מכה אפורה

המחצית הראשונה של שנות התשעים התאפיינה בגל של להקות רוק ישראליות: 'איפה הילד', 'מופע הארנבות של ד"ר קספר' ו'מוניקה סקס'. השירים של להקות אלה התאפיינו בתיאור חוויית החיים של ישראלים צעירים המתחילים את חייהם הבוגרים, והסגנון המוזיקלי שלהן התאפיין בשימוש בסממנים אסתטיים כגון שימוש מודגש בגיטרות חשמליות רועשות, תופים הולמים וצליל "מחוספס", פרוע ולא משויף. אך מעבר לתוכן ולסגנון המוזיקלי, התאפיינו להקות אלה בבחירה בתל אביב כמקום הטבעי למרחב הפעילות שלהן. בכך, אמנם, הן לא היו שונות מהרבה אמנים מתחומי יצירה אחרים שעברו לעיר הגדולה כדי לנסות בה את מזלם, אולם גל הרוק של שנות התשעים סימן את החיים בעיר הגדולה כחיים ההולמים אנשים צעירים – חיים הפתוחים לתפיסות ולהעדפות חיים שונות, חופשיות יותר, ליברליות ומתירניות.

הסדרה 'פלורנטין' (שנוצרה בשנת 1997 על ידי המפיק אודי זמברג, הבמאי איתן פוקס והתסריטאים עידו בורנשטיין וגל אוחובסקי) עסקה בחיי אנשים צעירים המתגוררים בדרום תל אביב. השיר שנבחר כשיר הנושא של הסדרה (וכשיר המלווה את פתיח התכנית) הוא 'מכה אפורה' של להקת 'מוניקה סקס'.

במרכז השיר מתוארת מערכת יחסים של זוג בתחילת חייהם הבוגרים. השיר סוקר את התפתחותה ואת התפוררותה.

היא אמרה לי תראה
החיים די קלים
נשכור לנו חדר בדרום תל אביב
ונחיה כמו גדולים

השיר פותח באמירה של הדמות הנשית שאינה מוזכרת בשמה. היא משכנעת את הדובר ש"החיים" בעצם הם"די קלים", ומתוך זה אנו למדים שהוא חש אחרת. הקלות מתבטאת בשכירת חדר בדרום תל אביב, מצד אחד מדובר בחדר ולא בדירה, אך מצד שני ההדגשה היא שמדובר בדרום תל אביב – אזור זול יותר ופחות נחשק למגורים (באותה תקופה).

'וכשיתמלאו התנאים הללו', גורסת הדוברת, יוכלו השניים לחיות "כמו גדולים". כלומר, הדוברת עדיין לא משייכת את עצמה אל 'עולם הגדולים'.

נמצא עבודה זמנית לא רצינית
וגם נחתום בלשכה
אולי גם תמצא איזה נושא לכתיבה

ההמשך מתאר את החיים של אנשים צעירים בכרך הגדול – הם רוצים לעבוד בעבודות זמניות וללא התחייבות ארוכת טווח לקריירה (כלומר עבודה "לא רצינית"), ובנוסף להתקיים גם על כספי אבטלה, כלומר "לחתום בלשכה" מתוך בחירה ולחיות חיים לא יצרניים על חשבון המדינה. הדוברת מציעה שבן שיחה גם ימצא "אולי… איזה נושא לכתיבה", כלומר מדובר באדם שחשוב לו לכתוב אך הוא מתקשה למצוא נושא לכתיבה.

לא משהו עמוק משהו מתוק
סיפור אהבה
עם המון מטאפורות
עם המון דימויים
הגיבור יהיה שיכור
כמו שאתה בחיים.

ומה יהיה הנושא שעליו יכתוב האדם שאליו הדוברת מכוונת את דבריה? "לא משהו עמוק" אלא "משהו מתוק"– "סיפור אהבה". במובן מסוים השיר מתאר את תהליך הכתיבה שלו ממש, כי השיר בהחלט עונה על הקריטריונים של סיפור אהבה, ועושה את זה לכאורה בצורה 'לא עמוקה' (אך ללא שימוש ב"המון מטאפורות"ו"המון דימויים"). בסוף השיר, כשהדוברת מקשרת את החיבור בין גיבור הכתיבה לאדם שאליו היא מדברת ומתארת אותו כ'שיכור כמו שהוא בחיים', נוצר חיבור בין השיר לבין המציאות.

יש כאב יפה שעובר מהר
כשאני רוצה לא להיזכר
איך אני עמדתי שם
איך אני אמרתי לה
ככה את יפה
זה מה שאת צריכה
זה מה שאני רוצה
וככה זה יהיה.

בפזמון הדובר מגיב ואומר: "יש כאב יפה שעובר מהר". האם 'הכאב היפה' הוא תוצר של היחסים ביניהם? הדובר ממשיך ואומר לא רוצה להיזכר כיצד הוא תפקד בסיטואציה – כיצד הוא עמד שם ואמר לה "ככה את יפה, זה מה שאת צריכה, זה מה שאני רוצה, וככה זה יהיה".

האם הדובר מתחשב באמירה של הדוברת? האם הסיטואציה שבה הוא קובע בפסקנות ש'מה שהוא רוצה' ככה זה יהיה' היא הסיטואציה שבה הוא באמת אינו רוצה להיזכר?

זה קרה בסתיו של השנה שעברה
הוא יורד כמו מכה אפורה על העיר
אני זוכר שהיא אמרה

בבית השני מתגלה שכל מה שקרה בבית הראשון כבר קרה בעבר – "בסתיו של השנה שעברה". הדימוי של הסתיו כ"מכה אפורה על העיר" שובר את התפיסה האוטומטית של הסתיו בצבע השלכת ומעניק לו חזות עירונית ואפרורית; סתמית מצד אחד, אך בעל עוצמה גדולה עד כדי להיקרא "מכה אפורה" מצד שני. המוזיקה מדגישה את עוצמת המכה ואת השבירה שהיא הביאה עמה על ידי חלוקת הקצב ליחידות בסיסיות והדגשת כל הברה במשפט "הוא -יו-רד-על-ה-עיר". ואז, הדובר שוב משבש את רצף הזמן והמרחב ומוסיף שהוא זוכר איך"היא אמרה". האם אמרה הדוברת שהסתיו נופל כמו "מכה אפורה" או שמא הדובר נזכר בכך? אין זה משנה, שכן בסופו של דבר הטקסט בעיקר עוסק במורכבות של היחסים כפי שהיו וכפי שהם משתקפים בזיכרון. למעשה הערפול בנוגע ל'מי אמר מה' ו'מי זוכר מה' רק מחזקים את תחושת הבלבול המעורבת בנוסטלגיה שמאפיינת את השיר.

אני זוכר איך הכול התפורר
אולי את זוכרת
מה את אומרת
מה את אומרת עכשיו

המשך הבית ממשיך במגמת השיבוש – הדובר זוכר "איך הכול התפורר", תוהה אם היא "זוכרת", ומה היא"אומרת" ביחס להתפוררות, ובסוף מדגיש שהוא רוצה לדעת מה היא "אומרת עכשיו" – כלומר כיצד הדברים נראים מנקודת ההווה של השיר ביחס למה שהיה.

אולי גם אמצא איזה נושא לכתיבה
לא משהו חשוב משהו עצוב
סיפור אהבה
בלי מטאפורות ובלי דימויים
הגיבור יהיה שיכור
כמו שאני בחיים

בסוף השיר חוזר הדובר על מה שנאמר בבית הראשון, השיר כותב את עצמו מחדש. עתה אנחנו מבינים שהדובר מצא לבסוף נושא לכתיבה שאף התמצה בשיר זה – "סיפור אהבה". אך בניגוד לדוברת – שמגדירה סיפור אהבה כ"לא משהו עמוק, משהו מתוק", הדובר מגדיר את סיפור האהבה כ"לא משהו חשוב, משהו עצוב"; הוא אף מדייק ומוסיף שורה שמתאימה לשיר – "בלי מטאפורות ובלי דימויים". ואכן, פרט לדימוי אחד הנושא את שם השיר ("מכה אפורה") אין בשיר כלל דימויים אחרים, וגם המטאפורות רק מרומזות וכמעט שלא נוכחות בשיר.

בסופו של דבר, 'מכה אפורה' מצליח לתאר בחדות תחושות בלבול וחוסר ביטחון המאפיינות את תחילת החיים של צעירים רבים העושים את צעדיהם הראשונים ב'עולם הגדולים'. הצורה שבה הוא זאת היא דרך תיאור של סיפור אהבה בצורה ארס פואטית ('ארס פואטיקה' היא תופעה שבה ביטוי אמנותי עוסקת בעצם תהליך יצירתו, כלומר השיר העוסק בין היתר בעצם תהליך כתיבתו).

אלבומה הראשון של 'מוניקה סקס' – 'פצעים ונשיקות', יצא בשנת 1995. הוא זכה להצלחה בזכות 'סינגלים' (תקליטי שדרים המופצים לרדיו) כמו 'על הרצפה', 'פצעים ונשיקות' ו'מכה אפורה'. למרות ההצלחה היחסית של האלבום, הפריצה הגדולה של השיר לתודעה התרחשה כשהוא הפך להיות שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה 'פלורנטין', ששודרה בערוץ 2 בשנים 2001-1997 (לאחר שהלהקה כבר התפרקה, ובטרם חזרה שוב לפעול בראשית שנות האלפיים).

ההצלחה של הסדרה הפכה את השיר לפופולרי במיוחד בקרב צעירים רבים, שזיהו אותו כפסקול המלווה את 'צעדיהם הראשונים בעיר הגדולה' – קרי, את חייהם בתל אביב.

בועז מעודה מבצע את השיר במסגרת התכנית 'כוכב נולד 5' (שבה הוא זכה במקום הראשון) – ביצוע שלוקח את השיר ממחוזות הרוק אל כיוון הרגאיי ומוזיקת ריקודים: