הבן איש חי – קווים לדמותו

1. להכיר היבטים שונים בדמותו של הבן איש חי: מנהיג קהילה, אהבת הלימוד, פתרונות יצירתיים למען הכלל.
2. להפגיש את הלומדים עם עצמם: מתי אני מעורב, איך אני אוהב ללמוד ועוד.
3. למקם את הבן איש חי כחלק מהתפתחות התרבות היהודית: מקום וזמן.

מיומנויות נרכשות

1. למידה בצוות – עבודה בשיתוף פעולה.
2. ניתוח מידע וצירוף מידע – מתוך סיפורים, על דמות.
3. הקשבה לדעות שונות במהלך דיון.

BLENDED LEARNING – למידה בשיטת הסבב

במפגש כיתתי זה תלמדו ב"שיטת הסבב". הכוונה היא ללמידה שמתרחשת בכיתה באמצעים מגוונים ומתנהלת בשלושה מוקדים שונים: עם המורה, בקבוצת לומדים ללא המורה, בלמידה עצמית. לרוב תשלב הלמידה העצמית גם למידה מקוונת, המאפשרת מעקב אחר תהליך הלמידה ומדידה שלו.

הלמידה מתנהלת בשלושת המוקדים במקביל. לאחר 20 דקות במוקד כל קבוצת לומדים עוברת למוקד למידה אחר, עד שכולם עוברים בכל מוקדי הלמידה.

אין היררכיה בין חלקי המפגש. כל אחד מהמוקדים מעניק נקודת מבט אחת, ובסופו של המפגש מתקבל מבט רחב יותר על הנושא הנלמד.

יחידות הלימוד ביחידה זו:

למידה מונחית מורה: מי הוא מנהיג? כיצד מנהיג יכול להשפיע?

בחלק זה תדונו עם הלומדים בשאלות: מי הוא מנהיג? מה הן תכונותיו? כיצד מנהיג יכול להשפיע על הציבור? האם ניתן להנהיג שלא מעמדה רשמית? האם אפשר להנהיג באמצעות מילים?

למידה בקבוצות: דאגה לציבור ומעורבות חברתית

בעקבות סיפור על הבן איש חי יובנו סגנון מנהיגותו ופעילותו לטובת הציבור. במוקד זה הלומדים יעבדו בשני חלקים:

1. לימוד בזוגות – קריאת הסיפור ומענה על שאלות.
2. משחק במליאה – לאחר שלמדו את הסיפור, יענו יחד על שאלות מתוך כרטיסיות (מצורף קובץ).

למידה אישית: מה אפשר ללמוד מהבן איש חי על למידה?

בשאלון אישי יבדקו הלומדים מה הן ההעדפות שלהם בנוגע ללמידה. לאחר מכן, באמצעות סיפור על הבן איש חי, יכירו את העדפותיו בלמידה.

למידה מונחית מורה: מי הוא מנהיג?

יתרונות:

• בחלק זה המורה מנחה את הלמידה. כך אפשר להקשיב להתייחסויות של הלומדים, לתת להם משוב על כך, לנווט את הדיון ולנהל את הזמן.
• קבוצה קטנה של לומדים מאפשרת מפגש אינטימי בין המורה ללומדים.
• למידה מרוכזת – העברת עיקר הלמידה בזמן קצוב.

פתיחה (5 דקות):

אם הקבוצה כבר הייתה באחד המוקדים האחרים – שאלו את הלומדים מה למדו עד כה על דמותו של הבן איש חי. ללומדים שמתחילים במוקד הלמידה עם המורה, ספרו שבמהלך השיעור נפגוש דמות מהתרבות היהודית, אך בשלב הזה נשמע על דמות נוספת, שתוביל אותנו לדיון.

דונו בקצרה בשאלות: מה לדעתכם מאפיין מנהיג? מה הן התכונות הנדרשות למנהיג?

קראו בקול את הקטע על המורה זלדה מתוך "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. רצוי להגיע עם הספר לכיתה ולקרוא ממנו.

על מורה-זלדה, מתוך סיפור על אהבה וחושך מאת עמוס עוז:

…אחרי שסיימתי את כיתה א', עברתי בבת אחת מרשותה הגועשת של מורה-איזבלה רועת החתולים אל בין כפות-ידיה הקרירות והחרישיות של מורה-זלדה-של-כיתה-ב' (גם היא תמיד במלעיל, אבל בלי שום חתולים. וכמו אור יקרות תכול-אפור אופף את כולה וקורן ומרתק אותי מיד אל מעגלותיו). מורה-זלדה דיברה כה בשקט, עד שאם רצינו לשמוע לא די היה שנשתתק אלא היה הכרח לרכון לפנים אל שולחנותינו. היינו יושבים אפוא רכונים לפנים בלי הרף, מן הבוקר עד הצהריים, כי חששנו לאבד מילה: כל מה שדיברה מורה-זלדה היה מושך לב וקצת לא צפוי. כאילו למדנו אצלה שפה חדשה, לא רחוקה מאוד מן העברית ואף-על-פי-כן שונה וצובטת-לב: להרים היא קראה לפעמים הררים. לכוכבים – כוכבי שמים. התהום היתה תהום רבה והעצים נקראו אילנות, אף כי לרוב היו נקראים אצלה כל אחד ואחד בשמו. אם ביטאת בכיתה רעיון שמצא חן בעיניה, היתה מורה-זלדה מצביעה עליך ואומרת חרש: תסתכלו נא כולכם, הנה יש כאן ילד שטוף-אור. אם שקעה אחת הבנות בחלום בהקיץ, היתה מורה-זלדה מבארת לנו כי ממש כשם שאיש אינו אשם בנדודי-השינה שלו, כך אסור להאשים את נועה בנדודי-העֵרוּת הפוקדים אותה לפעמים. ללעג, לכל לעג שהוא, קראה מורה-זלדה בשם רעל. לשקר קראה נפילה או שבירה. לעצלות קראה בשם עופרת. לרכילות – עיני הבשר. הגאווה נקראה אצלה חורכת-כנפיים והוויתור, גם ויתור קטנטן, ואפילו ויתור על מחק או על תורך לחלק לכיתה את דפי הציור, כל ויתור היה נקרא בפיה ניצוץ.

(עמוס עוז, מתוך: סיפור על אהבה וחושך, כתר, ירושלים, 2002. עמ' 327)

דיון במליאה (10 דקות)

• האם, לדעתכם, המורה זלדה היא מנהיגה? נמקו.
• האם מורים הם מנהיגים? בקשו מהלומדים להסביר.
• ובעבור עמוס עוז, כפי שעולה מספרו, האם המורה היא מנהיגה?
• נחזור לשאלה שבה פתחנו: מה לדעתכם מאפיין מנהיג? מה הן התכונות הנדרשות למנהיג?

אפשר לכתוב את התכונות שמעלים הלומדים על הלוח או להשתמש במנטימטר באפיון ענן מילים.

סיכום למידה עם המורה: היכרות ראשונית/נוספת עם הבן איש חי (5 דקות)

במהלך המפגש נלמדו פרטי מידע על הבן איש חי.

אם המפגש הראשון של הקבוצה הוא עם המורה, ספרו בקצרה על הבן איש חי והזכירו למידה משיעורים קודמים, המקום שבו נולד, כיצד היה למנהיג קהילה בזכות דרשותיו אף שלא מונה לתפקיד רשמי של הנהגת הקהילה, על רצונו לגשר בין הכרעות הלכתיות שנפסקו באירופה לבין אלו שנפסקו בארצות המזרח.

שאלו – איך מי שלא נבחר באופן רשמי, יכול להיהפך למנהיג? בזכות מה? קשרו את התשובות לתשובות שהועלו בנוגע לתכונות הנדרשות ממנהיג.

למידה בקבוצות: הבן איש חי – דאגה לציבור ומעורבות חברתית

בעקבות הסיפור "כמה אתרוגים צריכים להיות בארבעת המינים?" על הבן איש חי, נלמד על סגנון מנהיגותו ועל פעילותו לטובת הציבור.

יש להניח מראש את הכרטיסייה ואת דף העבודה על השולחן של הלימוד הקבוצתי. יש למנות לומד אחד מכל סבב להיות אחראי לחלוקת הסיפור והשאלות לאחר 5 דקות של דיון בדילמה (שמופיעה בכרטיסייה).

מהלך הפעילות:

הניחו את הכרטיסייה הזו על שולחן הלמידה הקבוצתי: הכרטיסייה בקובץ וורד

• הכריעו כיצד הייתם נוהגים בנוגע לדילמה המתוארת:
  התבקשתם להביא לכיתה משחק חדש שקנו לכם רק בשבוע הקודם. המשחק יעזור לכל הכיתה להבין וללמוד בקלות את היסודות שלמדתם בשיעור מדעים.
  אתם מתלבטים – האם להביא את המשחק החדש כדי שכל הכיתה תשחק בו
  או לא להביא ולהשאיר אותו בבית, כדי שיישמר כחדש?
  מה יהיו השיקולים שלכם?
  כתבו את השיקולים של חברי הקבוצה על דף.

הלומדים יקדישו 5 דקות לקיום דיון זה.

הדפיסו את הסיפור ואת דף ההנחיות המצורף, לפי מספר הזוגות שבקבוצה (10 לומדים – חמישה סיפורים מודפסים).

קראו את הסיפור בזוגות:

לחלק זה הקדישו 10 דקות:

הסיפור: כמה אתרוגים צריכים להיות בארבעת המינים?

חג סוכות קרב ובא וההכנות לחג היו בעיצומן.

המחיר של ארבעת המינים בבגדד שבעיראק היה גבוה מאוד. רק מעטים יכלו לקנותם, וביניהם חכם יוסף חיים, הוא הבן איש חי.

עוזריו ניגשו אל הסוחר וקנו כפי הנדרש: לולב אחד, שתי ערבות ושלושה הדסים משולשים, אך כשהגיעו לאתרוג הפתיעו את הסוחר בבקשה מוזרה. הם ביקשו לקנות כמה אתרוגים, אף שעל פי ההלכה נדרש רק אתרוג אחד.

הסוחר השתומם: "מפני מה אתם צריכים כמה אתרוגים? מה עוד שמחירם יקר מאוד ושווה ערך למשכורת חודשית?"

העוזרים השיבו שזו בקשתו של הבן איש חי, ושילמו סכום עתק בעבור הסט המוזר שכלל כעת שלושה מינים כנדרש ועוד כמה אתרוגים.

בערב החג הכריז הבן איש חי שכל בני העיר שלא עלה בידם לקנות את ארבעת המינים, יוכלו להשתמש בסט שקנה לעצמו. וכך למחרת הגיעו אליו מאות רבות של אנשים לקיים את המצווה.

בתחילה בירך הבן איש חי על ארבעת המינים והקהל ענה "אמן" בהתרגשות רבה, ואחר כך מסר אותם לקהל.

ארבעת המינים עברו מיד ליד, ורבים זכו במצווה. אך לעיתים תוך כדי כך נפל האתרוג או השתפשף ונפגם*, והיה צורך להחליפו באתרוג חדש.

עוזריו של הרב החזיקו בידם ארגז ובו האתרוגים הנוספים, והחליפו אותם בעת הצורך.

למראה התופעה שאל אחד מתלמידי החכמים את הבן איש חי: "כיצד אתה נותן לרבים להשתמש בארבעת המינים שלך? הרי הם נפגמים, ואתה מסכן את האפשרות שלך ליטול אתרוג מהודר?

השיב לו הבן איש חי: "עדיף לאדם שיְזַכֶּה את הרבים** ולא יהדר*** לעצמו."

הסבר:
*אתרוג פגום – שיש בו סימנים של חבטה. זה לא אומר שאינו כשר מבחינה הלכתית.
**לזכות את הרבים – לגרום לרבים לזכות במצווה.
***הידור – להשתמש למצווה במשהו מהודר, האיכותי ביותר, היפה ביותר.

דף הנחיות ללמידה קבוצתית:

• עבדו בזוגות. קראו את הסיפור בקול רם. חלקו ביניכם את הקריאה.
• שוחחו: מי הדמויות בסיפור? היכן הסיפור התרחש? מה הבעיה או האתגר שהסיפור מעלה? כיצד הבעיה נפתרה? מי פתר אותה?
• סמנו בסיפור שני דברים שמעלים שאלות.
• שוחחו: מדוע סימנתם דווקא את הדברים האלה?
• "עדיף לאדם שיְזַכֶּה את הרבים ולא יהדר לעצמו" – הסבירו משפט זה, שאמר הבן איש חי.
• איך הסיפור מתקשר לדילמה שבה דנתם קודם לכן?
• איך מתבטאת מנהיגותו של הבן איש חי בסיפור זה?

למידה אישית: איך למד הבן איש חי?

מה אפשר ללמוד מהבן איש חי על למידה?