָד שְׁלַח לָנוּ יְדִידִי

בְּצִיּוֹן נִשְׂמְחָה גֶּבֶר וְעַלְמָה

 

וצלילים של ערב יום שישי בטוב
בדרך ילווני בסמטה ורחוב
מחלון ביתו של רבי משה לייב
הניגון קולח גובר ומתלהב
הניגון קולח גובר ומתלהב…

בבית השלישי הדובר ממשיך במסעו המוזיקלי ב"ערב יום שישי". הוא מגיע אל "חלון ביתו של רבי משה לייב". השם לא מותיר ספקות, מדובר בשם המזוהה עם יוצאי אירופה – בן יהדות אשכנז. בביתו של משה לייב, ניגון החסידים (ולא הפיוט) הוא ש"קולח, גובר ומתלהב". כאן המוזיקה משנה מִקצב, והשיר הופך בבת אחת להיות מעין ניגון חסידי, אך על גבי המוזיקה ה"אשכנזית". בקצב, בהרמוניה ובשירה המלודית, מנגנת הגיטרה החשמלית מנגינות מסולמות מזרחיים מובהקים. כך נוצר לו בבת אחת שילוב בין מזרח ומערב.

יא בבאי בבאי ביי ביי…

בשיר הזה יוצר אביהו מדינה מסע בין קהילות ישראל השונות ומראה את החיבור ביניהן, חיבור הנוגע באתוס המשותף לכל הקהילות היהודיות – המסורת הדתית.

'יום שישי הגיע' נכתב כאמור על ידי אביהו מדינה והתפרסם בביצועו של הזמר דקלון (יוסי לוי). השיר אמנם לא היה אחד מלהיטי הרדיו הגדולים של השניים אך עם השנים הוא הפך ללהיט אירועים ושמחות. גם היום, למעלה מ-30 שנה לאחר שיצא לאור, דקלון עדיין מבצע את השיר בהופעותיו.

בנוסף, בשנת 2014 הוציאו אנשי 'הפרויקט של רביבו' אלבום שכולו מחווה לדקלון ולחיים משה. השניים אף הוזמנו לבצע את השיר מחדש (עם שינוי מסוים בשירים המצוטטים בתוך השיר).

'הפרויקט של רביבו' מבצעים את השיר עם דקלון: