5 תוצאות
שאלת תחייתו של בית המקדש ביהדות המודרנית
המאמר מציג מגוון דרכים בהם התייחסה ומתייחסת היהדות המודרנית לשאלת המקדש. הלבטים בעקבות ההשכלה והמודרנה בשאלה האם המקדש עוד רלונטי ליהדות, והעמדות השונות בעניין. ראיית המדינה הציונית כבית מקדש שלישי, ראייה המתבטאת בין השאר בעיצוב מבני מוסדות המדינה כמקדשים. ותנועת "שוחרי המקדש" המבקשת לכננו מחדש גם בימים אלו.
התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש.
המזמור על נהרות בבל - ניתוח היסטורי וספרותי
המאמר דן בייחודו של מזמור קל"ז בתהילים וכן בנוסף מתאר את תוכנו ואת משמעו לפי הרקע ההיסטורי לכתיבתו: חורבן ירושלים וגלות בבל.
בין המצרים
בתוך הקיץ ישנם 3 שבועות בהם מציינים במסורת ישראל תקופת אבל. זו תקופה שבה יש מנהגים וטקסים הקשורים באירועים קשים שהתרחשו לפני מאות ואלפי שנים אבל הם זכורים ומוזכרים בכל שנה.
עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי
יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון, המציין את תחילת המצור הבבלי על ירושלים (588 לפני הספירה). ובימינו קיבל משמעות נוספת – יום הקדיש הכללי לשואה.