משנה פאה פרק ח משניות ה-ט

משנה ה

אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חיטים, וקב שעורים;
רבי מאיר אומר, חצי קב. קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבילה;
רבי עקיבה אומר, פרס. חצי לוג יין;
רבי עקיבה אומר, רביעית. רביעית שמן;
רבי עקיבה אומר, שמינית.
ושאר כל הפירות?
אמר אבא שאול, כדי שימכרם וייקח בהן מזון שתי סעודות.

משנה ו

מידה זו האמורה, בכוהנים ובלויים ובישראל.
היה מציל–נותן מחצה, ונוטל מחצה.
היה לו דבר מועט–נותן לפניהם, והן מחלקין ביניהם.

משנה ז

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מכיכר בפונדיון, מארבע סאין בסלע.
לן, נותנין לו פרנסת לינה; שבת, נותנין לו מזון שלוש סעודות.
מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא ייטול מן התמחוי;
מזון ארבע עשרה סעודות, לא ייטול מן הקופה.
והקופה נגבית בשניים, ומתחלקת בשלושה.

משנה ח

מי שיש לו מאתיים זוז, לא ייטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני.
היו לו מאתיים חסר דינר–אפילו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה ייטול;
היו ממושכנין בכתובת אשתו לבעל חובו, הרי זה ייטול.
אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו.

משנה ט

מי שיש לו חמישים זוז, והוא נושא ונותן בהם–הרי זה לא ייטול.
וכל מי שאינו צריך ליטול, ונוטל–אינו מת מן הזקנה, עד שיצטרך לבריות.
וכל מי שהוא צריך ליטול, ואינו נוטל–אינו נפטר מן העולם, עד שיפרנס לאחרים משלו;
ועליו הכתוב אומר "ברוך הגבר, אשר יבטח בה'; והיה ה', מבטחו" (ירמיהו יז,ז).