תקופת האבות
התקופה עליה מסופרים סיפורי האבות בספר בראשית
סיפורי האבות בספר בראשית שבתנ"ך מספרים על ראשית תולדות עם ישראל – תקופה האבות. המחקר ההיסטורי מתקשה לקבוע תאריך לסיפורים על האבות – אברהם, יצחק, ויעקב, ויש המשערים כי תהליכים היסטוריים ארוכים יחסית שהתרחשו לפי העדויות הארכאולוגיות ברבע הראשון של האלף השני לפני הספירה שולבו בסיפורים על אבות האומה.1
סיפורי המקרא מתארים את נדודי האבות מאוּר כשדים (ליד שפך הנהר פרת) לכיוון צפון מזרח – עד לחרן, ומשם לארץ כנען. סיפורי האבות בארץ כנען מציגים חברה של משפחת נוודים למחצה, שנדדו ממקום למקום בתחום ההר המרכזי והנגב, ולעתים נאלצו לעבור לשדות מרעה מרוחקים, כפי שעשו בני יעקב, שיצאו עם עדרי הצאן מעמק חברון והרחיקו עד דותן (בראשית לז 12 – 17).
האבות חנו מעת לעת באזורים שבהם נדדו – באזור שכם, בין בית אל לעי, ליד חברון ובאר שבע, כשהם נהנים מחסותם של שליטי הארץ, הכנענים.2 נראה שהאבות בחרו לנדוד באזור ההררי של ארץ ישראל מכיוון שהאזורים הפוריים – המישורים והעמקים – כבר היו מיושבים בצפיפות באותה עת. האבות, שהיו בעלי עדרים של צאן ובקר, ניהלו אורח חיים של רועים, אך התנסו גם בחקלאות עונתית – בגידולי תבואה.3
אורח החיים בתקופת האבות, כפי שהוא מתואר במקרא, משתלב באופן כללי במציאות ההיסטורית של אותו הזמן, לדוגמה – שמותיהם של האבות ובני משפחותיהם מהדהדים בשמות מקבילים בתעודות אכדיות ומצריות מן התקופה. אחדים מן השמות – ובהם נחור, שרוג, תרח – מופיעים כשמות מקומות באזור חרן. עם זאת, התיאור המקראי של תקופת האבות כולל גם פרטים אנכרוניסטיים, דוגמת מקומו של הגמל בהווי החיים של האבות: הגמל, הנזכר בסיפורי ספר בראשית, בוית כבהמת מסע רק במאה ה-12 לפני הספירה.4
להבנת הרקע ההיסטורי לסיפורים על תקופת האבות יש חשיבות רבה, לאו דווקא לממצא הארכיאולוגי, אלא לממצאים אפיגרפיים, לתעודות וכתובות, שרבות מסוגן התגלו בסוריה, בעיראק ובמצרים, והן זורות אור על תיאורי הווי החיים של תקופת האבות המתואר במקרא.5