התנ"ך והציונות

בתנועה הציונית היה לתנ"ך מקום מרכזי – לא כספר דתי, אלא כספר "המקנה תוקף לציונות… מעיד על בעלות של עם ישראל על הארץ… וצופה מראש את שיבת בנים לגבולם, את בניין הארץ ואת קיבוץ הגלויות." התנ"ך שימש "פירוש מרומם" לעשייה הציונית רצופת הקשיים והמאבקים, ובה בעת הוא היה "פירוש ממחיש" של האירועים והמקומות שבמקרא. רעיון התחייה הלאומית בארץ ישראל והאידיאליים של עבודת האדמה, דיבור עברי ומאבק למען המולדת שאבו את השראתם מן התנ"ך.¹
התנועה הציונית הגדירה את העלייה ארצה ואת בנייתה כשיבת ציון המודרנית:"בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהלים קכו 1). סיפורי התנ"ך קיבלו פירוש אקטואלי: ראשית העלייה הציונית פרשה את מעשיה כמימוש הצו האלוהי לאברהם "לך לך" (בראשית יב 1), עליית ההמונים תוארה כשחרור "מבית עבדים" (שמות יג 3), ובמאבק לעצמאות ישראל ראו "עצמם כובשי כנען" החדשים כממשיכי מפעלם של יהושע בן נון והשופטים. ואז הוקמה המדינה – וקמה "מלוכה" יהודית בישראל. תחיית הלשון העברית בארץ ישראל כללה את העברית של לשון המקרא, ולימוד התנ"ך זכה למקום מרכזי בבתי הספר העבריים בארץ.
הקשר בין הדמויות והאירועים בתנ"ך ובין המתרחש בארץ ישראל של ראשית המאה ה-20 קיבל ביטוי בשירה העברית: הבלדה של נתן אלתרמן, "הנה תמו יום קרב וערבו" מתארת את תבוסת צבא שאול מול הפלשתים בגלבוע ואת מות שאול (שמואל א, לא), אך מבטיחה "את תמצית האמונה הציונית: בעוד שהתבוסה בגולה היא סופית, הרי בארץ היא זמנית… אדמת הארץ רווית הדם מחזקת את לב בניה ולב אמותיהם. בנכר הם מנוצחים על ידי המוות ועל ידי אימת המוות, ואילו כאן הם יכולים לשניהם."²

רחל המשוררת הארצישראלית מתחה קו של הזדהות מדמותה של חלוצה משוררת במאה ה-20 לדמותה של רחל האם המקראית: "הן דמה בדמי זורם/ הן קולה בי רן." דוד בן גוריון היה מעריץ נלהב של התנ"ך בפרשנות הפשט, ואימץ את הפן הלאומי של התנ"ך תוך הפקעתו מן המסורת הדתית: "נצחיותו וגדלותו של התנ"ך אינן תלויות בשום ספר ופירוש ומדרש שבאו אחריו", זאת ועוד: "רק עם חידוש המולדת והקוממיות העברית ניתן לנו לעמוד מחדש על אורו האמיתי והמלא של התנ"ך… התנ"ך זורח באור עצמו… כפי שדורנו הנגאל מסוגל לראותו."³

גישה חילונית זו המירה את המשמעות הדתית של מושגים מרכזיים בתנ"ך במשמעות לאומית – לדוגמה: הביטוי "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל (=ה') " (תהלים קכא 1) הועתק אל השומר האנושי העומד על משמרתו מול האויב.⁴ פן אחר לחילון התנ"ך ניתן לראות בדרכי לימוד התנ"ך: באקדמיה נלמד התנ"ך בדרךחקר המקרא המדעית, השונה מן הלימוד היהודי המסורתי, ושיטת לימוד דומה התקבלה גם בבתי הספר הממלכתיים בישראל.
המשבר שפקד את הציונות בשלהי המאה ה-20 נתן את אותותיו גם במעמדו של התנ"ך בחברה הישראלית: "נחלש תוקפם של רבים מערכי הציונות", ובמקביל "נתרופף גם הצורך להתחבר אל המקרא כמקור השראה של ערכים אלה."⁵ בראשית המאה ה-21 אנו רואים חזרה לחלק מהחיבורים לתנ"ך ופרויקט 929 –תנך לכולם מוביל חלק מהם.