כל הכבוד

הסרט "קזבלן" היה אחת היצירות הראשונות שחשפו את המתח העדתי שקיים בישראל (הביטוי לכך בעלילה הוא במתח בין קזבלן ואנשי הכנופיה שלו לבין העולים מפולין המסרבים לתת לבתם להינשא לקזבלן רק בשל מוצאו ממרוקו).

בקסבה בחצי היום
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!

השיר כתוב מנקודת ראותו של קזה המתאר את דמותו ועלילותיו בעברית רווית סלנג ים-תיכוני ישראלי ("קסבה", "קנון", "פרינציפ"). מתוך השיר עולה דמותו של ״קזה״ – מעין בריון שכונתי, לכאורה ״טוב לב״, אשר למרות היותו ב"אזור הדמדומים" של החוק הוא יוצר קוד התנהגות משלו ולמעשה משמש כמעין שוטר לא-רשמי אשר שומר על חוקים מהוגנים ודואג לכך שאנשי השכונה כולה יקפידו על קוד ההתנהגות שהוא קובע (ביטוי מובהק לכך ניתן למצוא בבית האחרון בו "מעיף" קזה שיכור שעושה צרות באיזה באר).

כולם היו יודעים אז טוב מאוד 
למי למי – יש יותר כבוד 
כולם היו יודעים אז טוב מאוד 
למי למי, תמיד למי – יש יותר כבוד

ואולם, מעבר להיותו מנהל השכונה בפועל, עולה שהדבר המשמעותי ביותר לחייו של קזה הוא הכבוד שאותו הוא שואף לקבל מכל הסובבים.

וכשהקרב היה בוער 
והכיתה לא זזה 
המפקד היה אומר: 
"אתה ראשון יא קזה!" 
כולם ידעו שקזבלן 
ראשון תמיד לצעוד 
ומאחור הם צעקו: 
"כל הכבוד!

השיר גם מרמז על עברו של קזה כחייל קרבי הנשלח בידי מפקדיו להיות ראשון בקרב בשל החשיבות העצומה שהוא מייחס לכבוד. גם כשזה נוגע להתנהלותו האישית, נדמה כי אותו קזה גאה בעיקר בכושר האיפוק שלו – שגם הוא פועל יוצא של כבודו העצמי.

אחד הולך עם בחורה 
ביפו בין ערביים 
אם רק ארצה אצלי תהיה 
ישר בין הידיים 
אך לא אפריע לבחור 
שלא יתחיל לרעוד 
כי זה אצלי פשוט פרינציפ 
לי יש כבוד!

כך, רק בשל הכבוד העצמי שלו הוא לא חומד כל בחורה שהוא רוצה (גם אם היא עם אחר), ובשל הכבוד שלו הוא מסתובב בשוק ("קסבה") וזוכה לברכת "שלום" מכל חלון.

כולם היו יודעים אז טוב מאוד…

הפזמון החוזר של השיר מתפרש הן כהכרת ערך העצמי של קזה והן כאיום; קזה קובע בהחלטיות ש"כולם היו יודעים אז טוב מאוד למי למי למי יש יותר כבוד…".
הלחן הסוער של זלצר והעיבוד המתקתק השיר הצליחו לרכך את הטון המאיים של הטקסט. כדרך להתחבב על העולים החדשים בני עדות המזרח, הלחן כלל אלמנטים מוזיקליים וסלסולים ים-תיכוניים מעודנים. אמנם אלמנטים מוסיקליים אלה קרובים יותר למסורת המוזיקה הספרדית והאיטלקית אולם בהתחשב בתקופה והנורמות התרבותיות של התקופה היה זה מעשה נדיר והדבר עזר להצלחת המחזה בקרב העולים החדשים.