4 תוצאות
הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכר...
על הויכוח שהתקיים בארץ בשנות החמישים על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי .
דת ולאום- ניגוד או איחוד?
המאמר בוחן את הזיקה הקיימת בין הדת לרעיון הלאומי היהודי. פרופ' שלמון חולק על ההנחות המקובלות וטוען כי התנועה הציונית לא הייתה חילונית מבחינת תכניה וכי מניעיהם של הרבנים מבשרי הציונות היו לאומיים. במאמר דיון בפולמוס השמיטה, תיאור המשבר סביב הקמת בתי הספר ביפו וניתוח מניעיהם של המתנגדים לציונות על רקע דתי.
בית כנסת - הכניסה לנשים אסורה
הם זוג דתי מודרני שעבר את מסלול החניכה הנורמטיבי. צבא, טיול בדרום אמריקה, אוניברסיטה, חתונה, ילדים. הוא, מהנדס אלקטרוניקה והיא רופאת ילדים. במתחם הציבורי הם שווים מכל בחינה, אבל כשנכנסים לבית הכנסת, הוא שותף בכל המעשה הדתי - עולה לתורה, עובר לפני התיבה, פותח את ארון הקודש. והיא, נזרקת לפינה עלובה, פן חס וחלילה קולה יעורר את תאוות חבריו. פרופסור נועם ורד בודקת כיצד התקבע מעמדה של האישה כאזרח סוג ב' בקהילה הדתית-ציונית, תוך סקירה מעמיקה של השתלשלות מעמד האישה בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו.
למי שייך זיכרון השואה - לדתיים או לחילונים?
בשנות החמישים התקיים בארץ פולמוס נוקב על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי.