בלוז כנעני

בשנת 1999 נפטר מאיר אריאל והוא בן 57 בלבד. פטירתו בטרם עת לא עוררה גלים תקשורתיים גדולים, בעיקר כיוון שבחייו נתפס אריאל ככותב מוערך וזמר נערץ על ידי קבוצת אוהדים אדוקה וקטנה בלבד. פעמים רבות הוגדר אריאל כאמן של אמנים, ושיריו – כגון 'שלל שרב', 'ערב כחול עמוק', 'סוף עונת התפוזים', 'הולך בטל' ואחרים – התפרסמו בעיקר דרך ביצועים והלחנות של אחרים.
לאחר מותו – ובעקבות מפעל ההנצחה שנערך לאריאל על ידי אשתו וילדיו – החלו שיריו להיות מוכרים לקהל הרחב. בשנת 2004 הוציא אהוד בנאי שיר שנקרא 'בלוז כנעני'. בנאי אמנם לא הצהיר שהשיר (שיצא במסגרת האלבום 'ענה לי') הוא שיר הספד לזמר מאיר אריאל, אך בשיר נשתלו רמזים רבים המזוהים עם יצירתו של אריאל. למרות זאת, כאשר נשאל אהוד בנאי על העניין, אמר שהשיר יכול להיות גם שיר הספד לאחרים, כמו לחברו ומפיק האלבום הראשון שלו, הגיטריסט יוסי אלפנט.

השורה החותמת את הבית הראשון מבהירה את השינוי הגדול על פי בנאי בין העולמות – "הכול חי ברשת, הכול מתפוצץ". הופעתה של רשת האינטרנט החל מסוף שנות ה-90 והפיכתה לגורם משמעותי במיוחד בחיי היומיום היא זו שהופכת את החוויה האנושית ל'הכול חי ברשת'. לאמירה זו יש משמעות כפולה – לא רק שהחוויה האנושית 'חיה ברשת' אלא גם ש'החיים ברשת' הם בעצם חיים מוגבלים, לכודים, חסרי חופש אמיתי. 

ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני

אם הבית הראשון עוסק בהשוואה בין העבר להווה, הפזמון מעביר את השיר אל ממד זמן אחר – ספק עבר מדומיין, ספק ממד זמן רוחני שמעבר לזמן הפיזיקלי. בנאי שר על אותו "אופק אחר" שבו הוא והנמען יושבים ללמוד דף גמרא כל הלילה. המילים "שלוות עולמים" מרמזות הן על מותו של מאיר אריאל (שעבר אל עולם שלוות הנצח) והן על של שלוותו של העולם שבו חיים ופועלים בנאי ואריאל (שיצרו אורח חיים יהודי-רוחני שלא בדיוק עונה על כל הקריטריונים הרגילים של אורח החיים הדתי). כמו בגמרא שבה דנים חכמים בדברי חכמים אחרים, בשורות הבאות בנאי מתכתב עם אחד השירים הידועים של מאיר אריאל – 'שדות גולדברג', ומצטט את השורה "פרדס חנה-כרכור" מהפזמון של השיר: 

הוא ייתן לך רעננה
הוא יביא לך מטר רץ
פרדס חנה כרכור צל עלי בננה
רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ

השימוש בצירוף "פרדס חנה-כרכור" הוא בעל משמעות כפולה, שכן מעבר לאזכור של 'שדות גולדברג', הוא גם מרמז על מקום מגוריו האחרון של מאיר אריאל (שעבר בשנתו האחרונה לפרדס חנה ממקום מגוריו בתל אביב, וגם נולד וגדל בקיבוץ משמרות הסמוך). ה"אקליפטוס ברוח" שמוזכר בשורה הבאה מקשר אותנו לשיר אחר של מאיר אריאל – 'ארול', שבו האקליפטוס (עוג) ענק מהווה את מקום מושבו וסמלו של ארול, גיבור השיר (היו הופעות חיות שבהן היה מאיר אריאל מדקלם מונולוג על 'מיהו ארול' טרם ביצוע השיר, ובסופו היה אומר אריאל "ארול הוא אני"). האקליפטוס "שורק בלוז" (Blues – מוזיקה אמריקנית שחורה שמקורה בשירת העבדים המתאפיינת במלנכוליות ועצבות), ואולם בנאי מחבר את מסורת הבלוז עם ההוויה המקומית דרך השימוש בתואר "כנעני". הבחירה לקרוא לשיר 'בלוז כנעני' – ולא 'בלוז ישראלי' או 'בלוז עברי' – היא בחירה ייחודית, שכן הכנענות אינה מזוהה עם החיים הישראלים המודרניים ובעיקר מרמזת על עבר ישראלי שאינו יהודי או עברי, אלא סוג אחר של הוויה מקומית-תרבותית אפשרית

מאז שעזבת החושך גובר כאן
האור שלך מאיר עדיין זוהר
זה סיבוב הופעות מקומי
אתה יודע
אותו שיר כאב הולך וחוזר

הבית השני חוזר על התחושה שהכול עובר מהטוב אל הרע. השימוש בביטוי "החושך גובר כאן" מאז עזיבת מושא השיר מרמז גם על שמו של מאיר אריאל – 'מאיר' כמי שיוצר אור, ועקב עזיבתו החושך גדל. "זה סיבוב הופעות מקומי" מספר בנאי לאריאל על סיבוב הופעותיו מאותה תקופה (שנשא את השם 'סיבוב הופעות מקומי'), וכמו בבית הראשון ממשיך בנאי ומתכתב עם יצירתו של אריאל באמצעות ציטוט שורה משיר ידוע אחר שלו – 'שיר כאב'. בנאי, שכותב "אותו שיר כאב הולך וחוזר", מתכתב עם השורה "שיר כאב, עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו". אותו 'שיר כאב' מהדהד אצל בנאי ככאב הולך וחוזר – אולי כאב הפרידה והגעגועים של בנאי מאריאל. 

ובאופק אחר
סביב שולחן השבת
יושבים כולם יחד
גם אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס בודד
שורק בלוז כנעני

הפזמון השני חוזר על הראשון כמעט במדויק, אלא שכאן החוויה המשותפת שבנאי מציע היא ישיבה יחדיו כחבורה "סביב שולחן השבת". 

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר
ומילים כמו שלך
אף אחד לא אומר כבר
הנר שלך מאיר עדיין בוער

הבית השלישי חוזר אל פתיחת השיר כחותם את השיר בצורה מעגלית. השינוי מתבטא בכך ש"זה עולם אלקטרוני" ולכן "קצת קשה לדבר". לכאורה אין קשר בין העובדה ש'העולם אלקטרוני' לבין אי היכולת לדבר, אך נדמה שבנאי מתאר את העולם האלקטרוני ככזה שעוסק יותר במילה הכתובה ופחות בדיבור עצמו, כלומר היכולת לתקשר בצורה באמצעות הממד האנושי של שימוש בקול ובדיבור נפגעה. כך ניתן גם להבין את המשך הפזמון עם ההדגשה במילים "אף אחד לא אומר כבר". למרות זאת, הבית נחתם עם השורה "הנר שלך מאיר עדיין בוער". למרות כל הפגעים הפחדים והתחלואים המתרחשים על העולם, הנר של מאיר אריאל עדיין ממשיך לבעור גם לאחר עזיבתו את העולם הזה. ה'נר שעדיין בוער' הוא למעשה מכלול יצירתו של אריאל, המהדהדת בתודעה התרבותית הישראלית גם לאחר מותו. זהו 'הבלוז הכנעני' ששורק האקליפטוס. 

ובאופק אחר אחרי הופעה
נעביר בסיבוב זר קוצים ריחני
שלוות עולמים
פרדס חנה כרכור
אקליפטוס ענק
שורק בלוז כנעני

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
הנר שלך מאיר עדיין בוער

מבחינה מוזיקלית, השיר מתאפיין בצליל של כלים המזוהים עם מוזיקה אתנית, לצד כלים מעולם הפולק-רוק (Folk rock – שילוב של מוזיקת רוק ומוזיקת 'פולק' עממית), כגון גיטרה אקוסטית. בתי השיר, המולחנים במקצב שלושה רבעים (מקצב האופייני לריקוד הג'יג/Gigue – ריקוד אירופי מהיר מהמאה ה-16 שמקורו בריקוד אנגלי או סקוטי בעל שם דומה), יוצרים תחושה שמדובר בבלדה עתיקה; גם המבנה ההרמוני של הבתים – כמו גם העובדה שבנאי שר את המילים בחלוקה קצבית בולטת – מחזקים עוד יותר את התחושה שמדובר בבלדה. הפזמון עובר למקצב של שש שמיניות, הדומה אמנם למקצב של הבתים אך מהיר יותר ושונה מעט באופיו – מה שההופך את הפזמון לקרוב יותר ברוחו אל מוזיקת הבלוז. השיר עצמו מעובד בצורה מינימלית, תוך שימוש במעט כלי נגינה, וכתוצאה מכך, מילות השיר זוכות להדגשה גדולה ומקבלת משנה תוקף.

כאמור, השיר 'בלוז כנעני' נכלל באלבום 'ענה לי' שהוציא אהוד בנאי בשנת 2004. השיר הבולט באלבום היה 'היום', אך במקביל לו, גם 'בלוז כנעני' (שאינו בנוי כלהיט רדיו רגיל) זכה להצלחה גדולה מאוד ואף התברג במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו באותה שנה; השיר הגיע למקום ה-34 במצעד של רשת ג' ולמקום ה-21 במצעד המקביל של גלגל"צ. מאז נוהג אהוד בנאי לבצע את השיר בהופעותיו כמעט דרך קבע, והשיר אף בוצע על ידי אמנים נוספים.