11 תוצאות
היבטים של נשיות ביצירות של נלי אגסי
המאמר מתאר ארבע יצירות של האמנית נלי אגסי, העוסקות בדמות האישה. נלי אגסי מעצימה את דמותה של האישה באמצעות שילובן של מלאכות נשיות במעשה האמנות ובאמצעות פעולתה במרחב והשפעתה עליו. מאידך, היא מעלה סוגיות בעלות אופי ביקורתי הנוגעות למעמדה ולמצבה של האישה בחברה.
יצירתה של האמנית רחל גלעדי
רחל גלעדי היא אמנית ישראלית. גלעדי יוצרת עבודות מיצג, מיצב, פיסול וצילום, אותן היא מציגה בעיקר בניו-יורק ובישראל. עבודתה עוסקת במעמדה של האישה, בסוגיות פוליטיות ובסוגיות הנוגעות ליחס בין האדם לבין הטבע והסביבה. יצירותיה כוללות גם התייחסויות רבות לטקסטים יהודיים ולמסורת היהודית.
חרות - פסיפס
האמן דוד וקשטיין מתאר את תהליך היצירה של פסיפס הרצפה "חֵרוּת", המבוסס על איור מתקופת מלחמת העולם השנייה. באיור נראה פסל החרות שט בים על בסיס שצורתו מגן דויד ובידה של הדמות חרב במקום הלפיד. את הפסיפס יצר וקשטיין יחד עם 120 תלמידים מארבע התחנות לאמנות עכשווית שמופעלות באופקים, רמלה, נצרת וראשל"צ.
האמנות הישראלית
על הזיקה המורכבת שמקיימת האומנות הישראלית ביחס לישות הלאומית הישראלית ולמפעל הציוני.
הגירוש / הילה קרבלניקוב
יצירה של הילה קרבלניקוב העוסקת בפינוי יישובי גוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות.
שכונת מחלול / רות שלוס
על ציור של רות שלוס המתאר את שכונת מחלול, שהייתה שכונת פחונים בתל אביב.
הפגנה / רות שלוס
על רישום של רות שלוס משנת 1949 המתאר הפגנה.
ההגדה הישראלית
סרטון בן חמש דקות ובו מספר המאייר הנודע מישל קישקה על עבודת האיור של "ההגדה הישראלית" שערכו מישאל ציון ונעם ציון.
בצלאל – ראשית וחזון
בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.
משה רבנו במדרש, בהגות, בשירה ובאומנות
דמותו של משה רבנו במדרשי חז"ל, שהרחיבו מעבר למצוי במקרא ומילאו פערים במקומות שהמקרא קיצר או לא ציין דבר. דמותו של משה בהגות היהודית (של רמב"ם ואחד העם), בשירה העברית מתקופת ההשכלה עד ימינו ובאומנות היהודית והנוצרית זה יותר מ-1,600 שנה.
דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה- العائلة"
דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה - العائلة" של האמנים חאדר ושאח וחיים מאור, שהוצגה בגלריית "הקצה" בנהריה. בדבריו מתייחס ד"ר בוימל למציאות של חוסר שוויון בין יהודים לערבים בישראל, למציאות של התנגשות בין שתי הקבוצות באוכלוסייה, ולבחירה של מאור וושאח ללכת בנתיב אחר, להסיר במידה מסוימת את הזהויות הקולקטיביות של כל אחד מהם, ולהיפגש האחד עם השני, "להיות רק שני פרטים, שני בני אדם". בעשייה זו רואה ד"ר בוימל מחאה חברתית-אזרחית הדורשת שוויון בין ערבים ליהודים במדינת ישראל.