מאמרים, סרטים ומערכי שיעור בנושא מדרש הלכה

12 תוצאות

סידור תוצאות לפי

ואהבת לרעך - לימוד משנה נדרים ט ד ופסוקיה

לימוד טקסט המקור מתוך משנה וירושלמי נדרים.

פירושה של קריאת שמע המקראית

המאמר עוסק בקריאת שמע וברצף הפסוקים בהמשכה (דב' ו 9-4), המהווים היום חלק מרכזי מהתפילה היהודית. המאמר בוחן את האפשרויות השונות להבין את ההצהרה: 'ה' אלוהינו ה' אחד', ובהמשך את ההנחיה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאדך'. כמו כן נבדקים הרעיונות האחרים המופיעים ביחידת הפסוקים: הוראת השינון לבנים, הטוטפות, המזוזות. המאמר נעזר בפירושים מסורתיים ומודרניים ובמדרשי חז"ל. יחידת הפסוקים נבחנת גם בהשוואה לקובץ פסוקים אחר מספר דברים המכיל רעיונות כמעט זהים (דב' יא 20-18).

מאמר

< 1 דקות

השבת אבדה במקרא - פענוח הפסוקים

הפסוקים המצווים על השבת אבדה בנויים במבנה מקראי שקשה לעמוד על טיבו ללא חלוקה ועיצוב של המשפטים בפסוק. במצגת המצורפת יש כמה הצגות של הפסוקים בדרך שיכולה להבהיר את הפסוקים.

עזר הוראה

< 1 דקות

"והשבותו לו ..." - לימוד דרשת הפסוק

לימוד דרשת הפסוק - אבדת גופו מנין תלמוד לומר "והשבתו לו".

עזר הוראה

< 1 דקות

גבולות נעים ומעומעמים - התהליך המדרשי בין יצירה לחשיפה

מאמר הבוחן את נושא עולם המדרש של חז"ל בכללותו, בהגדרת מושג המדרש ובחינת גבולותיו.

מאמר

< 1 דקות

הבנת המדרש ולימודו בכיתה

לימוד של כמה מדרשים תוך מתן דגש על דרך הלימוד שלהם והבהרת דרכי המדרש שיש בהם.

וידאו

< 1 דקות

מדרש הלכה

פרשנות הלכתית (להבדיל מאגדתית), המעגנת הלכות, מצוות, של התורה שבעל-פה בתורה שבכתב (חמישה חומשי תורה). מדרשי הלכה נכתבו בעברית בעיקר על ידי חכמי המשנה. הם משובצים בספרות חז"ל לסוגיה וגם כונסו בקבצים מיוחדים.

לקסיקון

< 1 דקות

מדרש הלכה

מדרשי ההלכה אוצרים בתוכם עולם שלם של פרשנות שתכליתו לשמור על זיקה מתמדת בין ההלכה שהתפתחה לאורך הדורות לבין ספר הספרים.

על היצירה

< 1 דקות

תַנָאִים

חכמי ארץ ישראל – חכמי ההלכה והאגדה (מאות 1 – 3 לספירה), שעסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה.

לקסיקון

< 1 דקות

רבי עקיבא

אחד ממנהיגי היישוב היהודי בתקופת הרומאים (המאה ה-2 לספירה). "אבי המשנה", שהשאיר אחריו מורשת רוחנית ותורנית גדולה. נמנה עם תומכיו הנלהבים של מרד בר כוכבא, שבמהלכו הוצא להורג.

לקסיקון

< 1 דקות

פרשנות המקרא הקדומה

התנ"ך – הטקסט העברי הראשון והמקודש של עם ישראל – הוא טקסט חתום שאין לשנותו. מכאן הצורך לתווך את תכניו כבר בדורות קדומים באמצעות הפרשנות לסוגיה, מפרשנות פנים-מקראית, דרך תרגומי מקרא קדומים (עם ביאור) ועד פרשנות חז"ל המדרשית.

לקסיקון

< 1 דקות