נאסף תשרי

מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם,
בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם.

לָכֵן, יְדִידִי, סב אֱלֵי רֵעִים כָל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְהַגְשִימָם וּשְמַע שְמֵי מָרוֹם בְהַרְעִימָם.

רְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה, שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יומָם!

כך כתב שמואל הנגיד, מגדולי משוררי ימי הביניים, באחד משירי היין שלו. עונות השנה מתחלפות, הזמן חולף, והאדם מתעצב על החיים שעוברים. שמואל הנגיד מציע לאדם ללגום מכוס היין ולשמוח על החיים כל עוד הם קיימים. כמעט אלף שנים לאחר מכן כתב המשורר נתן יונתן שיר חידתי, פילוסופי ומהורהר, המקיים דו-שיח מילולי ורעיוני עם שירו של שמואל הנגיד.

נתן יונתן הפך לאב שכול ב-1973 כאשר בנו, ליאור, נהרג במלחמת יום הכיפורים. שנה לאחר מכן, ב-1974, ראה אור הספר "שירים (ליאור)" ובו הופיע השיר "נאסף תשרי", שנכתב והופיע לראשונה כשנתיים קודם – בספטמבר 1972 (עיתון דבר). התחכום המילולי של השיר נוטה לעיתים לְמַסֵּךְ את עוצמת הכאב והאובדן החבויים בו.

לך ילד לך, אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה, בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.

יונתן פונה אל הילד, אולי כאל דמות בנו, ומציע לו לחפש את אשר הוא מבקש "בסוף המערב", מעבר לאופק,"בין ים ויבשה, בין אב לסתיו": זהו מקום שאיננו מקום אלא קצה החיים, מקום שהוא בין לבין. יונתן מרמז אולי על הקרע שבליבו, ועל הלך רוח קודר ומלנכולי, כמו שמעוררת עונת הסתיו.

היאור (האם יש כאן רמז אל שם בנו של יונתן, ליאור?) 'המאיר בין חטאיו' הוא דימוי מתוחכם לנהר אור (כמו הנילוס-היאור) המאיר בין חטאיו האפשריים של האב (חטא-אב). האם יונתן מרמז על תחושת האשמה הגדולה שהוא נושא בקרבו על מות בנו לפניו? האם הוא מייחס לעצמו את "החטא הקדמון", התחושה כי דור ההורים בארץ מקריב את ילדיהם? 

מת אב ומת אלול…

חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.

כל הגיבורים מהמקרא המופיעים בבית זה מייצגים סיפורים הכרוכים בחטא של מימוש תאוות. האיש והאישה הטועמים מפרי עץ הדעת בעצת הנחש; דוד המלך החומד את בת שבע, כבשת הרש של אוריה; ויונתן הטועם את יערת הדבש – כל אלה עושים מעשים המגדירים את היצר האנושי כפורץ גבולות בניסיון לממש יצרים ותאוות. הם נענשים על הרצון לחיות ולממש את היצר, גם כנגד כל האיסורים. 

מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.
מת אב ומת אלול.

בסוף השיר, יונתן לא נותן תשובה ברורה לשלל התהיות הקיומיות בנוגע למהות החיים, משמעות המוות והחטאים שקושרים או לא קושרים ביניהם. הפיתוי אינו כלה מהעולם. דור הולך ודור בא, ובכל דור מחדש,"הדבש, והנחש והאישה" מתחילים סיפור חדש – הסיפור של הילד בעולם. המעגל אינו נשלם לעולם. כחודשי השנה המתים וקמים לתחייה, כך גלגל הקיום האנושי הוא גלגל מחזורי של סבל ותהייה, שלעולם אינם באים על פתרונם המלא. הם רק פותחים שאלות חדשות בכל מחזור חיים.

בכל הנוגע ללחן ולעיבוד המוזיקלי, קיים פער בולט בין בתי השיר והפזמון. הלחן המינורי והעיבוד המוזיקלי הדרמתי של הבתים מתכתב עם אווירת השיממון והחידלון של מילות השיר, כמבאר את חוסר התוחלת הקיומית השוררת בו. לעומת זאת, הפזמון – בעל מקצב הדיסקו הקליל והשירה הסוחפת של זמרות הרקע – מְמַסֵּךְ את משמעותו כשיר שכול ואֵבֶל. הוא מנתק אותו מהעולם המוזיקלי של הבתים והופך אותו ליצירת פופ מודרנית, שמזמינה אמנם את הקהל לרקוד אבל מרחיקה מהשיר את האווירה והמשמעות המקורית שיצק לתוכו המשורר.

צביקה פיק החל את דרכו המוזיקלית כחבר ב"להקות הקצב" (להקות רוק שניגנו במועדונים של רמלה החל מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20), שסומנו כ'פרועות' ולא התקבלו על ידי הממסד המוזיקלי בארץ כחלק מהתרבות המוזיקלית הלגיטימית. פיק הפך לכוכב כשנבחר לגלם את התפקיד הראשי בגרסה העברית למחזמר "שיער" (שהועלתה ב-1971), וגם האלבומים שהוציא לאחר מכן זכו להצלחה מסחרית גדולה. אבל ההכרה הממסדית שפיק ייחל לה הגיעה רק לאחר שיצא לאור האלבום "שירי משוררים" שהוציא ב-1978 – אלבום שכולו לחנים של פיק לשירים של מגוון משוררים, משאול טשרנחובסקי ("שושנת פלאים") ועד יהונתן גפן; את האלבום פתח שירו של נתן יונתן – "נאסף תשרי". על עטיפת האלבום הופיע איור של פיק כמלחין של מוזיקה קלאסית, והאלבום כולו שידר מכובדות והתרחק מתדמיתו של פיק כ"כוכב פופ". בשנים האחרונות זוכה צביקה פיק להכרה כיוצר מוזיקלי ישראלי חשוב ומרכזי, במידה רבה גם בזכות המהלך של הלחנת שירי המשוררים.

"נאסף תשרי" הפך ללהיט גדול והיה לשיר השנה במצעד הפזמונים של "רשת ג' " לשנת תשל"ח (1978). הוא עקף להיטים גדולים כמו "אבניבי" של יזהר כהן (שזכה באותה שנה באירוויזיון) ו"עטור מצחך" של אריק איינשטיין. בשנת 2012 ערכו "רשת ג' " ואתר האינטרנט "ynet" מצעד מיוחד לבחירת השיר האהוב ביותר של צביקה פיק; השיר "נאסף תשרי" נבחר במקום הראשון. בסיכום המצעד הודה צביקה פיק למאזינים שבחרו בשיר ואמר שזהו השיר האהוב עליו מבין כל שיריו.

השיר זכה לביצועים רבים במגוון סגנונות, רבי מהם של זמרי המוזיקה הים-תיכונית. נראה כי על אף מורכבותו המילולית וחוסר הבהירות שלו, השיר מצליח למשוך אליו מבצעים רבים בשל הלחן הקסום והרובד הפרשני שהמנגינה מייצרת למילים.

ביצוע של עמיר בניון מ-2013, המדגיש את הממד הטרגי בשיר:  

ביצוע של רותי נבון מ-2002, המושך לכיוון רחבת הריקודים ומתייחס פחות אל הטקסט מרובה-השכבות:  

ביצוע של ישי לוי מ-2001:  

ביצוע של אילנית מתוך אלבום האוסף "שירים ליום חולין – חלק ב' " שיצא לאור ב-2013:  

ביצוע של יזהר כהן מתוך האלבום "אגדה ישראלית חלק א' " שיצא לאור ב-2000: