שיעור מולדת

אדמה היא מקור החיים והיצירה והתרבות והעצמאות האמיתית. (א"ד גורדון)

כילד, למד עלי מוהר, בנו של המשורר ופזמונאי יחיאל מוהר, בבית החינוך על שם א"ד גורדון. לימים פגש מוהר את אפרים שמיר, עולה חדש מפולין, והתבקש לכתוב מילים עבריות לשיר פולני שחיבר שמיר. מוהר נזכר בימי ילדותו בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון, ובשלל הערכים שליוו את לימודיו, אך יותר מכול זכר את התמונה שהייתה תלויה על קיר הכיתה. מתמונה זו נולד שירו הידוע של אפרים שמיר ולהקת "כוורת" – "שיעור מולדת".

מה קורה כשחלום מתגשם? האם העובדה שהמציאות איננה בדיוק כמו מה שדומיין גורעת מעצם ההישג של הגשמת החלום? גם השיר "שיעור מולדת" של עלי מוהר בוחן את הפער בין הדמיון למציאות, בין החלומות לבין הגשמתם. ובמובן מסוים הוא בוחן גם את תפיסת העולם של ילד אל מול תפיסת העולם של אדם בוגר.

אז בבית הספר

על הקיר תמונה

והאיכר חורש בה

את האדמה

וברקע, הברושים

שמי שרב חיוורים

האיכר יצמיח לנו לחם

שנהיה גדולים.

השיר נפתח בסימון העבר – "אז" – "בבית הספר". מוהר מוביל אותנו אל בית ספרו, ומתאר תמונה שהייתה תלויה על הקיר. ומה רואים בתמונה? איכר חורש את האדמה, וברקע הברושים ושמי שרב חיוורים. על אף שאין שום היגד על האיכר עצמו, התמונה המצטיירת היא של האיכר החורש בקדמת התמונה, והיא עומדת בניגוד לרקע של שמי השרב החיוורים המופיעים ברקע. על פניו מדובר בתמונה של קושי – שרב הוא לא מזג אוויר טוב לחקלאות, והשמים החיוורים כדימוי אינם מבשרים טובות. אך סוף הבית סוגר את התמונה עם ניצוץ של תקווה – למרות השרב ולמרות השמים החיוורים, אותו איכר עקשן הוא זה שיצמיח לחם עבור הדובר ובני קבוצתו כאשר הם יגדלו.

והמורה אומרת:

"עוד מעט כבר סתיו".
בשיעור מולדת
היא מראה חצב.
היורה יבוא עכשיו
שפע טיפותיו
כווילון שקוף על פני העמק
הפורש שדותיו.

יגדלו.

וכמו בְּסרט, הבית השני עובר מהתמונה שתלויה על קיר הכיתה אל מה שמתרחש בחלל הכיתה עצמה. המורה מלמדת את הילדים על עונות השנה ומשמעותן החקלאית – עוד מעט יבוא הסתיו, היא מספרת לתלמידים, ומכאן לומדים שמדובר בתחילת שנת הלימודים, שנפתחת בשלהי הקיץ, רגע לפני חגי תשרי והסתיו שבא עמם (אותה התקופה מופיעה בשיר נוסף של עלי מוהר על תחילת שנת הלימודים – "כל עוד").

המורה מראה לתלמידים חצב. החצב הוא הצמח הראשון שפורח בתחילת השנה ומסמן את תום הקיץ ותחילת הסתיו. מעומק האדמה החצב מסמן את הקשר הישיר בין היורה – הגשם הראשון של העונה, להגעת החורף, שלאחריו יגיח האביב ועמו שלל תבואת השדות של החקלאים. החצב מסמן בו-בזמן את הסתיו המלנכולי והעגום ואת תחילת השפע שיניב העמק.

מוהר מתאר את השפעת היורה על העמק באופן ציורי מאוד, כאילו שפע טיפותיו הם "וילון שקוף על פני העמק הפורש שדותיו". כמו וילון על החלון, מטר הטיפות שנפרש על שדות העמק מכסה את מה שיגיח מהאדמה. כך אפשר לראות את הופעת תנובת השדה דרך הווילון, כמו אור הנכנס אל החדר כשהווילון מוסט. אפשר להבין את הדימוי כמו יישום הרעיונות של אנשי העלייה השנייה, כי גאולת האדם עוברת דרך גאולת האדמה, וגאולת האדמה היא העבודה בחקלאות.

לכאורה, כל הדברים הללו היו יכולים להילמד בשיעור טבע או בשיעור חקלאות, אך מוהר מכתיר את השיר על שם השיעור שבו נלמדים כל הדברים האלה יחד – שיעור מולדת. הקשר בין הילדים למולדת נראה גם בבית הראשון וגם בבית השני – דרך עבודת החקלאות.

כך זה היה, פשטות רכה

זה הצטייר בילדותנו

שהייתה יפה.

הפזמון מסיט את המבט מבית הספר ומהתמונה החוצה, ומחזיר את הדובר אל ההווה. הדובר מתאר את העבר – "כך זה היה", מתאר מוהר את תקופת הילדות שמצטיירת כ"פשטות רכה". מכאן אפשר להבין כי לדעתו עולם הבוגרים הוא מסובך וקשה. עולם הילדות של מוהר מתרחק מאותה תקופת ילדות יפה, אך הוא לא קובע בצורה נחרצת שפעם היה טוב והיום רע. הדגש "הצטייר בילדותנו" מבהיר שמודבר בנקודת המבט של הילדים שראו את ילדותם כך. אך כיצד האדם הבוגר רואה אותם?

וכך בדמיוננו התרבו פלאות

הפטישים ניגנו

מחרשות רנות

יש יוגבים ויש כורמים

ארץ של רועים –

כך זה הצטייר בילדותנו

שהייתה יפה.

הבית האחרון של השיר מתאר את המציאות שהצטיירה בעיני הילדים בעקבות אותה תמונה ואותו שיעור מולדת. בדמיונם של הילדים הפלאות מתרבות, מעשה נסים, הפטישים, שדופקים בכוח ומנגנים, והמחרשות החורשות את האדמה רנות. כלי הבנייה והעבודה החקלאית, שבדרך כלל יוצרים רעש מתכתי ולא נעים לאוזן, הופכים בשל תפקידם בגאולת הארץ לכלים המפיקים נגינה ורינה.

מכאן ממשיך מוהר ומפליג בדמיונו כילד – "יש יוגבים" – כלומר עובדי אדמה, חקלאים, "ויש כורמים" – אנשים המגדלים כרמי ענבים ומפיקים מהם יין, והארץ כולה היא ארץ של רועי עדרי צאן. שלל הדימויים האלה, המופיעים ברצף, יוצרים תמונת נוף שלווה, אידילית, כמעט אוטופית של עולם חקלאי ללא מלחמה או כל סממן מודרני. אך השורות החותמות את הבית כמו בפזמון, מבהירות שהתמונה האידילית הזו היא בעצם יותר חלום מאשר מציאות, מכיוון שכל התמונה הזו מצטיירת בילדותינו – כלומר ילדותם של הדובר ושל מי שהוא מזהה כבני דורו. הדובר מוסיף ומדגיש – ילדות "שהייתה יפה". התמונה האידילית הזו מוצגת בקונטרסט למציאות ההווה של חיי האדם הבוגר, שנזכר באירועים שבשיר מתוך נוסטלגיה לתמימות שבה ילדים מאמינים שהעולם יכול להתקיים כעולם מושלם. זו תמונה המנוגדת למציאות חייו המורכבת של האדם הבוגר.

אלבומם הראשון של להקת כוורת, "סיפורי פוגי", ראה אור בשנת 1973. התערובת הייחודית של רוק גיטרות מתוחכם, של שירה מרובת הרמוניות קוליות, ושל מערכונים הומוריסטיים – הובילה להצלחה היסטרית ומכירות של יותר מ-70,000 עותקים. גם אלבומם השני – "פוגי בפיתה", מכיל ברובו את שיריו של דני סנדרסון, אך אלבומם השלישי והאחרון של "כוורת" – "צפוף באוזן" משנת 1975, מכיל שירים רבים של שאר חברי הלהקה, ובהם השיר – "שיעור מולדת" שהלחין אפרים שמיר וכתב עלי מוהר. נוסף על כך, יוני רכטר, קלידן הלהקה, כתב לשיר עיבוד מיתרים קלאסי שהוסיף לו נופך נוסטלגי. השיר הפך מהר מאוד לנכס צאן ברזל ונכנס לרפרטואר השירה בציבור. הוא אף הושר בהופעות האיחוד של להקת "כוורת" (לרוב בגרסה סוערת יותר מהגרסה המוקלטת).

במשך השנים זכה השיר לביצועים רבים כיאה לנכס צאן ברזל של נוסטלגיה ישראלית ומקומית. אחד הביצועים הידועים ביותר נעשה במסגרת התכנית "לילה גוב" על ידי גידי גוב ושלמה ארצי. 

בשנת 1977 הוציאה חוה אלברשטיין את אלבומה "הלילה הוא שירים". באלבום ביצעה אלברשטיין את "שיעור מולדת" והרחיקה ממנו כמעט כל סממן של מוזיקת רוק, ובכך הפכה את השיר לשיר עם ישראלי רווי נוסטלגיה ל"ארץ ישראל הישנה והטובה", תהא זו אשר תהא.

חינוך ערכי

• אילו ערכים עמדו בבסיס החינוך של הדובר בשיר?
• האם לדעתכם הערכים העולים מן השיר שיקפו את החברה הישראלית בכללותה או שמא היו נחלת קבוצה או מגזר מסוימים? נמקו דעתכם.
• אילו ערכים עומדים לדעתכם בבסיס החינוך היום?
• מה היחס בין הערכים בימינו לאלו ששיקפו את ילדותו של הדובר?

מסרים סמויים

• בתמונה איכר חורש והוא יצמיח לחם, ובכיתה מורה אומרת. החלוקה המגדרית ברורה. האם היא טבעית בעיניכם? האם היא נכונה? מקוממת? נמקו.
• בשיר מוזכרת ילדות יפה של נוף כפרי. מתוך הַיֵש לומדים פעמים על הָאֵין. האם הילדות היפה המתוארת בשיר הייתה נחלת הכלל? הסבירו.
• לאור תיאור הילדוּת בשיר, מה עֶמדת הדובר בנוגע לחיים הבוגרים?

נוסטלגיה

נוסטלגיה – געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה שלו.

• כיצד אנו לומדים שמדובר בשיר נוסטלגי?
• כיצד לדעתכם משפיעה תפיסה נוסטלגית של העבר על החיים בהווה?
• אילו ביטויים בשיר מלמדים על הפער שבין הזיכרון של הדובר לבין המציאות?
• על איזו תקופה בחייכם אתם מסתכלים בנוסטלגיה?
• בשיר "נוף ילדות" כותב שלמה ארצי: "בגן העדן של ילדות / אשר היה פורח / הייתי חלק מהנוף / היום אני אורח". מה לדעתכם העמדה של הדובר בשיר "שיעור מולדת" בהשוואה לעמדה של ארצי? על מה הם מסכימים? במה הם חלוקים?