הכרזתו של כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה בעניין שיבת הגולים לירושלים ובנייתו מחדש של בית המקדש, כחלק ממדיניותו הסובלנית כלפי העמים והדתות שבממלכתו. ההכרזה איפשרה את שיבת ציון, והיא מציינת את ראשית ימי הבית השני.