אני ואתה

בסוף שנות החמישים של המאה ה-20 התבססה התנועה לזכויות האזרח בדרום ארה״ב וניסתה לקדם שוויון זכויות והזדמנויות לקהילת האפרו-אמריקנים ולנשים. השפעתה של התנועה התבטאה בעיקר בעצרות מחאה ובהתנגדות לא אלימה אך תקיפה. מקרים ידועים כגון המקרה של רוזה פארקס, שעלתה לאוטובוס באלבמה שבו הייתה הפרדה גזעית בין שחורים ללבנים, התיישבה בכיסא ״לבן״ וסירבה לעבור ממקומה, וכן נאומיו של הכומר מרטין לותר קינג ועוד פעולות רבות אחרות, יצרו שינוי תודעתי בתפיסת האחר (אפרו-אמריקני, אישה).

השינוי חלחל ליצירות התרבות וסומן כחלק ממהפכה תרבותית שהתרחשה בשנות השישים של המאה העשרים. מוזיקאים מהעולם הגדול כגון להקת הביטלס, בוב דילן ואחרים שעסקו עד אז בעיקר בשירי אהבה, החלו לעסוק גם בנושאים פוליטיים וחברתיים. ההשפעה העצומה של הביטלס ודילן על צעירים ברחבי העולם התבטאה בהתגבשות דור ״ילדי הפרחים״, דור שראה את עצמו מחויב להוביל שינוי נגד גזענות, אפליית נשים, מלחמה, ואי צדק חברתי וכלכלי.

במדינת ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, במקביל להפיכתם של גנרלים לכוכבי עיתונות ורכילות, התכנסה לה בתל אביב חבורה של אמנים בוהמיינים, מוזיקאים צעירים ואנשי קולנוע, שייעדו את עצמם לפעול למען שינוי העולם על פי הרוח של הביטלס. החבורה נקראה בשם "לול". בין חבריה היו השחקן והקומיקאי אורי זהר, המוזיקאים אריק איינשטיין, שלום חנוך, ג'וזי כץ, המעצב דוד טרקטובר, הפזמונאי יהונתן גפן, השחקן צבי שיסל, השדרן דורי בן זאב ועוד. בשנת 1971 הוציא אריק איינשטיין את אלבומו ״בדשא אצל אביגדור״, ובו הופיע שיר שיהפוך לכמעט המנון עבור הדורות שיבואו לאחר מכן – "אני ואתה" (נשנה את העולם).

אני ואתה נשנה את העולם,

אני ואתה אז יבואו כבר כולם,

אמרו את זה קודם לפני,

לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

בשיר פונה הדובר אל נמען בלתי ידוע אך פרטי (לא 'אני ואתם' אלא "אני ואתה"). כך מוציא השיר את עצמו מכלל החברה ואינו עוסק ב"אנחנו" הקולקטיבי שאפיין את דור מייסדי המדינה, שקידש את חשיבות הקבוצה על פני האושר האישי של הפרט, אלא הופך את התפיסה הזאת ומעמיד במרכז את היחיד ואת הפרט שמולו.

עם זאת, הדובר עדיין קובע שיחדיו הם ישנו את העולם. ומוסיף השיר – "אמרו את זה קודם לפני, לא משנה, אני ואתה נשנה את העולם". כלומר, הדובר מציע לעשות מעשה ולא רק להסתפק בדיבור. עצם העובדה שזה נאמר בעבר אינה ממעיטה בצורך בשינוי או בכוחו של היחיד לשנות את העולם בדורו ולפי כוחו הוא.

אני ואתה ננסה מהתחלה,

יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,

אמרו את זה קודם לפני,

זה לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

בבית השני מתאר הדובר את המחיר שהם יצטרכו לשלם כדי לבצע את השינוי. הוא כמו חוזר על האתוס המעצב של היישוב היהודי בארץ ישראל: ״ארץ ישראל נקנית בייסורים״. כלומר, בשביל להקים מדינה או כדי לשנות את העולם צריך לעבור גם תקופות קשות. בנוסף אנו רואים את ההצעה למנהיגות שהשיר מציע: "אני ואתה נשנה את העולם, אני ואתה אז יבואו כבר כולם." כלומר, אם נעשה מעשה מנהיגותי שינסה לחרוג מהתבניות השגרתיות של העולם ולשנות אותו, או אז יבואו גם האחרים ויירתמו לתהליך השינוי. השיר מציע להיות החלוץ שלפני המחנה, חלוץ לשינוי העולם.

הדבר המעניין ביותר בשיר הוא שלכל אורכו של השיר לא מתבאר או מתברר מהו השינוי שייעשה בעולם – כיצד יקרה ויתרחש, מה יהיו המדדים להצלחתו או לכישלונו של השינוי. כלומר, את השיר הזה יכול לשיר הן חסיד אומות העולם והן דיקטטור, שכן השיר אינו מביע עמדה מוסרית בנוגע לשינוי, הוא אינו קובע מהו אופי השינוי. הלחן והביצוע של השיר מעניקים לשיר המיוחד הזה אווירת חסד וכוונות טהורות, שבאה לידי ביטוי היטב בהגשה הקולית האבהית של אריק איינשטיין, בלחן הרחום של מיקי גבריאלוב ובביצוע הרך של המוזיקה בשיר.

השיר דורג במקומות השלישי והרביעי (קול ישראל וגלי צה"ל, בהתאמה) במצעד השנתי של 1971, אולם ההשפעה הרבה של השיר הייתה דווקא בהפיכתו להמנון של תנועות השינוי החברתי לאורך השנים – מתנועות הנוער ועד לעצרות של תנועת "שלום עכשיו". השיר הפך לשיר עם ידוע מאוד והשפעתו חורגת בהרבה מגבולות מצעדי הפזמונים.

בסוף שנת 2013, לאחר פטירתו של אריק איינשטיין, הוקמה אנדרטה ליד ביתו ועליה נחרטו מילות השיר. הדבר מעיד על הזיהוי של השיר הזה עם כלל יצירתו וחייו ששל אריק איינשטיין.

בשנת 2010 שימש השיר, בביצוע המקורי של אריק איינשטיין אך עם סרטון וידאו חדש, כחלק ממסע לקידום המודעות לצורכי אוכלוסיית החירשים והאילמים (ישראלים מסמנים). את המסע הובילו ערוץ 10 בשיתוף עם אתר נענע, ובקליפ השתתפו ידוענים רבים יחד עם חירשים-אילמים, והם שוחחו ביניהם בשפת הסימנים.

בשנת 2005 ביצע את השיר הזמר מושיק עפיה באלבומו "קח לך אישה". אף על פי שהביצוע נשאר ברובו נאמן לרוח המקור, עצם העובדה שזמר המזוהה כים תיכוני בחר לבצע נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית, הייתה עוד סימן לכך שהזמר הים תיכוני הופך לזרם מרכזי וחשוב במוזיקה הישראלית.

נאיבי או מציאותי

• מה דעתכם, האם "אני ואתה" מסוגלים לשנות את העולם?
• האם מדובר בשאיפה מציאותית ברת-ביצוע או אידיאה שיש לשאוף אליה אך אין בכוחנו להשיגה?
• ציינו שני אנשים ששינו לדעתכם את העולם.
• מי הם היו? מה הם שינו? האם היה במהלך שלהם "אני" ו"אתה"? "כולם"?

שינוי העולם, האומנם?!

• מהו השינוי הדרוש לדעתכם לעולם?
• מהו העולם שאליו מכוון השיר? (החברה? המדינה? הקהילה? האנושות?)
• מהו השינוי שאליו מכוון לדעתכם השיר?
• מהי ההקרבה הנדרשת לצורך שינוי העולם?

כוחו של ניגון

• באילו אירועים מושמע השיר "אני ואתה נשנה את העולם"?