האפיפיור מבקר בפעם הראשונה בישראל

השבוע לפני 54 שנים חצתה את עמק יזרעאל השיירה המכובדת ביותר שנראתה עד אז בישראל. לאורך כביש הסרגל הצטופפו מאות אנשים והריעו לאופנועים החדישים ולצי הרכבים המפואר. השיא הגיע כשיד לבנה, עטופה בגלימה מפוארת, נופפה מחלון אחד הרכבים. "ויוה איל פאפא!" הגיב הקהל הנרגש. זה היה הביקור הראשון של אפיפיור בישראל. לא רק בני הדת הנוצרית בארץ היו אחוזי התרגשות. הביקור והתנהלות פאולוס השישי בהמשך שינו את יחסי מדינת ישראל והכנסייה הקתולית לעד.

האפיפיור פאולוס השישי הודיע במהלך שנת 1963 כי בתחילת השנה הבאה הוא מתכנן לעלות לרגל לארץ ישראל. מאחר שהאתרים הקדושים לנצרות היו מצויים אז הן בממלכת ירדן והן במדינת ישראל, הוא הודיע שיבקר בשתי המדינות. ההתרגשות  אחזה במאמינים בכל העולם, וכשהמריא המטוס הצבוע בצבעי הוותיקן צלצלו כל פעמוני הכנסיות ברומא במשך דקות ארוכות. ביום ה-4 בינואר 1964 נחת פאולוס בממלכת ירדן. הוא טבל בירדן, נפגש עם המלך וביקר בירושלים המזרחית. עיתוני ישראל, שחיכו בקוצר רוח למעבר האפיפיור לשטח ישראל, דיווחו כי שלטונות ירדן מתקשים לשמור על הסדר, וכי סיורו של האפיפיור ברחובות העיר העתיקה נעצר פעמים מספר בשל ההמון הצטופף סביבו.

למחרת החל ביקור בן 11 שעות בישראל. בכירי משרד החוץ תכננו טקס מכובד ב"מעבר מנדלבאום", מעבר הגבול בלב ירושלים, ואולם אנשי הכס הקדוש הודיעו כי האפיפיור יחצה את הגבול דווקא באזור עמק יזרעאל וקבלת פנים תערך בתל מגידו, אתר חשוב לנצרות. לפי תכנית הוותיקן רק לפנות ערב היה אמור האפיפיור להגיע לירושלים המערבית.

רבים ראו בהחלטה זו סטירת לחי למדינת ישראל, ואי הכרה בריבונותה על ירושלים. אחד מהם היה הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק ניסים, שאמר כי אם האפיפיור לא יבוא לבקרו בירושלים הוא לא יבוא אל טקס קבלת הפנים במגידו, זאת מאחר ששניהם בני מעמד שווה בדתותיהם, ונהוג שהאורח בא אל מארחו. בלחץ משרד החוץ, שניסה למנוע משבר דיפלומטי, שלח הרב ניסים ברכה כתובה לאפיפיור.

למעט הרב ניסים, הופיעה כל שאר צמרת המדינה לטקס קבלת הפנים במגידו והנשיא שז"ר הצהיר כי זהו "מאורע שאין לו אח ורע בתולדות הדורות". האפיפיור המשיך ממגידו לנצרת ולאתרים נוצרים נוספים בגליל וסיים את ביקורו בירושלים.

רבים בישראל תמכו בחרמם של הרב ניסים. עיתוני האופוזיציה שיבחו אותו על ש"לא התבטל" מול הכס הקדוש. בדיון בשאלת האירוח של האפיפיור היו שהזכירו גם את התפקיד של הכנסייה הקתולית בהפצת האנטישמיות. נוסף על כך, למרות הציפיות, במהלך ביקורו סירב פאולוס השישי להביע חרטה על עמדתה הפסיבית של הכנסייה במהלך השואה.

מצד שני, חוקרים בני ימינו טוענים כי לא היה אפיפיור שתרם כפאולוס השישי לשיפור הקשר בין הנצרות לבין היהודות. מלבד הביקור בן 11 השעות במדינת ישראל היה פאולוס אחראי גם להצהרת ה'נוסטרה אטאטה' – 'בזמנינו אנן' שקבעה ביחס ליהודים והיהדות:

• הכנסייה מתנערת מהאשמה שלפיה היהודים הביאו לרציחת ישו.
• הכנסייה קוראת להימנע מאנטישמיות.
• הכנסייה קובעת כי הברית שכרת האל עם ישראל מעולם לא בטלה.

החלטות אלה חייבו את העולם הנוצרי הקתולי כולו, והיוו היסודות לשינוי העמוק שחל ביחס הכנסייה לעם היהודי.

"ירושלים היתה בירת ישראל בטרם היתה נצרות בעולם, וירושלים החדשה היא שוב יהודית לא פחות משפאריס היא צרפתית ולונדון-אנלגית." – בן גוריון, חזון ודרך

הידעת?

במהלך השנים מאז ביקורו של פאולוס ביקרו עוד שלושה אפיפיורים במדינת ישראל. הביקור החשוב ביניהם הוא אולי ביקורו של יוחנן פאולוס השני, שהיה האפיפיור השני שביקר בישראל, ונחשב לידיד קרוב של העם היהודי. כשמונה חודשים בלבד לאחר בחירתו לתפקיד ביקר באוושויץ. כרע ברך וביקש מחילה מהעם היהודי.

שאלה לדיון

מה דעתכם על מעשהו של הרב ניסים? כיצד אתם הייתם פועלים?