תפילות החג
תפילות המיוחדות לשלושת החגים (שלושה רְגַלים) - פסח, שבועות וסוכות - המבטאות את המשמעות ההיסטורית הייחודית לכל חג לצד ההיבט החקלאי הנוגע לעונת השנה. במהלך השנים קובצו תפילות החגים לכרך נפרד ("מחזור לשלוש רְגַלים").
המושג חג מתכוון בראש ובראשונה לשלושת החגים הנקראים שלושה רְגָלִים – פסח, שבועות, סוכות. תפילות החג כוללות אפוא את התפילות ביום הראשון של חג הסוכות, בשמחת תורה, בחג הראשון והאחרון של פסח ובחג השבועות.1
בתפילות החג יש ביטוי למשמעות ההיסטוריות הייחודית, במסורת היהודית, של כל אחד משלושת הרְגָלִים, לצד ההיבט החקלאי הנוגע לעונות השנה. וכך נוהגים להזכיר בתפילות את "זמן חירותנו" – בחג הפסח, את "זמן מתן תורתנו" – בשבועות, ואת "זמן שמחתנו" – בחג הסוכות, שהוא חג האסיף והשמחה.
בחג הסוכות ובחג הפסח, במעבר שבין עונות השנה, נוהגים לומר תפילות מיוחדות הנוגעות למשקעים: תפילת הגשם בסיום חג הסוכות2 ותפילת טל החל ביום הראשון של חג הפסח. לצד ציון ייחודו של כל אחד מן החגים מדגישות תפילות החג את השמחה המשותפת לכולם ("בשמחה ובששון").3 תפילות החג בבית הכנסת מתקיימות באווירה חגיגית ובמנגינות מיוחדות.
באופן כללי, יש לתפילות החג במסורת ישראל מתכונת כללית קבועה,4 דומה לזו של תפילות השבת: תפילת ערבית בערב החג, תפילות שחרית ומוסף בבוקר ותפילת מנחה אחרי חצות היום.5 אך בתפילות החגים יש תוספות מיוחדות שאינן נאמרות בדרך כלל בשבת, ובהן פרקי הַלֵל6 וכן "יעלה ויבוא".7
כמו בשבת, גם תפילת הבוקר בחגים כוללת את קריאת התורה וההפטרה: בכל חג קוראים קטע מן התורה הנוגע לחג, לדוגמה: בחג השבועות, שלפי חז"ל הוא חג מתן תורה, קוראים בתורה את הפרקים העוסקים במעמד הר סיני ועשרת הדיברות (שמות יט-כ). בחג האחרון של פסח, בחג השבועות ובשמחת תורה מוסיפים בקהילות אשכנז וספרד תפילת יזכור לאחר קריאת התורה וההפטרה. תפילת עמידה בחגים כוללת ברכה אמצעית – "ברכת היום" – המיוחדת לכל חג, ובה שבח לאלוהים על האירוע ההיסטורי הייחודי שאירע בו, כגון: יציאת מצרים בפסח או מתן תורה בחג השבועות.8
במהלך השנים קובצו תפילות החג לסידור תפילה נפרד, הכולל בדרך כלל את תפילות שלושת החגים בכרך אחד הנקרא "מחזור לשלוש רגלים".