תוצאות
תולדות חג החנוכה
חג החנוכה הוא האחרון מבין החגים המסורתיים שנתקדש בלוח השנה היהודי. על תולדותיו של חג החנוכה, ציון החג במקורות השונים, מנהגי החג, ומשמעויות חדשות המיוחסות לחג החנוכה.
עוד חוזר הניגון - על שירת המושבות בעליה הראשונה
בתקופת העליה הראשונה הושרו בארץ עשרות ואולי מאות שירים מכל תחומי הזמר. השירים שיקפו את הרכבה המגוון של האוכלוסייה ולא היה להם מכנה משותף אחד. המאמר מתרכז בשירי חיבת-ציון ומראה שרק מיעוט מהשירים הגיע לארץ, ולכל מושבה היה רפרטואר מוסיקלי משלה.
מלחמת בתי החולים
עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.
חלוצי המושבה מצפה - גיבורים בעל כורחם
סיפור ייסודה של המושבה מצפה בשנת 1908 בגליל התחתון, וההתמודדות החלוצים עם הקשיים השונים: מחסור במים, בעיות ביטחון ובעיקר בדידות.
התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909
תהליך ההתפשטות והגידול הדמוגראפי של תל-אביב היו תופעה מיוחדת בנופה של הארץ. על התכנון, ההקמה, והתהליכים הגיאוגראפיים-יישובים שהביאו את תל אביב למעמד של העיר המרכזית והגדולה בארץ.
התגבשות מנהיגותה של העלייה השנייה
אנשי העלייה השנייה היוו חלק גדול מהאישים הבולטים בהנהגת היישוב לפני קום המדינה, ומהמנהיגים והמעצבים של מדינת ישראל. ביניהם: דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר ועוד רבים. המאמר בוחן את הנסיבות המיוחדות שברקע התקופה ואת המאפיינים הקבוצתיים, שהובילו את אנשי העלייה השניה אל ההנהגה.
'השומר' - המיתוס נולד כבר בעלייה השנייה
על הקמתו, מטרותיו ופעילותו של ארגון השומר, שהיווה את היסוד לארגון 'הגנה'.
הקהילה היהודית באשכנז בימי הביניים - קהילה מגובשת או פרטים שהתקבצו יחדיו?
בדיקה של המגמות ושל המעשים בחיי הקהילות היהודיות באשכנז של ימי הביניים מלמדת על קיומה של מגמה אישית מובהקת במאות ה-10 וה-11 בניגוד למגמה בארצות האסלאם.
הר הבית: מרכז רוחני וציבורי
המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום יום שהתנהלו בסמוך להר הבית.
החיילים הראשונים
על המחלוקת בין יוסף טרומפלדור לזאב ז'בוטינסקי האם להסכים להקמתו של גדוד נהגי הפרדות. מחלוקת נוספת הייתה בין טרומפלדור ליצחק בן צבי ודוד בן גוריון האם להתנדב לגדוד על אף שלא יישלח למלחמה על ארץ ישראל. לדעת הכותב הוכיחו האירועים את צדקת דרכו של טרומפלדור.
הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה
הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות.
האם חיבת ציון אכן הייתה חביבה?
עסקנות, רברבנות ותלות בכספי הברון. מאמר הדן בביקורת לה זכתה תנועת חיבת ציון בתקופתה (אחד העם בעיקר) ומצד היסטוריונים מאוחרים. כותב המאמר מציע מבט נוסף על התנועה והשפעתה מעבר לתקופתה.
אירגון פועלים ראשון ביפו
בראשית המאה ה-20 הקימו יהודים תימנים תושבי יפו את ארגון הפועלים העבריים הראשון בארץ ישראל - "פעולת שכיר". המאמר מתאר את הקמתו ואת מבנהו של הארגון, ועוקב אחרי פעילות חבריו ותרומתם לכיבוש העבודה העברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה.
מעורבות מוסדות המדינה שבדרך בהקמת שכונות אחוזת בית, הדר הכרמל ונחלת בנימין
על תמיכת ההסתדרות הציונית ומעורבותה של הקק"ל בהתיישבות העירונית בארץ בראשית המאה ה-20, דרך סיפורה של "אחוזת בית" (שמה הראשון של העיר תל-אביב), השכונה העברית ה"מודרנית" הראשונה, ושכונות בעיר חיפה.
גורדון וברנר: לדמותם של שניים מ'נותני התורה' של העלייה השנייה העובדת
על דמותם ומשנתם של שני המנהיגים הבולטים של העלייה השנייה: א"ד גורדון ויוסף חיים ברנר.
בין הרים ובין סלעים
תיאור הגעתה של הרכבת הראשונה לירושלים ב- 1892 וטקס חנוכת המסילה. לצד ההתרגשות יש ביקורת על תנאי הנסיעה.
אהרן דוד גורדון
אחת הדמויות הבולטות והוגה דעות מקורי מאנשי העלייה השנייה. עלה ארצה בגיל מבוגר יחסית כדי להיות עובד אדמה, מתוך אמונה בחשיבותו של ערך העבודה בתהליך ההתחדשות של עם ישראל ובזכותו של העם על ארצו.
גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות
תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.