6 תוצאות
שמיטת כספים
חוק השמיטה המקראית דומה לנוהג ה"מישרום" המסופוטמי , אך דווקא הדמיון מחדד את ההבדל העקרוני בין השניים. ה"מישרום" הוא חוק חד פעמי ואילו השמיטה התקיימה במחזוריות קבועה אחת לשבע שנים.
שנת השמיטה
מצוות שמיטת הקרקעות נועדה לא רק לשם דאגה לעניים אלא גם לשם מנוחת הקרקע. המאמר דן במשמעות מנוחת הקרקע וטוען כי היא באה כדי לסמן לאדם את גבולות ריבונותו על הארץ. כמו כן דן המאמר גם בשמיטת הכספים ובמטרתו המוצהרת לתת אפשרות לאדם העני להיחלץ מעוניו בשנה השביעית. מכיוון שחוק זה היה בעייתי מאוד למימוש מבחינת המלווה, מציעה התורה מספר טיעונים שיכולים לשכנע את המלווה לשמוט את כספו.
קוים לתולדות שנת השמיטה: בתקופת המקרא
המאמר סוקר את הכתובים המקראיים בנוגע לחוק השמיטה ודן בשאלה האם היתה שמיטה בפועל בימי הבית הראשון. נראה שדיני שמיטה ויובל היו ידועים בעם אך לא קוימו.
אשת חיל
קריאה בשיר 'אשת חיל'. בהשתתפות: ראש התכנית ללימודי נשים באונ' ת"א - ד"ר רוני הלפרין, ואחלמה פרץ.
מקורן ומשמעותן של שבת, שמיטה ויובל
השבת, השמיטה והיובל הם מוסדות קדומים של השבתת פעילות מבוססת מועדים שנהגו כבר בימי הבית הראשון
מרדכי מרטין בובר
איש רוח והגות, בעל תודעה יהודית ולאומית והשכלה כללית רחבה. פרשן ומתרגם המקרא, חוקר חסידות ומראשוני האוניברסיטה העברית. תרומתו ההגותית המרכזית הייתה התפיסה הדיאלוגית - אני-אתה - בתנ"ך וביהדות. זכה לפרסים רבים, ובהם פרס ישראל (1958).