מה אברך

לאחר שנפצע בתאונת אופנוע, עבר המלחין יאיר רוזנבלום תהליך החלמה ממושך שכלל מנוחה בבית הארחה בקיבוץ שפיים.

באחד הימים, לאחר שהשתעמם לשבת בחדרו, שוטט רוזנבלום בשבילי הקיבוץ עד שהגיע למועדון החברים, שם נתקל בחוברת זיכרון שהוציא הקיבוץ לזכרו של בן הקיבוץ – אלדד קרוק שנהרג במלחמת ששת הימים. כשדפדף רוזנבלום בין דפי החוברת נתקל בשיר שכתבה רחל שפירא על בן כיתתה תחת הכותרת "מה אברך".

רוזנבלום קרא ונפעם מהטקסט, וביקש את אישורה של שפירא להלחין את השיר. כשזו נענתה לבקשתו הלחין רוזנבלום את השיר – וכך נולד אחד משירי הזיכרון הידועים והמושמעים ביותר. 

וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.

בבית השלישי עוברות הנאות העולם, גדולות כקטנות, שינוי מעולם הטבע אל עולם המבוגרים, אל עולם המלחמה. "ידיו הלמודות פרחים" של העלם לומדות את "עוצמת הפלדה", "רגליו הרוקדות" לומדות את "מסע הדרכים" ושפתיו מחליפות את השירה ב"מקצב הפקודה". כל הדברים האלו הופכים אותו מעלם לגבר. לאחר שלושת הבתים הראשונים, מגיע הבית שבו המלאך תוהה במה עוד ניתן לברך את הילד שהפך לגבר, לאחר שהוא קיבל כבר הכול. אך כשמפורטות הברכות נדמה שהן הולכות לאחור, מהרגע שבו העלם הפך לגבר ועד לברכה הראשונית של הלב 'המרגיש את מראות העולם'. 

נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?

לאחר מכן שב הפזמון החוזר שממשיך את השינוי לאחור, הגבר שב ונקרא ילד ועלם רך. 

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.

עד שלבסוף הוא נותר נער בבית החותם את השיר, ובעצם מביא את כל התנועה שבו קדימה ואחורה אל קִצה. 

הנער הזה – עכשיו הוא מלאך. 
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. 
אלוהים, אלוהים, אלוהים 
לו אך ברכת לו – חיים.

העצבות על החיים מלאי האושר והפלא שבאו אל קִצם שוררת בכל השיר, אך מגיעה לשיאה בסוף השיר. המוות אינו מוזכר במפורש אלא רק מובן מהשורה "הנער הזה עכשיו הוא מלאך", ומתחינת הסיום (עם ההדגשה המשולשת) "אלוהים אלוהים אלוהים, לו אך ברכת לו – חיים" שממנה משתמע שהכול ניתן לנער פרט לחייו.

כדי להדגיש את המעבר שעושה גיבור השיר מילד לגבר, הלחן של רוזנבלום משתמש במודולציה (מעבר מסולם מוזיקלי אחד לסולם מוזיקלי אחר) בסוף כל בית, כך שאת השיר מלווה תחושה של עלייה ונסיקה, גדילה וצמיחה. המעבר מילד לנער, לעלם ולגבר מבוטא דרך השינוי המילולי והמוזיקלי – שינוי שנגמר בשיא הדרמה, כאשר קולה של הסולנית רבקה זהר מגיע לנקודה הגבוהה ביותר בשיר ונשאר עם כל עוצמת התזמורת במילים "אלוהים אלוהים אלוהים"; רגע לאחר מכן קולה נשאר חשוף ועירום וממנו בוקעת תחינתה –"לו אך בירכת לו – חיים", תחינה שלאחריה לא נותר דבר פרט לכאב הגדול על האובדן.

השיר בוצע במקור ב-1968 על ידי להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר ואף נכלל בתכנית (אלבום) "וביום השלישי" שהוציאה הלהקה ב-1968.

מאז הפך השיר מאז לאחד משירי הזיכרון הידועים והמושמעים ביותר – הוא בוצע על ידי אמנים רבים נוספים ובעשר השנים האחרונות (2004 – 2014) אף היה השיר המושמע ביותר ברדיו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

הביצוע של עמיר בניון לשיר לוקח אותו למחוזות מוזיקליים שונים; הלחן עובר שינוי והרחבה בסלסולים וביצירת תת-מנגינות מקבילות, עד שהוא מקבל ממד של קינה טרגית שנדמה כי מתכתבת עם הקינות של משוררי ספרד בימי הביניים. 

הביצוע של אברהם פריד (באנגלית) מעניק לשיר ממד של זיכרון אישי ופרידה מאישה ספציפית שלה מוקדש השיר.

בנוסף, הביצוע של פריד מביא אותו (מבחינה צורנית ולא מבחינת תוכן השיר) קרוב למחוזות המוזיקה השחורה – מוזיקת הגוספל (Gospel – מוזיקה דתית-נוצרית שחורה) ומוזיקת הנשמה (Soul – מוזיקת פופ שחורה). 

ברכות

• חשבו על ברכה שהייתם מבקשים להתברך בה.
• האם בגילאים שונים ביקשתם לעצמכם דברים שונים? האם יש מאוויים שמלווים אתכם לאורך השנים? פרטו.
• מה דעתכם על הברכה המותאמת לכל שלב בהתפתחות של מושא השיר? האם גם היום הברכות האלו מתאימות?
• מה דעתכם על הברכה לאריכות ימים? האם היא מתאימה לדעתכם בכל מקרה? הסבירו.

ריתמוס של התבגרות

• נסו לחלק את החיים לשלבים. אילו שלבים הייתם מסמנים ומדוע?
• האם השלבים שבחרתם דומים או שונים לעומת אלו שבשיר? אילו שלבים חסרים בשיר?
• האם יש ברכה שמתאימה לכל גיל? בשיר נדמה שכן, מה דעתכם?

ביצוע ומשמעות

הקשיבו לשלושת הביצועים של השיר.

• איזה ביצוע אתם הכי אוהבים? נמקו.
• איזה ביצוע משקף באופן הנכון ביותר את המשמעות של השיר? נמקו עמדתכם.
• מה דעתכם על תפקידו של מבצע ביחס לשיר? מה מידת החופש שלו?
• האם לדעתכם ביצוע חדש מיטיב עם השיר או פוגע בקאנוניות שלו? נמקו.