גליקל, אישה יהודייה בת המאה ה-17, כתבה את זיכרונותיה, ובהם היא מספרת את קורות חייה בלשונה – יידיש. הזיכרונות הם מסמך נדיר מסוגו, משום שהוא מתאר חיי יום-יום בחברת היהודים באשכנז בעת החדשה המוקדמת מנקודת מבטה של אישה.
