התחפושת פנים רבות לה
שיעור חברה לקראת פורים
כולנו מתחפשים בפורים אבל לעיתים אנחנו מתחפשים גם בימים אחרים. במערך זה נבחן סיפור חסידי על התחפשות ללא בגדים ועל שינוי פנימי על ידי הצגה.
מטרת הפעילות
- הבנה של מטרת השימוש בתחפושת שלא לפורים
- היכרות עם הסוגה הספרותית "סיפורי חסידים"
- הבנה איך ניתן להתחפש גם ללא תחפושת
מהלך הפעילות
פתיחה
שאלת דריכה: מתי ולמה אנחנו משתמשים בבגדים ובאיפור שלא לצורך התחפשות בפורים? (מקום, זמן, סיבה)
שאלת המשך: האם יש תחפושת גם ללא בגדים או איפור? איך אנחנו קוראים לתחפושת שכזו? מתי ולמה אנחנו "מתחפשים" כך? (מקום, זמן, סיבה)
התלמידים יתארו אירועים שהם חווּ או אנשים שהם מכירים.
מקור – הסיפור החסידי
קראו בקול במליאת הכיתה את הסיפור החסידי שמובא בנספח א.
מומלץ לחלק לתלמידים את הטקסט של הסיפור, וכן להציגו במצגת.
לקרא את הסיפור במלואו ניתן באתר 'זושא – מגלים את הסיפור החסידי'
הסיפור החסידי מורכב מרצף של אירועים המתוארים בכמה חלקים. חשוב להבהיר את התרומה של כל חלק בסיפור, ולכן אנו ממליצים לקרוא את הסיפור בשלבים על פי החלוקה שעשינו (ראו נספח א), ובכל שלב להתמקד בשאלות המועלות סביבו:
א. הרב והתלמיד
- מדוע פנחס אומר תחילה את דבריו בלחש?
איך הסיפור יתפתח, לדעתכם? האם פנחס יצליח להתגבר על דלותו ולהביא לרב משלוח מנות?
ב. עצתו של הרב
- מדוע הרב מתעקש שפנחס יאמר את דבריו בקול רם, בצעקה? איך אפשר להסביר את התנהגותו של הרב כלפי פנחס? האם בדרישתו הרב מתעמר בפנחס, לדעתכם, או להפך – הוא עושה זאת מתוך דאגה לאיש?
- הסבירו: מדוע ברכת "פורים שמח", וצורת אמירת הברכה, יכולות לשנות במשהו את מצבו של פנחס?
ג. משלוח מנות לרב
- במה צורת הכְּניסה של פנחס לחנות המכולת הפעם שונה מכל כניסה שלו למכולת בעבר?
- מדוע צורת הכניסה של פנחס למכולת הפעם הניעה את המוֹכר להֵיענות לבקשתו?
ד. מצרכים לבית
- מדוע חוזרת אותה ההתרחשות במכולת פעמיים – פעם בשביל משלוח המנות לרב ופעם בשביל משלוח המנות לבני הבית של פנחס?
- האם יש הבדל בין שני המעגלים האנושיים? אם כן, הסבירו את ההבדל.
ה. פורים בבית
- מה קורה הפעם בביתו של פנחס כשהוא נכנס ומברך את הנוכחים ב"פורים שמח"?
- נסו לתאר במילים את ההבדל בין המפגש בין פנחס לבני משפחתו בבואו הביתה בפעם הזאת לבין המפגש ביניהם בעבר.
דיון במליאה
- האם אפשר לתאר את השינוי בהתנהלות של פנחס ובקשר בינו לבין בני משפחתו כתחפושת? ואולי לא התחולל כל שינוי, ובעצם מדובר בפן שהיה מצוי אצל פנחס גם לפני האירוע המתואר בסיפור ואשר לא בא לפני כן לידי ביטוי?
- תנו דעתכם: האם בהתנהלותו בעבר יש, למעשה, היענות של פנחס לקודים החברתיים הקובעים כי מצופה מעני מרוד להתנהג בשקט, בהכנעה, בשפיפות?
- לאחר שהסיפור הובן, דברו עם התלמידים על משמעותו של הסיפור לגביהם, בחיים האישיים שלהם.
- האם אתם מרגישים לעתים ש"עטיית תחפושת" תסייע לכם בדבר מה? במה למשל? הביאו דוגמאות.
- במה שונה ובמה דומה אמירת הדברים בדרך ההתחפשות לאמירתם בדרך אחרת?
סיכום
הקרינו את הסרט הקצר:
דברו עם התלמידים על המסכות שהם עוטים או שהם רוצים לעטות על פניהם כדי להעלים או לשנות רגשות שהם חשים. לסיכום ניתן לעבור גם ל"מסכות" שאינן נראות מבחוץ.
* חשוב לומר שהסרטון מעלה כמה וכמה נושאים שמן הראוי לדון בהם, למשל: האם הלבוש המסורתי הוא סוג של תחפושת? האם, לדוגמה, הרעלה שהנשים המוסלמיות מכסות בה את פניהן היא מסכה? האם המסכה מסווה שקר או חושפת אמת? מהו תפקידה של המסכה בחיינו? האם היא משמשת אותנו לצורך התגברות על פחדים? להשגת שאיפות? למעבר על איסורים?
לא תוכלו לדון בכל ההיבטים שהוזכרו. אנו מציעים שבהקשר הזה תתחברו אל פנחס ותנסו לברר אם אמירת "פורים שמח!" היא מעין עטיית מסכה, או שמא זוהי האמת במלוא עוצמתה.