רציתי שתדע

אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקדמת המזרח התיכון כולו

מילים אלו נכתבו במגילת העצמאות של מדינת ישראל בשנת 1948. שלושים שנה לאחר מכן נולד בנו בכורו של הזמר עוזי חיטמן, וחיטמן כתב את השיר "רציתי שתדע", המוכר יותר בשם "אלוהים שלי", מתוך תקווה שבנו יגדל במדינה שבה שורר שלום.

"רציתי שתדע" הופיע לראשונה במסגרת פסטיבל שירי הילדים בשנת 1977. נהוג לחשוב שהדובר בשיר הוא ילד, אך מהתבוננות במילות השיר אפשר ללמוד שלמרות הופעת השיר במסגרת פסטיבל הילדים וההקדשה שלו לבנו של חיטמן, אך את השיר ניתן לקרוא כשיח של ילד וכשיח של אדם בוגר המנהל שיחה עם האל.

אלוהים שלי, רציתי שתדע

השיר נפתח בפנייה לאלוהים. עוזי חיטמן סיפר כי הושפע רבות מהתפילות בבתי הכנסת, ובשיר הזה אפשר למצוא חלק ממאפייני התפילות. עם זאת, בדרך כלל השפה בתפילות היא רשמית ומכובדת, ואילו כאן הדובר פונה ישירות אל האל, ומוסיף וקורא לו "שלי". הסמיכות הזו, שבין האלוהים לשלי, יוצרת קרבה גדולה בין השניים, ובמובן מסוים זו התגלמות ההשגחה הפרטית: אלוהים שלי.

המשך המשפט מפתיע אפילו יותר – "רציתי שתדע". אלוהות, בדרך כלל נתפסת כאל היודע הכול, יותר מזה, אם מדובר באלוהים שלי, כלומר בהשגחה פרטית, מדוע קיים הצורך ליידע אותו? ומה בדיוק הדבר שהדובר בשיר רוצה שאלוהים ידע?

חלום שחלמתי בלילה במיטה

ובחלום ראיתי מלאך

משמיים בא אלי ואמר לי כך

באתי משמיים, עברתי נדודים

לשאת ברכת שלום לכל הילדים

לשאת ברכת שלום לכל הילדים

הדובר רוצה שאלוהים ידע שהוא חלם בלילה במיטה חלום, ובו הוא ראה מלאך שבא מהשמים, עבר נדודים ובא לשאת ברכת שלום לכל הילדים, משפט שמודגש פעמיים.

ומתחזקת התמיהה: מדוע רוצה הדובר בשיר ליידע את האל במשהו שנשמע כמו מעשה ידי האל במפורש – האם המלאך שנשלח משמים עשה זאת על דעת עצמו?

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום

ויצאתי לחפש מעט שלום

ולא היה מלאך ולא היה שלום

הוא מזמן הלך ואני עם החלום

בפזמון מתבארות התמיהות הקודמות. לאחר שהדובר מתעורר הוא נזכר בחלום ויוצא לחפש מעט שלום. אך למרבה הצער הוא אינו מוצא לא את המלאך ולא את השלום. המלאך כבר הלך והדובר נותר עם החלום לבדו. אם כן, מדוע חשוב כל כך לדובר ליידע את האל על חלומותיו ועל חוסר התגשמותם? האם זו דרכו למתוח ביקורת על התנהלות האל, מעין קובלנה שהוא מגיש לאל בצורה תמימה ונאיבית – אני מיידע אותך בבעיה הקיימת.

אלוהים שלי, רציתי שתדע

חלום שחלמתי בלילה במיטה

ובחלום ראיתי מלח

ממצולות הים עלה ואמר לי כך

באתי מן המים, ממצולות הים

לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם

לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם

הבית השני דומה מאוד לבית הראשון אך יש ביניהם שני הבדלים קטנים. בחלום הזה המלאך הופך למלח. מעניין לראות שבהגייה קולית מלאך ומלח נשמעים זהים כמעט לחלוטין. ההבדל השני הוא שהמלח בבית השני אינו מגיע מהשמים אלא מן המים, ממצולות הים.

אם בבית הראשון היה מבשר השלום יצור שמימי שמתערב ומביא את בשורת השלום, בבית השני המבשר של השלום הוא אדם, מלח המגיע ממצולות הים, מקום שבו אפשר לקבל זווית ראייה אחרת לגבי הסכסוך על האדמה.

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום

ויצאתי לחפש מעט שלום

ולא היה מלח ולא היה שלום

הוא את הבשורה לקח ואני עם החלום

בפזמון השני מתגלה שגם המלח, כמו המלאך, נשאר בחלום בלבד. במציאות שאחרי החלום דבר לא השתנה, השלום לא הגיע.

אלוהים שלי, רציתי שתדע

שהחלום הזה נשאר לי כחידה

אלוהים שלי, רציתי שתדע

על החלום שלי רציתי שתדע

אלוהים שלי, רק רציתי שתדע

בפזמון האחרון משתנות המילים – הפעם הדובר מודיע לאל שהחלום הזה נותר לו כחידה, אולי בשל העובדה שהוא נותר חלום לא ממומש.

החזרה על השורה "אלוהים שלי רציתי שתדע" מביאה את השיר במעגל שלם אל תחילתו. החזרה על משפט זה שוב ושוב בדגש על "רק רציתי שתדע", יוצרת תחושה של פנייה נרגשת לאל, כמעט על גבול הפנייה הנעלבת שהדבר אינו מתאפשר, כמו אדם פגוע הכותב מכתב ומדגיש רק רציתי שתדע. הידיעה הזאת מבקשת את ההכרה בסבלו של הכותב, ששב ואומר כמה חשוב לו שהנמען לשיחתו ידע על בעייתו.

לחיטמן קול ייחודי, רך וטהור, המעניק לביצוע נימה של ילד תם המפנה את תפילתו אל האל. בעוד שהבתים יושבים על מקצב קופצני, כמעט עליז באופיו, המנגינה בבית נשמעת כאילו הושרה על ידי ילד מתלונן המעלה טרוניות כלפי בן שיחו. הפזמון נפתח לפזמון חזק ועוצמתי שיוצר תחושת תמיהה דרך עליות וירידות מלודיות גדולות ("ולא היה מלאך ולא היה שלום")

בשונה מהרבה להיטי רדיו, השיר "רציתי שתדע" הפך מיד עם הופעתו לשיר ילדים המושר כמעט בכל גן בישראל. בשנה שבה הופיע (1977) הגיע "רציתי שתדע" למקום החמישי במצעד השירים השנתי של קול ישראל.

בשנת 1978 ביקר בישראל נשיא מצרים אנואר סאדאת ונאם בפני הכנסת נאום שהחל את תהליך השלום בין מצרים לישראל. אווירת השלום ששררה בארץ באותן שנים תרמה לכך שהשיר חרג מגבולות מצעדי הפזמונים והרדיו והפך להיות אחד משיר הילדים האהובים והמזוהים ביותר במוזיקה הישראלית.

בשנת 2004 בחרו קוראי האתר ynet ב"רציתי שתדע" כ"שיר האהוב ביותר מפסטיבלי הילדים". בשנת 2011 נבחר השיר כ"שיר הילדים האהוב ביותר בכל הזמנים" במצעד שערכו עיתון "ישראל היום" וזכיינית ערוץ 2 "קשת". במסגרת הזכייה ביצעו את השיר משתתפי התכנית "בית ספר למוסיקה".

ביצוע השיר על יד משתתפי התכנית "בית ספר למוסיקה":

ה"דג נחש" הקליטו גרסה המזכירה את השיר המקורי (על ידי דגימת קולו והמוזיקה המקורית של עוזי חיטמן) והוסיפו שלל מילים ובתים המחברים אותו למצב המדינה בעת שבה הוקלט השיר (תחילת שנות האלפיים).

לאה לופטין ועופר לוי הקליטו את השיר בצורת דואט באלבומם המשותף "הארץ המובטחת" בשנת 1995.

השלום הוא חלום

• לפי דעתכם, מה עמדתו של הדובר בשיר ביחס לשלום? האם הוא בר השגה במציאות או שהוא רק חלום? בססו עמדתכם על הכתוב בשיר.
• מדוע לדעתכם כמיהה לשלום עוצבה בשיר ילדים שיש לו לחן ומלל ילדותיים?
• "לשאת ברכת שלום לכל הילדים" – מדוע ברכת השלום שנושא המלאך מופנית לכל הילדים ולא לכל האנשים?
• כיצד ניתן לדעתכם לפתור את חידת החלום?

אני טקסט פוליטי

• מהי העמדה מובעת בשיר ביחס לשלום? האם אתם מסכימים עם עמדה זו?
• לפי דעתכם, האם זה שיר ילדים, טקסט פוליטי או שניהם? מה דעתכם באופן עקרוני ביחס למסרים פוליטיים בשירי ילדים?
• האם לדעתכם כל טקסט הוא טקסט פוליטי? מדוע?

השגחה פרטית

• הדובר בשיר פונה לאלוהים, אפיינו את יחסיו עם אלוהים על פי השיר?
• מהו טיב הקשר של הדובר עם אלוהיו? מה דעתכם על סוג הקשר וצורת הפנייה של הדובר לאלוהים?
• אפיינו את תפיסת העולם האמונית של הדובר כפי שהיא עולה מהשיר. מה דעתכם על תפיסת עולמו?