מישהו

< 1 דקות

השיר
על השיר

מילים:

אהוד מנור

לחן:

מתי כספי

מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה.
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.

אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודעת שאתה קרב עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.

מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.

אנו סובבים בשתי דרכים שונות…

על השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי.

מאת:

צוות תרבות ישראל

רקע

נוכחותם של המתים הקרובים לנו בחיינו היא נוכחות מורגשת וממשית, במיוחד כאשר המוות בא בהפתעה, ויש לנו הרגשה שלא כל הדברים נאמרו. שיר געגועים הוא דרך להמחיש את המתחולל בליבו ובמחשבתו של המשורר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשיר "מישהו" שכתב אהוד מנור. ברבים משיריו כתב מנור על אירועים מחייו האישיים, כגון נפילתו של אחיו במלחמה, וגם בשיר "מישהו" כותב מנור על אירוע אישי שחווה בנעוריו – פטירתו של אביו כאשר הוא היה בן 15 בלבד.

רעיונות מרכזיים

מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה.
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.

על מה מדבר השיר? תחילתו בהמיה כלפי מישהו שכבר איננו ביננו, וככל הנראה מת. אדם זה נמצא "למעלה" והוא דואג לדובר/ת בשיר (תלוי במי שמבצע את השיר). ההכפלה בתחילת השיר של שתי המילים "מישהו דואג" מדגישה כי השיר מתמקד ביחס בין "מישהו" זה ובין הדובר/ת של השיר. אותו אחד שנמצא למעלה מדליק כוכבים בשמים, אבל הכוכבים האלה "נופלים אחד אחד". נפילת הכוכבים יכולה לסמל את האנשים שעוזבים אותנו ומתים, והנפילה שלהם מסמלת את עזיבתם את העולם; אבל נפילת הכוכבים יכולה לסמל גם דבר נוסף – את הזדמנות לבקש משאלות שיתקיימו (לפי האמונה, משאלה שנאמרת בעת נפילת כוכב עתידה להתגשם). כלומר, מי ש"דואג לי שם למעלה" נותן לי את היכולת לבקש משאלות שיתגשמו.

אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודעת שאתה קרב עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.

חלקו הראשון של הפזמון מדבר על התנועה של שני אנשים ההולכים בנפרד "בשתי דרכים שונות"; כל אחד הולך בדרך אחרת, מנוגדת, במשך זמן רב – "יום ולילה". הדרך קשה מאוד, הם "עייפים ורעבים", אבל הם"מחכים לאות" – אולי אות לפגישה המיוחלת.

בחלק השני של הפזמון הפגישה כמעט מתקיימת. אמנם היא מתוארת בלשון עתיד, אבל היא נראית כפגישה ודאית שתתקיים ב"תום ימים רבים, בתום הרבה לילות" – כלומר בעוד זמן רב. הדוברת יודעת שהפגישה תתקיים ("אתה קרב עכשיו"), אבל הפגישה עצמה לא מתוארת. בינתיים הזמן חולף ועובר ועונות השנה מתחלפות זו בזו: ה"אביב חלף" וגם ה"קיץ נאסף", והנה הגיע החורף "והגשם שב". האם הייתה פגישה או לא? אולי הגשם מסמל את הבכי, לאחר שהפגישה לא התקיימה? סופו של הפזמון מעיד על תחושת החמצה בליבה של הדוברת.

מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.

הבית השני מתחיל בדיוק כמו הבית הראשון. יש "מישהו" ש"דואג לי שם למעלה". אבל אם בבית הראשון הוא 'בא להדליק את הכוכבים' "והם נופלים אחד אחד", בבית השני הוא 'אוסף את הכוכבים' ו'משיב אותם אחד אחד' למקומם בשמים. הבית השני משלים את הראשון: בראשון יש הצתה של הכוכבים ונפילתם, ובשני יש איסוף של הכוכבים והשבתם למקומם. נראה שמי שנמצא למעלה, בשמים, יוצר את פעולת ההשלמה והחיבור – הוא יוצר משהו עגול, שלם, משהו שיש בו עליות וירידות ושוב עליות, כמו בחיים שלנו.

כאמור, אהוד מנור סיפר ששיר זה נכתב על אביו שנפטר כשהוא היה בין 15 בלבד. חסרונו של האדם שמת מורגש לאורך כל השיר, וכך גם הציפייה והרצון לפגישה עִמו ותחושת הקִרבה אליו. אבל השיר אינו מעניק תחושה של מימוש הציפייה. הפגישה המיוחלת כנראה לא מתקיימת.

השפעה והתקבלות

השיר "מישהו" נכתב על ידי אהוד מנור לפסטיבל הזמר של 1978 ובוצע בפסטיבל על ידי יהודית רביץ. מאוחר יותר נכלל השיר נכלל באלבום הסולו הראשון של רביץ – "יהודית רביץ" שיצא לאור ב-1979. מתי כספי, שהלחין את השיר, אף הקליט גרסה משלו לשיר במסגרת האלבום "צד ג' צד ד'" שיצא לאור ב-1987.

השיר הפך לחלק מפסקול ימי הזיכרון ועצרות האבל בישראל, והוא אף הושר בלוויה של אהוד מנור עצמו, שהלך לעולמו ב-2005.