תנועה שצמחה בליטא (המאה ה-19) והדגישה, לצד לימוד התלמוד, את לימודי המוסר כחלק מן החינוך להתנהגות דתית ראויה, הכוללת סבלנות וענווה, דיבור מדוד והימנעות ממותרות.
רב שהנהיג את ראשית תנועת המוסר היהודית בעת החדשה.
