ילדים זה שמחה

יש עוד אמת אחת שלא נעים לדבר עליה. נכנסנו לעוד משפחה אחת עם עשרה ילדים. הם גרו עד עכשיו בקטמונים בדירת חדר וחצי, 12 נפשות, והעבירו אותם לדירה בת ארבעה חדרים… הרופא אומר שאין שם אוויר. האב – חולה אסטמה. אמנם יש לו עגלת ירקות במחנה יהודה, גם הוא וגם היא – למרות שלא שאלתי אותם, אני מוכנה לתת את ראשי שאינם יודעים קרוא וכתוב. הם בגיל כזה, שיכולים להיות להם עוד עשרה ילדים.
בעיקר הגבר אמר לי: 'את מבינה, אנחנו אוהבים לתת הרבה ילדים למדינת ישראל'. לו היה לי אומץ לב ויושר הייתי אומרת לו: 'שמע, תשאיר זאת לבנים של ורהפטיג, לבני וכן הלאה'. אין כאן סביב השולחן מישהו שיש לו עשרה ילדים או שלבניו יש עשרה ילדים. הייתי צריכה, לו היה לי אומץ מספיק, לומר לו: 'תשאיר זאת לאחרים, אתה את שלך עשית למדינת ישראל, ובשם המדינה תודה רבה לך, ועכשיו למען המדינה, תתמסר לחינוך הילדים שיש לך כבר'. אני חושבת שהגדול ביותר בין הילדים היה בן 12 או 13. לא אמרתי לו זאת, כי ידעתי שזה יצית תבערה. גם מבחינה דתית, ואחר כך יגידו – 'היא מפחדת שתגדל האוכלוסייה של עדות המזרח. רק לאשכנזים מותר שיהיו עשרה ילדים'

את הדברים האלה אמרה בשנת 1971 גולדה מאיר, אז ראש ממשלת ישראל, לאחר שחזרה מביקור אצל משפחה מזרחית מרובת ילדים.
בשנת 1976 העלה תיאטרון חיפה הצגה בשם "עצבים", ומאוחר יותר שונו ההצגה ותוכנה והיא נקראה "קריזה". ההצגה, שנכתבה על ידי יהושע סובול, התבססה על שורה של ראיונות שערך סובול בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה ברחבי ישראל. שנתיים לפני המהפך הפוליטי של שנת 1977, תיארה ההצגה את החיים ב'ישראל השנייה' (כפי שכונו אזורי המצוקה והעוני בישראל), ועשתה זאת באמצעות שירים וריקודים. את המוזיקה להצגה כתב מנהיג "הברירה הטבעית" – שלמה בר. במפגש ההוא נוצר השיר "ילדים זה שמחה". השיר יצא נגד עידוד ילודה רבה, משום שזה מגביר את הסיכוי שהילדים וההורים יישארו במעגל העוני, ועם השנים קיבל השיר מעמד של שיר עממי המנוגן בחתונות ובבריתות. המבע האירוני* שבשיר חמק מאוזני המאזינים, ועבור רבים הפך להיות שיר המעודד ילודה וילדים בטענה ש"ילדים זה שמחה".

*אירוניה – צורת דיבור או הבעה מילולית או על ידי מעשים, שבה משמעות הדברים היא ההיפך ממה שנאמר. לדוגמה, כשהמשפט "הוא ממש חכם" נאמר באירוניה הוא מתכוון להביע בדיוק את ההיפך. 

השיר אינו מתחיל בהבאת ילד אחד, אלא פותח עם המספר המזוהה כנורמטיבי למספר הילדים למשפחה במדינות המתועשות – שני ילדים, ואז עובר לשלושה, שעדיין נחשב כנורמטיבי, וארבעה, וכאן נשברת השורה.
"תקבלו שיכונים עם כניסה ומטבח" – שיכוני קבע היו משאת נפשם של העולים ששוכנו במעברות. הכניסה לבית שהיא מובנת מאליה ומתבקשת מכל בית באשר הוא, מוצגת כסוג של יתרון וייחוד. כאשר בוחנים את תנאי החיים במעברות שבהן היה תא שירותים אחד לכל עשרה אנשים, מטבח מרכזי וחוסר פרטיות, ניתן להבין מדוע נתפס קיומו של מטבח וכניסה לבית כיתרון גדול והבטחה. אך השורה הבאה מפתיעה – אם תביאו ארבעה ילדים, תקבלו דירה עם "שני חדרים קטנים". המשמעות היא שההורים גרים בחדר אחד וכל ארבעת הילדים בחדר השני.

תביאו ארבעה תביאו חמישה
תביאו שישה ילדים
תקבלו הנאה וכבוד מקרובים
אתם אוהבים ילדים

השיר ממשיך בהרחבה – "ארבעה… חמישה… שישה ילדים", אך כאן הממסד אינו זה שמעניק תמורה אלא הקרובים הנותנים "כבוד". אף שהשיר אינו מסמן את קהל היעד שאליו פונה השיר, השימוש במילה "כבוד" מסמנת את הסטראוטיפ שלעולים יוצאי אסיה ואפריקה, המכונים יוצאי עדות המזרח, חשוב ה'כבוד' יותר מכל. כך מסמן השיר את האוכלוסייה שעליה ואליה הוא מדבר.
השורה החותמת היא קביעה פטרונית – "אתם אוהבים ילדים", ואם אתם אוהבים ילדים מדוע שלא תעשו הרבה מהם. מאין לדובר שהם אוהבים ילדים? אך הפזמון מפרט:

ילדים זה שמחה
ילדים זה ברכה
ולכם יש לב של זהב
כתוב בתורה
אולי בגמרא
לכו תשאלו את הרב

הפזמון פותח באמירה אירונית – "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה". מדוע זה כך? ומה הקשר ל"לב של זהב"? האם לב של זהב הוא סימן ללב טוב ונדיב המוכן לסבול בעבור דור הילדים? האין כל ההורים כך בצורה כלשהי?
אך השיר ממשיך ומלעיג את קהל השומעים – חשבתם שילדים זה ברכה? מהיכן אתם יודעים שזה כך? "כתוב בתורה, אולי בגמרא". המשפט לועג לבורות ההורים המביאים ילדים וחושבים שמדובר במצווה הכתובה בתורה (התורה נגישה לכולם, בניגוד לגמרא המסמלת את כתבי הקודש ל'מתקדמים') אך הלעג מקצין כשהוא סוגר את הפזמון בשורה "לכו תשאלו את הרב". אם אתם בורים עד כדי כך שאתם אינכם יודעים היכן נכתב ש"ילדים זה שמחה" ומה המצווה בעשיית ילדים, לכו לשאול רב כדי שיגיד לכם כיצד לנהל את חיי המשפחה. למעשה השורה הזו מעידה על היחס של הדובר אל המסורת וממסד הדתי. בעוד שעבור אדם דתי, שאלת רב היא דבר השגור בחייו ומהווה חלק קבוע בהם, המשפט הזה בשיר מעיד שהוא מתייחס אל העניין בלעג גדול.

תביאו שישה תביאו שבעה
תביאו שמונה ילדים
זאת לא בדיחה
הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים

הבית הבא ממשיך בהפרזת הריבוי. "תביאו שישה… שבעה… שמונה ילדים, זו לא בדיחה" אומר הדובר ומלעיג עוד יותר את אלו המביאים שמונה ילדים. המחשבה שזה מספר כל כך מופרך עד שהוא נתפס בעיניו כבדיחה, כזו שהוא צריך לציין ש"זאת לא בדיחה".
השורה "הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים" מרמזת על המשפט "הם אינם נחמדים" שאמרה ראש ממשלת ישראל – גולדה מאיר, לאחר שנפגשה עם נציגי שכונת המצוקה והעוני, אנשי "הפנתרים השחורים". "הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים" הוא משפט אירוני במופגן המציג את תפיסת הממסד ש'הארץ צריכה להיות מלאה באנשים צעירים ונחמדים' – נחמדים במובן של כאלו שלא עושים בעיות. 'נחמדים' כפי שגולדה ציפתה למצוא באנשי "הפנתרים השחורים", והתאכזבה כשאלו באו עם דרישות לשינוי חברתי והתייחסות אמיתית לבעיות שלהם.

תביאו תריסר ולמה לא חי?
תביאו עשרים ילדים
אלוהים כבר ייתן
הסעד גם כן
מה שצריכים ילדים

הבית האחרון מביא את מספר הילדים למספרים מגוחכים, "תביאו תריסר ולמה לא חי?" שוב מסמן השיר את עדות המזרח בעקיפין – ח"י כסימון המספר 18, כסממן השרשרת עם המילה "חי" עליה, כמו השימוש בנדבות ותרומות בעלייה לתורה ובשלל מצוות בכפולות של המספר 18, כלומר ח"י פעמים. ואפילו 18 ילדים זה לא מספיק – "תביאו עשרים ילדים" מציע השיר, ומי יפרנס ויכלכל אותם? השיר משיב – "אלוהים כבר ייתן". ההסתמכות על האל היא כצפייה לנס, ולא רק האל יעזור – גם לשכת הסעד. הממסד יסייע בדרכו על ידי מתן קצבת סעד. מאחר שקצבת סעד נועדה לעזור לאנשים בשכבות החלשות, די ברור שהשיר אומר שאין ביכולתם של זוג הורים "להביא" המון ילדים ולא להסתמך על לשכת הסעד. בנוסף הדובר קובע שהם לא יקבלו את מה שהם צריכים אלא רק את צורכי הילדים, וזה הבדל משמעותי.

אלוהים הוא גדול
קשה לו לסבול
שאחד יקבל את הכול
לאחד הוא דוחף כסף, כוח וכיף
ולכם הוא נותן ילדים

הבית החותם את השיר בוחן את יחסי הכוחות בעולם דרך האמונה באל. "אלוהים הוא גדול, וקשה לו לסבול שאחד יקבל את הכול", ולכן האל מחלק את מתנותיו בין ברואיו. לחלק מהאנשים הוא דוחף "כסף, כוח וכיף", ומהצד השני, לכם – מאמיניו, "הוא נותן ילדים". הבית הזה אומר בגלוי את מה ששאר השיר מרמז אליו – דרך החיים שבה מרוויחים כסף, צוברים כוח ו'עושים כיף' מנוגדת למי שבוחר לגדל הרבה ילדים. האמירה ש"אלוהים הוא גדול וקשה לו לסבול שאחד מקבל הכול" היא מעין תירוץ של אלו המאמינים באל ועושים ילדים. הם מצדיקים את בחירתם בדרך החיים המוליכה אותם לשכבות סוציואקונומיות נמוכות כהצדקה לרצון האל המחלק את שפע העולם בין שלל ברואיו.

השיר ראה אור באלבום "אלי שורשים" – אלבומה הראשון של להקת "הברירה הטבעית" שיצא לאור בשנת 1979. מיד עם צאתו הפך השיר להיות מהמזוהים ביותר עם להקת "הברירה הטבעית" והמוזיקה הייחודית שיצרה, ולאורך השנים נותר השיר בין שיריה הידועים ביותר של הלהקה.

כבר עם פרסום השיר היה ברור שהשיר מכוון כשיר מחאה אירוני, אך רבים תפסו את השיר כלשונו וכשיר המעודד הולדת ילדים רבים. הלחן הסוחף, המנגינה הפותחת (שניגן הכנר ממוצא הודי – סמסון טהומקר), המקצב הרקיד והפזמון בעל אווירת המסיבה – כל אלה הפכו את השיר ללהיט חתונות ובריתות, ובהחלט נראה שחלק גדול מהביצועים לשיר פירשו את המשפט "ילדים זה שמחה" כפשוטו והתעלמו מהאלמנט החתרני שבשיר. 

דנה אינטרנשיונל מבצעת את השיר באווירת מועדונים.

מעצם היותה מזוהה כטרנסג'נדרית שאינה יכולה להוליד ילדים, ניתן לראות בביצוע הזה כמחזיר את השיר אל העמדה האירונית המקורית שאליה התכוון סובול. אך גם כאן המוזיקה הסוחפת ממסכת את הטקסט החד והופכת את השיר לפזמון ריקודים.

חיים אוליאל ביצע את השיר בסגנון רוק מרוקאי וביצע אותו עם הדגשות מסוימות על הטקסט (כסף, כוח) המבהירות את יחסי הכוחות. גם כאן, כבשאר הביצועים    

 לשיר, הלחן והקצב ממסכים את המסר.

ילדים זה שמחה?

• אילו קשיים בגידול ילדים עולים בשיר?
• מהי החוויה שלכם ביחס למשפחה: באיזו משפחה גדלתם? כמה אחים ואחיות יש לכם? האם הייתם מעדיפים יותר או פחות? מהי המשפחה האידיאלית בעיניכם? האם יש כזו?
• ככל שיש יותר ילדים המשפחה יותר שמחה. מה דעתכם על היגד זה? נמקו.
• הקשיבו ללחן של השיר. האם הוא משרת את המסר שלו? נמקו.

תכנון משפחה

• מדוע לדעתכם אנשים מביאים ילדים לעולם?
• האם לדעתכם צריך לתכנן כמה ילדים להוליד? נמקו.
• לפי השיר, באילו גורמים יש להתחשב כשמתכננים הקמת משפחה? אילו גורמים נוספים שאינם מוזכרים בשיר צריך לדעתכם לקחת בחשבון?
• האם לדעתכם יש מספר ילדים נכון או רצוי? הסבירו.

פערים

• האם מספר ילדים הוא מאפיין של קבוצות חברתיות מסוימות?
• על איזו קבוצה חברתית נכתב השיר במקור? לאילו קבוצות חברתיות ניתן לדעתכם לשייך את השיר כיום?
• האם יש קווים משותפים בין קבוצות חברתיות שמעודדות ילודה?
• מחקרים מראים שהעולם המערבי חלה ירידה בילודה והוא מתאפיין ברמת ילודה נמוכה. נסו להסביר את התופעה הזאת.
• מה לדעתכם המסר של השיר? האם אתם מסכימים עם המסר הזה? נמקו.