מי אוהב אותך יותר ממני

< 1 דקות

 

של מי האדמה, האוויר והים?
של מי העולם?
של מי הזהב והיהלומים?
למה התן מיילל בכרמים?
איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

 

מי אוהב אותך יותר ממני?
מי מצחיק אותך כשאת עצובה?
עד מתי תהיי שלי?
ולמה את שותקת?

 

למה יש מלחמות וכאב?
למה אלוהים לא מתערב?
למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?
למה יש אנשים שחיים ברחוב?
איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

 

מי אוהב אותך…

 

של מי האדמה?
של מי הזהב והיהלומים?
איך האביב יודע?

 

מי אוהב אותך…

 

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם


על השיר "מי אוהב אותך יותר ממני" שכתב מיכה שיטרית והלחין ארקדי דוכין.

רקע

מאז ומעולם הייתה האהבה דבר נשגב. בני האדם רוצים לאהוב ורוצים שיאהבו אותם. יש אהבה בין בני זוג, יש אהבה לאל ויש גם אהבה למדינה, למולדת. שירי אהבה לארץ הם חלק מתרבותה של כל אומה, גם בתרבות הישראלית; כך, למשל, בשיר "שיר בוקר" שנכתב כבר ב-1932 מופיעה השורה: "אנו אוהבים אותך מולדת".

בשירים רבים שעניינם אהבה לארץ אנו מוצאים דימויים של אהבה גופנית בין איש ואישה; לעיתים אף קיימת אי בהירות בין המשל לבין הנמשל – בין האהבה לארץ ובין האהבה לבן/בת הזוג.

השיר "מי אוהב אותך יותר ממני", שאת מילותיו כתב מיכה שיטרית, נכתב ככל הנראה כשיר אהבה למדינת ישראל. אבל השילוב בין אהבתו של הדובר לבת הזוג ובין האהבה לארץ, בין האהבה הלאומית לאהבה הפרטית, הוא מה שכל הנראה הפך את השיר לפופולרי ואהוב כל כך.

רעיונות מרכזיים

השיר כולו מורכב מרצף של שאלות, ולאף אחת מהן לא ניתנת תשובה. השאלות עוברות מנושא לנושא בתחומים שונים, ויוצרות תחושה שהדובר מציג בצורה משולבת את הדברים האהובים עליו.

של מי האדמה, האוויר והים?
של מי העולם?
של מי הזהב והיהלומים?
למה התן מיילל בכרמים?
איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

בתחילת הבית הראשון מציג הדובר שאלות שעוסקות ברכיבים השונים שמהם מורכב כדור הארץ – "של מי האדמה (יבשה),האוויר והים (מים)" – ואחר כך עובר לשאלה הכללית: "של מי העולם?". אחר כך מעלה הדובר שאלה בענייני כלכלה: "של מי הזהב והיהלומים?", קרי אות מחצבים יקרים שהאדם מנצל לטובתו. מכאן עובר הדובר לעסוק בשאלות על בעלי החיים ("התן") ועל עונות השנה ("האביב"), ופתאום הוא תוהה בנוגע לאניות ושואל לאן הן מפליגות. כל השאלות שמועלות בבית הראשון מותירות את המאזין עם תחושה של תהייה: במה עוסק השיר? מה פשר השאלות הלו ולהיכן מבקש הדובר בשיר להוביל אותנו?

מי אוהב אותך יותר ממני?
מי מצחיק אותך כשאת עצובה?
עד מתי תהיי שלי?
ולמה את שותקת?

בבית הראשון השאלות נשאלו לעצמן, כשם שאדם התוהה אודות העולם שואל את עצמו. אולם בפזמון מופנות השאלות לדמות נשית קונקרטית – לאישה או לארץ. שרשרת השאלות מתחילה בשאלה כללית על אהבה, ולאחר מכן הופכות השאלות לקונקרטיות יותר ויותר. השאלה השנייה כבר מצביעה על אופיים של היחסים בין בני הזוג – צחוק ועצב, ואילו השאלה השלישית מגלה שיש התרחשות כלשהי ביחסים בין בני הזוג – בליבו של הגבר מנקר החשש שמא האישה שוקלת לעזוב אותו. לבסוף מופיעה השאלה הקשה: "למה את שותקת" ולמה את לא נותנת לי תשובות לשאלות שלי?. הפזמון מותיר את המאזין בתחושה של אי ידיעה – האם האישה (המדינה) תענה על שאלותיו של הגבר?

למה יש מלחמות וכאב?
למה אלוהים לא מתערב?
למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?
למה יש אנשים שחיים ברחוב?
איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

הבית השני ממשיך ברצף של שאלות מתחום המוסר. הוא מתחיל בשאלה אוניברסלית נצחית: "למה יש מלחמות וכאב" בעולם? על שתי השאלות הללו מוסיף הדובר שאלה של אדם מאמין או ספקן – "למה אלוהים לא מתערב?" זוהי שאלה שהאדם שואל מאז ראשית העולם – 'מדוע אלוהים הרחמן אינו מונע את הכאב בעולם?' וכמו בעולם, גם בשיר לא ניתנת תשובה לכך.

באמצע הבית מתרחשת תפנית והדובר חוזר לאהובתו ותוהה בשנית על טיב היחסים ביניהם, אך הפעם מהצד שלו – "למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?" ייתכן שהשאלה על הכאב מתחברת לשאלה זו, ואולי הדובר מרגיש שהקרבה לאהובה מקלה על הכאב.

אחר כך חוזר הדובר ומעלה שאלה כללית אודות המצב – למה המצב הכלכלי מביא לכך ש"יש אנשים שישנים ברחוב?". הבית השני מסתיים בדיוק כמו הבית הראשון: בשאלות על כוחות הטבע ועל המקום שאליו מפליגות האניות.

בסיום השיר מובא שוב הפזמון (שכאמור עוסק במעגל היחסים בין האוהב לנאהבת) ולאחר מכן מובאות בשנית שלוש שאלות שכבר הופיעו בבית הראשון, אם כי בצורה מעט שונה: 

של מי האדמה?
של מי הזהב והיהלומים?
איך האביב יודע?

שאלות אלו, שנעות סביב נושא השייכות ("של מי") והטבע, מחזירות את השיר לנקודת המוצא הכללית שלו ומרחיקות אותו מהנושא האישי והפרטי, קרי האהבה בין בני הזוג. שוב עולה השאלה: האם השיר מדבר על אהבה רומנטית או על אהבה למדינה, המביאה איתה כאב אבל גם טומנת בחובה גם תחושה טובה של קרבה?

השפעה והתקבלות

ב-2004 הוציא ארקדי דוכין את אלבום האוסף "יותר ממני". באלבום נכלל שיר אחד חדש, "מי אוהב אותך יותר ממני", שהלחין דוכין למילים שכתב מיכה שיטרית. לא ברור אם השיר נכתב במיוחד לאלבום האוסף או למחזמר חברתי, שדוכין ושיטרית תכננו לכתוב (כפי שצוין בעטיפת הסינגל שיצא לאור אף הוא ב-2004).

השיר הפך ללהיט והיה לאחד מסמלי התקופה; הוא צעד לא פחות מעשרה שבועות רצופים במקום הראשון במצעדים השבועיים, ודורג במקום השני במצעד הפזמונים השנתי של שנת 2004. בשנת 2005 נבחר השיר כ"שיר השנה" בטקס פרסי אמ"י שנערך על ידי ערוץ 24, באותה שנה אף עשתה בו "סלקום" שימוש מסחרי כששילבה את השיר בסדרת סרטוני פרסומות. הביצוע ששילבה "סלקום" בקמפיין הפרסומי – ביצוע של הזמר שלומי שבת – היקנה לשיר מעמד אלמותי; כשנה אחר כך, ב-2006, אף זכה השיר בפרס "רינגטון השנה" של "סלקום" לשנת תשס"ו.

ביצועים מיוחדים

חגית יאסו, משתתפת העונה התשיעית של "כוכב נולד" (2012), מבצעת את השיר: 

נוי דגן, משתתף העונה התשיעית של "כוכב נולד" (2012), מבצע את השיר בעיבוד לרביעיית מייתרים (שני כינורות, ויולה וצ'לו):

"סלקום ווליום" – פרסומת לטלוויזיה (ראו עוד בסעיף "התקבלות והשפעה"):